Igrot Kodesh · Letter 2451 — Chinuch

B"H,

4 Adar Rishon 5714,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I received your letter of Tuesday of Parshas Terumah, which you begin by saying that you submit this request to me with a broken and humble heart.

It is true that it is said: 'The sacrifices for Hashem are a contrite spirit; a broken and humble heart.' Nevertheless, it is so only when this feeling is inspired by a thought of teshuvah*. By contrast, when Hashem grants you success and accedes to your request, and despite this you are not yet satisfied — without any particular reason — you adopt a manner that is not justified.

In what concerns you, the wish of your heart and that of your wife has been granted. Hashem will bring it about that her pregnancy go well, that she give birth in its time and easily. I therefore do not know — I do not understand — why you preface your letter by saying that you have a broken and humble heart.

By the way, you do not speak of progress in all that touches Torah and mitzvos. In my view, the reverse would have been more logical. You should have begun your letter by thanking Hashem because your wife is expecting, saying that you have, in consequence, good hope that in the future as well Hashem — Who is the essence of good — will lavish His benefits upon you, your wife and your son.

You should then have said that you are widening, on your part, the channels and receptacles by which Hashem grants you berachah*, that is, the practice of Torah and mitzvos.

In these days we are entering the month of Adar, and one should therefore increase in simchah*. Consequently, Hashem will add to you and to your wife reasons to rejoice in all these areas, and you will derive yet more nachas* from your son.

With my blessing,

ב'תנא

ב"ה, ד' אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מג' תרומה, והתחלתו שמבקש בלב נשבר ונדכה כו'.

והנה אף כי זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה גו' אבל הוא כשבא מפני הרהור תשובה וכיו"ב אבל כשמצליח השי"ת וממלא בקשה ואעפ"כ אינם שבעים רצון מבלי טעם מיוחד, הרי לא זוהי הדרך. וכיון שבהנוגע לו מילא השי"ת משאלות לבבו ולבב זוגתו שיחיו לטובה ובטח ימלא ג"כ ימי הריונה כשורה ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה ובקל, איני יודע ומבין ההקדמה שבמכתבו שהוא נשבר ונדכה, וביחד עם זה אינו מזכיר אודות ההעדפה בעניני תורה ומצות, ולדידי הנה איפכא מסתברא שצריך הי' מכתבו להתחיל שמודה הוא להשי"ת על מה שנפקדה זוגתו תחי' וזה נותן לו ג"כ הבטחון שגם להבא יטיב הבורא שהוא עצם הטוב בהנוגע לו לזוגתו ולבנם שיחיו ואח"כ צריך הי' לסיים שהוא מצדו הוסיף בהצנורות והכלים המשמשים לקבל ברכות השי"ת בעתיד ובתוספת אשר הצנורות והכלים הם הענינים דתורה ומצות.

וימים אלו שנכנסים לחדש אדר שאז מרבין בשמחה הנה יוסיף השי"ת שמחה לו ולזוגתו שיחיו בכל הנ"ל ומתוך תוספת נחת מבנם... שי'.

בברכה.

ב'תנא
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 356 והוגהה ע"פ העתק המזכירות.