Igrot Kodesh · Letter 2573 — Chinuch

B"H

4 Nissan 5714,
Brooklyn.

To the Rav, the distinguished Chassid who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Michoel Lipsker of Meknes,

Greetings and blessing,

I duly received your letter of 27 Adar Sheni, with what it contained. I also received your letter of 29 Adar Rishon and what accompanied it.

I shall first address what is timely. Many talmidim* return home for Pesach*. It is important to equip them morally for this. This is necessary for themselves, so that they not remain idle, but above all so that they may be the channels assuring the dissemination, in the places to which they go, of Yiddishe* values in general, and of those of Chassidus*, its practices and its ways, in particular.

Apart from the good that will result for the community, such a practice also enables the talmidim* to acquire these values more deeply themselves. Several texts of Chassidus* explain that, in order to give to others, one must oneself possess profound knowledge.

I have written in the same sense also to Rav Shlomo Matusof of Casablanca (letter no. 2541).

What you write, in the sheet enclosed with your letter, to specify the various stages of ahavas Hashem* defined by the Tanya*, is particularly complicated.

You first ask the following question: are there several forms of love in the heart of man? I do not understand what your difficulty is. One can verify concretely that this is indeed the case. There exist several manifestations of love that all have one point in common — that of seeking nearness to Hashem.

Likewise, you say that the soul possesses ten kochos*, and you ask whether the attributes of the intellect, at the source of those of the middos*, also belong to the soul. Not only is the intellect part of the soul, but the same is true also for what flows from the intellect. For all that, it is clear that these attributes also possess an independent existence, even though an effect belongs to its cause.

Certain texts specify the differences that exist between intellect and middos*, but, above all, each koach* possesses a specific existence within the soul itself. And there are, in total, ten kochos*.

The various stages and various forms of love are defined in the letter of my father-in-law the Rebbe, whose merit shall protect us, which is printed at the end of Kuntres HaAvodah*, published by Kehot* in Brooklyn. References are also indicated in my notes on chapter 2 of Kuntres Etz Chaim*. By consulting these texts, you will cause most of your questions to disappear. You will also consult the commentary on the Tanya*, whose author is presumably Rav Shmuel Gronem (first mashpia* of the yeshivah* founded in Lubavitch by the Rebbe Rashab*), edited, by reproduction of the original, some years ago, by Rav Avraham Pariz of Eretz Yisrael*.

Concerning the love that flows from rachamim*, you will consult Likkutei Torah* on Shir HaShirim, at the beginning of the maamar* entitled "Mah yafis," and, in a more detailed manner, the Bonei Yerushalayim, ch. 108.

Obviously, the corrections that have been introduced in the Tanya* edited in Brooklyn can be discussed, and one is entitled to question them.

You ask a question on the note of page 55a, in which I questioned the word "vechu'" ("etc.") that appears in the text. You say that its purpose is to exclude the love that remains hidden in the heart and cannot therefore bring elevation. But if so, the "vechu'" is in opposition to what was said previously, since the context speaks of the love and the fear that effectively realize the elevation.

It seems therefore that the word "vechu'" introduces the possibility of an elevation toward the world of Atzilus*, as page 53a shows. This simply explains: A) why no mention at all is made of this elevation; B) why this idea is introduced in an allusive manner by the word "vechu'" and not clearly expressed.

According to what has just been said, one can advance, as page 53a specifies, that these are indeed hidden concepts, to which one has no access.

With my blessing for a kosher and freilichen* festival of Matzos*, awaiting your reply on all these points and also on my preceding letter, which you have surely received some time ago,

ב'תקעג

ב"ה, ד' ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר

מיכאל שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ז אד"ש עם המוסג"ב, וכן נתקבלו מאז מכתבו מכ"ט אד"ר והמוסגר בו.

ואתחיל מענינא דיומא, אשר כיון שכמה מהתלמידים והתלמידות נוסעים לבתיהם לימי הפסח, נחוץ לתת להם צידה (רוחנית) לדרכם זו - הן בנוגע להם בעצמם, מען זאל ניט ארומגיין ליידיג, והעיקר לעשותם צנורות להמשיך על ידם בהמקומות שיבואו רעיונות היהדות בכלל ורעיונות החסידות הדרכותי' ועניני' בפרט. ונוסף על הנחיצות בזה בשביל הרבים, ה"ז ג"כ צנור ואופן להחדיר בהתלמידים גופא חשק לדעת את הנ"ל בעומק יותר, וכמבואר בכ"מ בדא"ח אשר בשביל להשפיע לאחר צריך לדעת הענין בהבנה יותר עמוקה. וכתבתי בענין זה גם להרה"ח כו' הר"ש שי'

מטוסאף...

במ"ש בגליון המצורף למכתבו בביאור ענין ה"אהבות" המובאים בתניא - הן ענין זה מסובך ביותר.

ובשאלתו בה מתחיל, האם יש הרבה אהבות בלב האדם, אינו מובן מה "מעיק" לו, שהרי רואים זה במוחש שישנם - אף שבכולם, צד השוה - שהם תנועה של אהבה וקירוב.

כן שאלתו - שהנפש כלולה מעשר ואם מקור המדות - חב"ד הרי אינם כלולים בנפש, - הרי מלבד הענין שכיון שחב"ד עצמם כלולים בנפש, הרי גם העלולים שלהם ג"כ כלולים בנפש, ומובן שהם ענין בפני עצמם אף שהעלול כלול בעילתו, וכמבואר בכ"מ החילוקים העיקרים שבין מוחין למדות. והוא נוסף על העיקר - שבנפש עצמה הרי כל כח עומד בפ"ע, ושם הם עשר כחות.

בכלל במדריגות ובבחינת אהבה יעויין במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנדפס בסוף קונטרס העבודה (הוצאת קה"ת ברוקלין), בהמקומות שנסמנו בהערתי לקונטרס עץ החיים פ"ב, אשר ע"י העיון בהם יבוארו ספיקות שלו - רובם ככולם -, וכן בביאור תניא שכנראה הוא להר"ש גרונם ז"ל שהו"ל בקופיר ע"י הרה"ח מוהר"א שי' פאריז זה מכמה שנים.

בענין אהבה הבאה ע"י התעוררות רחמים יעויין לקו"ת שה"ש רד"ה מה יפו, ובארוכה בס' בונה ירושלים סי' ק"ח.

מובן מעצמו כי בהתקונים בדרך אפשר שנתוספו בתניא דהוצאת ברוקלין ניתן מקום לפלפל, להקשות וכו'.

ובמה שהעיר שם על ההערה לדף נ"ה א' שורה הכוונה שהי' צריך עיון לדידי, מה מוסיף בתיבת כו ', ורוצה לפרש ששולל אהבה שנשארה בהעלם בלב שאינה מעלה כלל.

אבל לפי פירוש זה אין ה כו ' מתאים למה שכתב לפני זה, דקאי בדו"ר שמעלים ולא שאינם מעלים.

ומה שנ"ל לומר, שבתיבת כו' מרמז ומוסיף הכוונה והעלי' לעולם האצילות (נג, א).

ובזה מתורץ בפשיטות א) איך הושמטה עלי' זו לגמרי . ב) מפני מה מרמז הענין בתיבת כו ' ואינו מביאו בפירוש. ועפהנ"ל מובן, כי אין לנו עסק בנסתרות כו' - כנ"ל, שם נג, א.

בברכה לחג המצות כשר ושמח המחכה למענה על הנ"ל וכן על מכתבי הקודם שבטח נתקבל מכבר.

ב'תקעג
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 346, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר מיכאל : ליפסקר. אגרות נוספות אליו - לעיל ב'שיא, ובהנסמן בהערות שם.

וכתבתי : לעיל אגרת ב'תקמא.