Igrot Kodesh · Letter 2613 — Faith & Bitachon

B"H

25 Nissan 5714,
Brooklyn.

Greetings and blessing,

I am responding to your letter of the first day of Chol HaMoed* Pesach*, in which you solicit a blessing because of your state of health. As you ask of me, I will mention your name, in a propitious moment, near the holy tziyun* of my father-in-law, the Rebbe, whose merit will protect us, that you may have a prompt refuah*.

It is doubtless useless to specify that in these days, you must strengthen your emunah* and your bitachon* in Hashem, down to the smallest detail. We have just lived the days of the festival of Matzos*, "food of emunah*" and "food of refuah*," and we are heading toward the time of the giving of our Torah, whose precepts Chavakuk* summed up in one principle, that of emunah*.

You know the rule established by the Baal Shem Tov*, that every event in the world is an effect of Divine Providence. How much more so is this the case for a Jew, and especially for one who occupies a function giving him an influence over a group of persons. For it is said that "the one in charge of the cistern is appointed by Hashem," Who is the Essence of good and desires to lavish His benefits. One must therefore resolutely set aside thoughts that are not positive.

Obviously, my goal is not to moralize, chas veshalom*. I wish only to recall what is the very principle of emunah*. In fact, by learning a simple idea of Torah, one is indeed considered as devoting oneself to its study.

I hope to have your good news at the soonest, to learn that you invest all your ardor in Torah and in avodas Hashem*, in particular in what is your role — that is, the influence you exert, in the spirit of the Tradition of Israel, upon your environment, near or distant.

May Hashem grant you success.

In expectation of your good news,

ב'תריג

ב"ה, כ"ה ניסן, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מא' חוהמ"פ ובו פ"נ בהנוגע למצב בריאותו, הנה כבקשתו אזכירו בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לרפו"ק.

ובודאי למותר לעוררו על ההכרח בהתחזקות במדת האמונה והבטחון בכל עת ובפרט בימים אלו שזה עתה נסענו מימי חג המצות מיכלא ד[מ]הימנותא ומיכלא דאסוותא והולכים לחג מתן תורתנו שחבקוק העמידן על אחת היינו האמונה.

וכבר ידוע היסוד שפרסם הבעש"ט אשר כל ענין ומאורע בעולם הוא בהשגחה פרטית, ובפרט בהנוגע לאיש הישראלי, ובפרטי פרטית למי שיש לו משרה הנותנת השפעה לבעלי' על חוג מסויים שבמכש"כ מריש גרגותא דמשמיא קא ממני לי', וכיון שהוא ית' הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב הרי אין מקום כלל וכלל למחשבות שאינן רצויות וכו'.

מובן שלא באתי בזה לאמר מוסר ח"ו ואיני אלא כלומד סוגיא ביסודי האמונה שאפילו בלימוד ענינים הפשוטים שבתורה הוא ג"כ ענין של תלמוד תורה, ואקוה לבשו"ט ממנו בהקדם ושמוסיף אומץ בתורה ועבודה ובפרט במקצוע שלו היינו השפעה ברוח ישראל סבא על סביבתו הקרובה וגם הרחוקה, והשי"ת יצליחו.

המחכה לבשו"ט.