Igrot Kodesh · Letter 2562 — Health

B"H

1 Nissan 5714,
Brooklyn.

To the Rav, the distinguished Chassid who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Shlomo Chaim Kasselman of Eretz Yisrael*,

Greetings and blessing,

I duly received your letter of 24 Adar Sheni, as well as the one that preceded it. I was satisfied with what you write to me concerning the chassidishe* farbrengen* of 10 Shevat (the hilula* of the Frierdiker Rebbe). Your letter indicates that bachurim* from other yeshivos* also took part in it.

Whoever observes the actions of the one whose hilula* was celebrated, throughout his existence here below, will perceive to what extent he desired to spread the wellsprings of Chassidus* outward, and to bring inside those who find themselves outside.

For various reasons, this is at present a particularly propitious moment for this, especially in Eretz Yisrael*. One can understand it in particular from what was said here, during a chassidishe* farbrengen*. It is explained that all the rivers flow into the sea. Likewise, the schools of all the talmidim* and the talmidim* of talmidim* of the Baal Shem Tov* and of the Maggid of Mezeritch* lead toward the global sea of knowledge — of the perception of Hashem — which is inconceivable without Chabad* Chassidus*.

You allude to particular bachurim* who, if they remain in the yeshivah*, could have an undesirable influence on the others, and if they leave it, would themselves risk experiencing a fall.

It is difficult to enter into details, for each one must be considered independently and placed in his family context. But the general principle is the following. The damage caused to the many cannot be borne under the pretext of seeking the good of an individual. How much more so is this the case in a school, since the goal of education is to instill yiras Hashem*. Parents and children entrust their fate to the direction of the yeshivah*, in particular as regards yiras Hashem*. The responsibility of the yeshivah* leadership toward parents and talmidim* is all the greater.

Concerning the bachur* whom you cite, perhaps it would be good to try to convince him by strengthening his personality. The Chassidim relate that it was said of a talmid* of the Alter Rebbe* that he had difficulty committing a sin because of his pride. He held the following reasoning: "How could I, who am one of the great talmidim* of so great a Rebbe, allow myself to be convinced by the yetzer hara*? I would thus risk losing my rank within the Jewish people and especially among Chassidim!"

I sent the talmidim* a letter concerning the necessity of preserving one's health. It would be good to evoke it and to comment upon it during one of the chassidishe* farbrengens*. For it seems that some talmidim* still adopt a rigorist attitude — imposing fasts and mortifications upon themselves — which results in a deviation, since in this way one loses the physical strength necessary for avodas Hashem*. It must be explained to them that there is here a stratagem of the yetzer hara*. It satisfies their need for yiras Hashem* through physical sufferings, while, on the other hand, it is fattened by setting aside the moral sufferings — namely, the limitation of what one says, of what one looks at, and of one's ardor in study.

ב'תקסב

ב"ה, א' ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר שלמה חיים שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ד אדר שני וכן הקודם לו. ונהניתי ממה שכותב אודות התועדות דיו"ד שבט, ושכפי הנראה ממכתבו השתתפו גם אברכים מישיבות אחרות. והרי מובן לכל המתבונן בפעולות בעל ההילולא במשך ימי חייו בעלמא דין גודל תשוקתו להפיץ המעיינות חוצה ולהכניס אח"כ את אלו שבחוץ, פנימה.

ושעת הכושר מיוחדת לזה הוא עתה (ובאה"ק ת"ו) מפני כו"כ טעמים, וא' מעיקרי הטעמים הוא שכפי שנתבאר באחת [ה]התוועדו[יו]ת כאן, הנה רואים במוחש איך שכל הנחלים (השיטות של תלמידי תלמידיהם של הבעש"ט והה"מ) הולכים אל הים (ים הכללי של הידיעה, לדעת את ה' דוקא, שזהו א"א מבלי לימוד חסידות חב"ד).

במה ששואל אודות תלמידים מיוחדים שיש לחשוש שנוכחותם בהישיבה תשפיע למוטב על תלמידים אחרים, ולאידך גיסא אם יצאו מהישיבה גדול החשש למעמדם ומצבם הם.

הנה אף שקשה להכנס בפרטים, כיון שמשתנה המצב בהתאם למהות כל אחד מהם מצבו המשפחתי וכו' וכו', אבל נקודה כללית ישנה בשאלות כמו אלו, שהיזק הרבים דוחה תועלת היחיד, ובפרט במוסד חינוך, וחינוך שנקודתו העיקרית היא יראת שמים, שבמילא ההורים והאברכים הבאים מוסרים את גורלם להנהלת הישיבה וביחוד בהנוגע ליר"ש שזהו מגדיל את האחריות כ"פ ככה.

בפרט בהנוגע... הנה כדאי הי' לנסות להשפיע עליו על ידי הגבהה. וכידוע סיפור חסידים על אחד מגדולי חסידי רבינו הזקן, שאמרו עליו שקשה לו לעבור איזה עבירה שתהי' מפני מדת הגאוה שלו, באמרו לנפשו, וכי אני אחד מגדולי חסידי רבי גדול כ"כ אתפתה להסתת היצה"ר שעי"ז עלול אני לאבד מצבי בתוככי ישראל ובפרט בתוככי עדת החסידים.

מ"ש במכתבי להתלמידים אודות שמירת הבריאות, הנה כדאי הי' שידבר עד"ז בהסברה אחת [ה]התועדו[יו]ת, כיון שכנראה ישנם כמה תלמידים שעדיין מחמירים בחומרא המביאה לידי קלות. ויש להסבירם שגם זהו מעצת היצה"ר להשקיט את התביעות דיר"ש שלהם ע"י סיגופים גופנים, בה בשעה שמפטמים את היצה"ר עצמו ע"י העדר קבלת סיגופים רוחנים, היינו הגדרה בדבור, בראי', מסירה ונתינה להלימוד וכו' וכו'...

ב'תקסב
מוה"ר שלמה חיים : קסלמן. אגרות נוספות אליו - לעיל ב'רנח, ובהנסמן בהערות שם.