Igrot Kodesh · Letter 2473 — Faith & Bitachon

B"H,

19 Adar Rishon 5714,

Brooklyn,

To the great rav, distinguished chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Avraham[1],

Greetings and blessings,

I received your letter of 9 Adar Rishon and was happy to learn that Hashem has given you the merit of holding public functions[2] — at the beis midrash*, the yeshivah*, and the shul*, the place of tefillah*. Chazal* say that 'hamaaseh hu ha'ikar velo hamidrash*' — the deed is essential, not the study. May Hashem grant that your teaching modify the daily action of those who receive it.

In our days, one cannot rely on those who attend a shiur* to draw the practical conclusions for themselves. Everything must be said clearly, and at the conclusion of every teaching a synthesis must be made, specifying how to act, speak, and think.

Now, one must possess deeply what one transmits to others, so that they integrate it and can carry on the chain[3]. Chazal say that one urges zerizus* upon those who naturally possess this quality. You will surely therefore redouble your ardor in your studies in the manner just described. You will seek out the gedulah* in the Talmud — namely, the call to action. And the assurance has been given us that one's efforts are crowned with success.

I took note with pleasure of your decision to begin again to learn chassidus. You know what the introduction to Sefer HaChinuch* says about the six constant mitzvos — those that apply at all times and in all places — namely, faith in the unity of Hashem, loving Him, and fearing Him. To put these mitzvos into practice, one must feel them physically, in one's heart, and not be content merely to speak about them, for that is not the way one expresses one's emunah*. Of course, all this can be brought into practice by learning chassidus.

You tell me that, when you teach Chumash*, the participants are not satisfied with the pshat* and that you have to comment on the pesukim* in a way that suits them. In fact, the commentators on the Chumash are particularly numerous and you will know how to find those that correspond to the expectations of your students. It would be good for you to obtain, from one of the chassidim of Montreal, a copy of HaKriah VeHaKedushah[4], in which several articles comment on the parshah* of the week and the haftarah*.

With blessing,

ב'תעג

ב"ה, י"ט אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר

אברהם שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מט' אדר א' ונהניתי לקרות בו אשר הצליחו השי"ת וזיכהו להיות ממזכי הרבים בן בביהמ"ד בישיבה והן בביהכ"נ מקום תפלה, ויה"ר מהשי"ת אשר כמרז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה הנה לימודיו הנ"ל יפעלו בהשומעים שינוי במעשה בפועל בחיי היום יומים, וכיון שבימינו אלה אי אפשר לסמוך על השומעים שהם יסיקו כל המסקנות מהלימוד צריך להדגיש את זה בפירוש, היינו שמכל לימוד יהי' ביד הלומדים בכן בהנוגע למצות מעשיות או מצות התלויות בדבור ובמחשבה, וכיון שבכדי להשפיע על אחרים הרי הענינים אצל המשפיע צ"ל בתוספת יותר כדי שיספיק טופח ע"מ להטפיח ג"כ, הרי כמרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין בודאי יוסיף גם כת"ר אומץ בלימודים באופן הנ"ל היינו לחפש בהתלמוד הגדלות שבזה שזהו מה שמביא לידי מעשה, ובטוחים אנו אשר יגעת ומצאת.

נהניתי ממ"ש שיחדש הקביעות שלו בלימוד דא"ח ובפרט ע"פ הידוע בהקדמת ספר החינוך בששת המצות תמידיות בכל זמן ובכל מקום ובכל אדם שהם האמנת אלקות יחוד ה' אהבתו ויראתו כו' שהדרך לבוא אליהם עד שיהיו מורגשים גם בלב הגשמי ולא רק בדבור בפה בלבד שלא זוהי ענין האמונה כמובן הדרך לזה הוא ע"י לימוד תורת החסידות.

במ"ש אודות לימוד החומש שאין השומעים מסתפקים בפירוש הפשוט ויש לתבל הכתובים באופן המתאים לפניהם. הנה הרי מפרשי החומש רבים הם ביותר ובודאי ימצאו גם כאלו המתאימים לסוג השומעים שלו ומהנכון הי' שישיג אצל מי מאנ"ש שיחיו במאנטרעאל את החוברות של הקריאה והקדושה שישנם בהם כמה מאמרים הנוגעים לפרשת השבוע ולההפטרות.

בברכה.

ב'תעג
מוה"ר אברהם שי ': קארפ, מונטריאל.