Igrot Kodesh · Letter 2515 — Faith & Bitachon

B"H

11 Adar Sheni 5714,
Brooklyn.

To the Rav, the distinguished Chassid who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Betzalel Wilshanski, emissary of the Sages,

Greetings and blessing,

I duly received your letters of 3, 7 and 12 Adar Sheni, with what was enclosed therein. I also received the check for seven hundred and fifty Shekels.

You speak of the purchase of a building for the yeshivah* of Melbourne, Australia. I am pleased to see that you think big. You will therefore continue in the same spirit, and the members of your community will regard this as a virtue. Chazal* say that "gold was created only for the Beis HaMikdash*," and they will verify that this is indeed so. The spiritual advantage is quite obvious, since in this way the yeshivah* will develop.

Those who are active in this matter should be encouraged and inspired with enthusiasm so that there does not occur what is described in Likkutei Torah*, at the beginning of parshas Vayikra, regarding divine initiative, as it is said: "isha ki sazria… veyaldah zachar" — when the man sows first the result is a male, but when the effort is suggested to a man and does not come from himself, the outcome is weak — "she gives birth to a girl."

A concrete result must be obtained. The yeshivah* must develop, achieve considerable success, a quantitative increase and, with time, a qualitative one as well.

You are surely familiar with the well-known story reporting what the talmidim* of the Maggid of Mezeritch* said of the Alter Rebbe*: "a litvak* wishes to recount" — i.e., he wishes to see the concrete result with his own eyes. In any case, no room must be left for doubt and hesitation.

On the occasion of Purim*, which is approaching, may Hashem grant that we rejoice "ad delo yada*" — until one no longer knows the difference between "baruch Mordechai*" (blessed is Mordechai) and "arur Haman*" (cursed is Haman). For this, one must be intoxicated with wine, which alludes to the teaching of Chassidus*, and preserve all this for the rest of the year.

With my blessing,

You were asked for the explanation of the following passage of the Kol Bo, end of chapter 122: "To find the count of the years of a man, when he has not revealed it, one will take what remains from a division by three multiplied by seventy, what remains from a division by five multiplied by twenty-one, and what remains from a division by seven multiplied by fifteen. From the total, one subtracts one hundred and five, and the remainder is the number sought."

In the Middle Ages, such calculations were frequent. They are still done, at the present time, among the talmidim* of the yeshivah*. You will also consult the question of Chazal* in maseches Megillah 23a: "To what do the three, the five, and the seven correspond?"

(See also the journal Hadarom, vol. 19 p. 171 and vol. 20 p. 150, where one finds an example of this calculation for a person aged 32: divided by three, the remainder 2 yields 2×70 = 140; divided by five, the remainder 2 yields 2×21 = 42; divided by seven, the remainder 4 yields 4×15 = 60; total 242 minus twice 105 (210) brings one back to 32.)

ב'תקטו

ב"ה, י"א אדר ב', תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מוה"ר בצלאל שי' שד"ר

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתביו מג' ז' וי"ב אד"ש עם המצורפים אליהם וכן נתקבלה המחאה ע"ס תש"ן...

מ"ש אודות קניית הבנין בשביל הישיבה, הנה נהניתי וואס מען האט זיך געשטעלט ברייט, ובמילא צריך להמשיך בזה ג"כ מיט א ברייטקייט, שזה מעלה לפני בע"ב ויראו גם הם אשר כמרז"ל לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש. וגודל המעלה ברוחניות היינו להתפתחות הישיבה מובנת בפשיטות.

וצריך הי' לחזק את כל ידי המתעסקים בזה בהתלהבות שלא יהי' ע"ד המובא בלקו"ת ויקרא בתחלתו ע"ד אתעדל"ע איש מזריע תחלה כו' אלא שיבוא בפו"מ ותתפתח הישיבה בהצלחה מופלגה בריבוי בכמות ובמשך הזמן גם באיכות.

בודאי שמע הסיפור מה שתלמידי הרב המגיד היו אומרים על רבינו הזקן, אז א ליטוואק וויל איבערציילען. אבל עכ"פ לאחר זה אצ"ל מקום לספק ופקפוקים...

ולימי הפורים הבע"ל הנה יה"ר שתהי' שמחה עד דלא ידע שזהו בא ע"י לבסומי ביין דזהו תורת החסידות ויומשך זה על כל השנה כולה.

בברכה.

ובמה דשאילנא קדמיכון פי' מש"כ בכלבו סו"ס קכב, זהו לשונו (בתוס' ביאור בחצע"ג): לדעת חשבון (שנותיו) האדם בנפשו (ע"י חידוד וגימטריא, מבלי לגלות בפירוש) נקוט... על כל (אחד) היתר משלישיות (לאחר שתזרוק השלישיות) תמנה (כל א' מהם) ע'...

מחמישיות (הפי' כנ"ל) תוסיף (במקום כל א' ) כ"א... משביעיות תוסיף (במקום כ"א) ט"ו, ומכל החשבון תקח (תנכה כל ה)קה (כצ"ל, ולא קח), והנותר הוא המחושב.

ובחידודים כמו אלו היו רגילים בימי הבינים, וגם עתה בין בחורי הישיבות. ויש להעיר גם ממרז"ל מגילה (כג, א): ג' ה' ז' כנגד מי כו'.

ב'תקטו
מוה"ר בצלאל: ווילשנסקי. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ו א'תשעח, ובהנסמן בהערות שם.

בשביל הישיבה: במלבורן.

געשטעלט ברייט : ראה לעיל אגרת ב'שי, ובהנסמן בהערות שם.

הסיפור : השוה לקמן אגרת ב'תקנ.

מש"כ בכל בו : ביאור הדברים בפרטיות יותר - ראה "הדרום" חוב' יט ע' 171 וח"כ ע' 150. ולהקל החישוב ע"י דוגמה כותב שם:

אם המחושב הוא 32 - לאחר חילוקו לשלישיות נותרו 2, ובכן: 2;amp& x 70 = 140 ; כשנחלק 32 לחמישיות = 2, ע"כ 2 x 21 = 42 ; לשביעיות - המספר הבלתי מתחלק הוא 4, א"כ: 4 x 15 = 60, ומעתה חבר 140 ו-42 ו-60 = 242. מ-242 תנכה 105 (זאת הפעם, כפלים 105), 242 - 210 = 32.