Igrot Kodesh · Letter 254 — The Reciprocity of Blessing

By the grace of Hashem,
Monday, 26 Tishri 5707, Brooklyn, N.Y.,
To the great Rav*, erudite Chassid*, Rav A. M. [1],

I greet and bless you,

I am replying to your letter of New Year greetings, which reached me with delay.

I thank you for your wishes and send you mine in return. Whoever grants a blessing receives one himself, from the One who is its source, as it is said: 'I will bless those who bless you.' Consequently, when Reuven blesses Shimon, he himself receives a greater blessing than the one he grants. For Shimon is blessed by a man of flesh and blood, and Reuven, by the Holy One, blessed be He.

It is no doubt so that both may have an equal share that our Sages instituted — or even imposed, according to a second version cited by Rashi* on tractate Makkot* 23b — the pronouncing of Hashem's Name when greeting one's fellow.

Moreover, you mention, at the end of your letter, the 'book of redemption and salvation' [2]. Now, salvation must precede redemption, and one should therefore have spoken of the 'book of salvation and redemption,' even if we interpret the term redemption in its literal sense, as designating liberation from exile. One should therefore request inscription in this book after inscription in all the others. In fact, I have, for the time being, found no explanation for the ordering of Avinu Malkenu*, but in any case, the five books it mentions [3] appear to form a whole.

One must therefore conclude that the redemption spoken of here is liberation from the sufferings we endure perpetually. Salvation comes afterward. Following the same reasoning, we recite in the Amida* the blessing 'who redeems Israel,' and then say 'save us and we shall be saved.' One may consult, in this regard, Rashi's commentary on tractate Megilla* 17b and the commentary of Iyun Tefila* which appears in the Siddur* Otzar HaTefillot*.

The first request [4], the most general, is to be numbered among the 'good living.' Then the particulars are mentioned:

1. Materially: redemption and salvation, enabling one to distance oneself from that which causes harm, then material ease and abundance.
2. Spiritually: merits, which must prevail, insofar as Hashem bears with transgressions, then indulgence and pardon, so that these transgressions disappear entirely.

One may also advance another explanation:

1. These books are also mentioned in the Yehi Ratzon* recited at Hoshana Rabbah*, after the reading of Tehillim*. However, after the fourth and fifth books, mention is made of the book of those who are upright and straight, then the book of the Righteous. After the third book, the book of sustenance and abundance is cited. The commentary Tikkun Tefila on Avinu Malkenu*, in the previously cited Siddur*, also records these names, indicating the Tunisian rite as its source.

In our Siddur*, these modifications do not appear and one must therefore correct the previously cited Yehi Ratzon* accordingly.

2. The Etz Yosef* says that the book of indulgence and pardon corresponds to Vayikra*. Nevertheless, it does not explain why it is the last [5]. Moreover, this book is excluded from the Yehi Ratzon* recited after the reading of the third book of Tehillim*, which nonetheless corresponds to Vayikra* and after which the book of sustenance and abundance is mentioned.

Wishing you all good,
Rav Menachem Schneerson,
Director of the Executive Committee [6]

רנד

ב"ה, יום ב' כ"ו תשרי, תש"ז
ברוקלין, נ. י.
כבוד הרה"ג והרה"ח אי"א חו"ב וכו'

מהוררא"מ שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו בברכת השנה, שנתקבל באיחור זמן

תודה וברך אשיבנו וכל המברך מתברך מבעל הברכות וכמ"ש ואברכה מברכיך, נמצא ראובן שברך את שמעון הרי מצד זה גדול חלקו של ראובן, כי שמעון מקבל ברכת בו"ד וראובן ברכתו של הקב"ה.

ואולי כדי להשוות חלקם התקינו (וחייבו לל"א ברש"י מכות כג, ב) לשאול שלום חברו בשם דוקא.

ולהעיר בסיום מכתבו במש"כ ספר גאולה וישועה שקודם הגאולה עדיין זקוקים לישועה א"כ לכאורה הי' צ"ל הנוסח ישועה וגאולה, גם אם נפרש גאולה כפשוטה גאולה מן הגלות, א"כ מקום הבקשה לחתימה בספר זה אחרי שאר הספרים (אף כי לע"ע לא מצאתי טעם לסדר כל הא"מ, אבל ה' ספרים אלו כנראה הם חטיבה אחת).

ולכן נ"ל לפרש גאולה מן הצרות הבאות עלינו תמיד ואח"כ ישועה וכמו בתפלת י"ח שאומרים גואל ישראל ואח"כ הושיענו ונושעה (ויעויין ברש"י מגילה יז, ב ובפי' עיון תפלה, על תפלת י"ח שבסי' אוצר התפלות) ובתחלה בא בבקשה כללית חיים טובים, והולך ומפרט: א) בגשם: גאולה וישועה (הרחקת הנזק) פרנסה וכלכלה. ב) ברוח: זכיות, שיכריעו הזכיות (ושייך בזה בקשה, שיהי' נושא וכובש עון) סליחה ומחילה שימחו העוונות כליל.

עוד להעיר בענין זה: א) ספרים אלו נזכרים בהיהי רצון שאומרים בהו"ר אחרי ספרי התהלים, אלא שאחרי ספר דו"ה אומרים: ספר ישרים ותמימים וספר צדיקים, ואחר ס"ג: ספר מזונות ופרנסה טובה, ובפי' תיקון תפלה שבסידור הנ"ל בתפלת א"מ הובאו נוסחאות אלו ממחזור טוניס וכו'.

וא"כ כיון שבסידורנו לא נתקבלו שינויים אלו הרי גם ביה"ר הנ"ל צריך לתקן כן.

ב) מש"כ בעץ יוסף דספר סליחה ומחילה הוא כנגד ס' ויקרא הרי מלבד דלא פירש מפני מה בא לבסוף הנה מופרך הוא מיה"ר הנ"ל דאחרי ס"ג שבתהלים שהוא כנגד ס' ויקרא אומרים מזונות ופרנסה טובה.

באיווי כט"ס.

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
רנד
מהעתק המזכירות.

הנוסח : באבינו מלכנו הארוך.

מהוררא " מ : כנראה הרשברג. אגרת נוספת אליו - לעיל קפו.

יו"ר ועד הפועל : מחנ"י.