Igrot Kodesh · Letter 2553 — Faith & Bitachon

B"H

25 Adar Sheni 5714,
Brooklyn.

To the distinguished Chassid who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Nasan Menachem Mandel,

Greetings and blessing,

I duly received your letter of 12 Adar Sheni and the postcard accompanying it.

You report, in your letter, a discussion concerning the fast of the firstborn on erev Pesach* (see letter no. 2488). Without addressing the question itself, you understand that a Haggadah* published for the broadest number of people, especially in the United States, will be considered as expressing the paskened halachah* and the final ruling, which cannot be called into question.

You know that, in the end, action is essential, and this is the reason why I underscored this point. It is, in my view, an inaccuracy that must be corrected.

In this connection, you cite what is said in the name of the Rebbe of Zhiditchov concerning another version of maseches Sofrim. This has been totally refuted in the Divrei Torah collection, vol. 5 ch. 15, by the Rebbe of Munkatch — author of the Minchas Eleazar — who, moreover, confirms his position in his Nimukei Orach Chaim, ch. 470. They were in proximity to each other and had even a familial closeness. This view must therefore be taken into account.

You mention, in your letter, the divrei Torah* found in the Yalkut Nasan and the Lekach Tov, parts of your sefer*. In a general way, one must, at the present time, encourage everything that can instill yiras Hashem*, strengthen mitzvos*, allow them to be better fulfilled. For Chavakuk* reduced them — i.e., the precepts of the Torah — to one principle: that of emunah*, which it is fitting to strengthen.

With my blessing for a kosher and freilichen* Pesach*,

ב'תקנג

ב"ה, כ"ה אדר ב', תשי"ד
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר נתן

מנחם שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ב אדר שני וכן הגלוי' בהוספה לו.

והנה במ"ש במכתבו השקו"ט בדין תענית בכורים בערב פסח. הנה מבלי להכנס בגוף הדבר, הגדה הנדפסה לרבים ובפרט בארצוה"ב, הנה עמא דבר מביט על זה כעל פסק דין ומסקנא האחרונה שאין להרהר אח"ז. והרי ידוע שסו"ס העיקר הוא המעשה בפועל. ולכן עמדתי על ענין זה ביחוד, כי לדעתי הוא מעוות שצריך לתיקון.

דא"ג מה שהעיר מהשמועה ע"ד הרה"צ מזידיטשוב ז"ל, מה שמוסרים בשמו אודות גירסא אחרת במס' סופרים וכו', כבר ביטל שמועה זו מעיקרא בספר דברי תורה מהדורא ה' אות ט"ו להרה"צ וכו' בעל המחבר שו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש, וחיזק דבריו בנמוקי או"ח סי' ת"ע. וכיון שנמצא בסמיכות מקום לנושא השמועה וגם עמד אתו בקירוב משפחתי ה"ז מוסיף תוקף לביטול שלו.

במה שמעיר במכתבו אודות הד"ת בילקוט נתן ובלקח טוב שבספרו, הנה בכלל בימינו אלה כל ענין המביא לידי יראת שמים ולחיזוק ולהידור במצות הרי יישר כחו של אלו המתעסקים בזה, והרי בא חבקוק והעמידן על אחת שהוא ענין האמונה.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח.

ב'תקנג
מוה"ר נתן מנחם: מנדל. אגרת נוספת אליו - לעיל ב'תפח. וראה שם לתוכן האגרת שלפנינו.