Igrot Kodesh · Letter 2588 — Prayer

B"H

13 Nissan 5714,
Brooklyn.

To the great Rav, the distinguished Chassid who fears Hashem, Rav Avraham Bardaki,

Greetings and blessing,

I duly received your letter of 26 Adar Sheni, and I hasten to respond, for I read in it, with dismay, that someone reports a halachic ruling, concretely applicable, in my name, concerning tefillah* — according to which it would be useless if it were not pronounced with a certain intent. Moreover, it is added that the same is true also for birkas hamazon*.

I am surprised by such a situation. Why should certain people decide halachah* citing my name? Why not rather question me directly? And you know the ruling of Chazal*, stated in maseches Bava Basra 130b, that no practical conclusion can be drawn until one says what results from it for concrete action.

It is true that I underscored the importance of fervor in tefillah* to several people (see also letter no. 2251), including those who are not Chassidim. One finds this same idea in the chiddushim* of Rav Chaim of Brisk on the Rambam's hilchos tefillah*: "if one forgets that one is standing before Hashem, one is considered as though one had not said these words."

Nevertheless, I wonder whether, for Rav Chaim of Brisk, this is a halachah* concretely applicable. His sefer* is a collection of chiddushim* and not of halachic rulings. The Shulchan Aruch* and the later poskim* do not state this halachah*. Nor does it figure in the Shulchan Aruch* of the Alter Rebbe*, and it cannot therefore be considered as concretely applicable. You will consult, on this subject, the beginning of chapter 38 of the Tanya*.

You also ask me about the text of the brachah* Shehecheyanu*, in which the word "lizman" appears (and not "lazman"), according to the Haggadah* published by Kehot*. This is indeed an instruction that we received from our leader, the Frierdiker Rebbe, and it seems to me that it emanates from the Alter Rebbe*, author of the Tanya* and of the Shulchan Aruch*.

With my blessing for a kosher and freilichen* Pesach*,

ב'תקפח

ב"ה, י"ג ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אברהם

שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ו אדר שני, וממהר הנני לענות עליו כי נבהלתי לקרות בו מה שכותב שאומרים בשמי שפוסק הנני, והלכה למעשה, בהנוגע לתפלה אם היא מושללת כוונה מסויימה מיוחדת ה"ה תפלה בטלה, ולא עוד אלא שמוסיפים שה"ה לברכת המזון! ובכלל תמיהני, מה לאחרים לפסוק דינים בשמי, בה בשעה שיכולים לשאול ישר אותי למעשה. וכבר ידוע פסק רז"ל (ב"ב קל ע"ב) שאין למדין עד שיאמרו לו הלכה למעשה.

ואמת נכון הדבר שאמרתי לאיזה אנשים בענין "גודל כוונת התפלה ואפילו אצל כמה שלא מהחסידים, וכמבואר בחידושי הגר"ח מבריסק על הרמב"ם הל' תפלה שמפרש דברי הרמב"ם שבחסרון הכוונה שעומד לפני ה' ה"ה כאילו דלג מלות אלו" אבל מלבד שמסופקני אם גם הגר"ח בעצמו פסק כן למעשה, והרי ספרו הנ"ל הוא פירוש ולא פסקי דינים והלכות, והרי כיון שלא הובא דין זה בשו"ע ובאחרונים, וכן לא בשו"ע רבינו הזקן, בודאי שאין לעשות כזה למעשה, ולהעיר ג"כ מתניא ריש פרק ל"ח.

במ"ש בנוסח ברכת שהחיינו שהובא בהגדה הוצאת קה"ת לאמר לזמן, הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע.

בברכה לחג פסח כשר ושמח.

ב'תקפח
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 223, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוה"ר אברהם : ברדקי.

שאמרתי לאיזה אנשים : ראה גם לעיל אגרת ב'רנא.