Igrot Kodesh · Letter 2443 — Faith & Bitachon

B"H,

First day of Rosh Chodesh

Adar Rishon 5714,

Brooklyn,

To the leaders of Agudas Chasidei Chabad,

in our Holy Land,

may Hashem grant you long life,

Greetings and blessings,

A) I am surprised that you have not been writing to me for quite some time. I sent you a telegram[1] for the day of the hilula* of my father-in-law the Rebbe, may his merit protect us, leader of our generation, on 10 Shevat, and I asked you to notify Kfar Chabad and all the Chabad institutions that a farbrengen* should be organized on that date, and that on this occasion one should commit oneself to positive accomplishments — for 'the shepherd has not abandoned his flock.'

Yet to this day you have not even confirmed receipt of this telegram; more than that, you have not told me to which institutions this information reached, and — most important — you have not told me what concretely came of it.

You will surely supplement all this as quickly as possible. I thank you in advance.

B) Another point also gives rise to my astonishment. I have many times asked you to make known to me all the events that may have a bearing on the institutions and the activity of Chabad. For seforim* — and not only those of Chabad — and even simple logic establish that a man or a woman cannot be considered an independent entity; on the contrary, they are elements of a whole; each one is a shliach* of Hashem, charged with illuminating his surroundings with a heavenly light.

For one cannot achieve success in his daled amos*[2] if one does not put into practice the mission entrusted by Hashem, Who directs the whole and every element that constitutes it.

Nevertheless, the chassidei* Chabad receive a specific mission. Our leader has invested in them particular powers and entrusted them with an original role, founded on ahavas-Yisrael* as our masters explain it — that is, the love one feels even for a person at the other end of the world whom one has never seen.

Consequently, you must show the greatest diligence in knowing what is happening around you, in your city, in the place where you carry on your activity or where you can carry it on. You must find the means to intervene in the manner defined by our holy masters.

As I have said, it is solely in this way that the chassidim* can achieve success in what concerns them personally, be protected from 'an evil person and an evil encounter'[3], succeed in introducing new activities tied to Torah and mitzvos, satisfy their material and spiritual needs and those of the members of their family.

C) I have already alluded several times to all this. Unfortunately, no concrete action has resulted from it. Now, I have no choice and neither do you. I must repeat this message again and again, hoping that in the end it will be useful.

You are entitled to extenuating circumstances because your present state of mind goes against the words of the verse: 'And his heart was lifted up in the ways of Hashem.' You know tension and affliction. Over these last weeks I have already written several times that one cannot succeed in this manner — neither collectively nor personally. On the contrary, this attitude engenders din*.

It is obligatory that the activity, in everything connected with Chabad, be broad and full of confidence, in accordance with the will of the Rebbe and his directives. One must put into practice the precept 'Serve Hashem with simchah*.' Thus, this simchah will remove din and break limits.

In the days of the Alter Rebbe, founder of Chabad chassidus*, of its teaching, its practices and its customs, it was already known that the opposers were many. There was first Avigdor[4], who formulated an unjust accusation. Then his disgrace was publicly established, even though he succeeded in swaying the hearts of those unaccustomed to the stratagems of the yetzer hara*. But his fall was total and his end was bitter[5].

A few weeks later, the victory of chassidus was total. Subsequently, it developed more and more, succeeding in conquering tens of thousands of Jewish hearts. There is no need to specify all this, for you know in detail what happened then.

All the more so after seven generations have passed since the Alter Rebbe. Chassidus develops morally and therefore materially. And even if it sometimes happens that a vile and unworthy man rises up against it, one must not be affected by it. His effrontery is explained solely by the fact that he thinks he is feared, that his threats take effect, and that during the days of the festivals the farbrengens* are of limited scope. By contrast, if he saw that his baseness was made public — that the truth was described as it is — he would disappear of himself, as the Tanya says. Avigdor himself, afterwards, begged for the help of the chassidim.

It is useless to complain about what is past, and these remarks concern only the future. If you wish to achieve success in your personal concerns and in the action of Chabad in general, you must take no account of threats which have no meaning and which will melt like ice. Their authors will themselves have to acknowledge that they are unfounded. And one feels pain over them solely because one accords them importance.

It is in this way alone that one can achieve success — in personal concerns as in communal activities.

I hope that these few lines will suffice to make you take the path of our Avos*, in accordance with the view of our holy Torah. It is said: 'May the sins cease' — and not those who commit them. Nevertheless, the Tanya defines, in chapter 29, the nature of the forces of evil, which have the right and the power to rise up against the holiness of the nefesh-Elokis* possessed by every man. Thus the latter can strengthen himself against them and vanquish them. From then on they are repelled and disappear.

The forces of evil can take on the appearance of a man wearing a beard and a long garment, adopting in appearance the chassidic* customs. In fact, the Alter Rebbe says that Esav wore a silk frock[6].

Hashem has granted you a broad mind and a broad heart. These are indispensable to a Yid, and all the more so to chassidei Chabad, to whom the Tzemach Tzedek[7] applies the words of the expression: 'We are the workers of the day.' Our mission consists in illuminating the world through 'the candle is a mitzvah and the Torah is light,' through the luminary of the Torah which is the teaching of chassidus. It is therefore an absolute necessity to put into practice the verse: 'And his heart was lifted up in the ways of Hashem.'

Awaiting your good news on all that has just been said, I conclude by sending you my blessing for considerable success, in your communal and personal concerns, and in those of all the members of your family,

ב'תמג

ב"ה, אדר"ח אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.
הנהלת אגודת חב"ד אשר באה"ק ת"ו

ד' עליהם יחיו

שלום וברכה!

לפלא שזה זמן רב שאין מהם כל מכתב. וגם על המברק שלי ליום היארצייט הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מנהיג הדור הוא יום העשירי בשבט ששלחתי להם מברק בקשה להודיע לכפר חב"ד וכן לכל מוסדות חב"ד אשר באה"ק ת"ו להתועדות ביום ההילולא ובהתעוררות לפעולות טובות, נשען על הידוע אשר לא עזב הרועה את צאן מרעיתו, הנה עד היום לא הגיעני אישור קבלת המברק והעיקר לאיזה ממוסדותינו מסרו את הנ"ל, ועיקר העיקרים בהמעשה בפועל אשר בא עי"ז, ובטח ימלאו את כל הנ"ל בהזדמנות הכי קרובה ות"ח מראש.

ב) כן אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כ"פ להודיע מהמתרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד... ומלבד הידוע בספרים ולא רק בספרי חסידות ומובן גם בשכל הבריא, אשר כל איש ואשה אינם רק פרטים אלא אשר פעולותיהם נוגע גם להכלל כי כאו"א מהם הוא שלוחו של מקום להאיר סביבתו באור האלקי, ואם רוצים להצליח בהד' אמות הפרטים אי אפשר זה אלא ע"י מילוי שליחותו של המקום ב"ה שהוא הבע"ב הן על הכלל והן על הפרט, הרי תפקיד מיוחד לחסידי חב"ד - אשר כיון שנשיאינו השקיעו בהם כחות מיוחדים והטילו עליהם תפקיד מיוחד שיסודו אהבת ישראל וכפירוש רבותינו נשיאינו שהכוונה בזה אפילו לאחד הנמצא בקצה העולם אף שמעולם לא ראה אותו וכו'.

עליהם להשתדל במרץ היותר גדול לדעת מהמתרחש בסביבתם ובעירם ובכל מקום שידם מגעת ויכולה להגיע ולחפש עצות איך לפעול בזה בהדרכים אשר הורונו רבותינו הק'.

וכנ"ל - רק זוהי הדרך היחידה של החסידים שבה יכולים להצליח בעניניהם הפרטים להשמר מאדם רע ומפגע רע ולהצליח בפעולות טובות בתומ"צ ובצרכיהם הגשמיים והרוחנים - שלהם ושל ב"ב שיחיו.

ג) זה כ"פ שרמזתי ע"ד כל הנ"ל ולדאבון לא בא לפעולות ממשיות וכיון שאין בידי ברירה כמו שאין להם ברירה הנני כופל עוה"פ ועוה"פ וכולי האי ואולי.

לימוד זכות אחד ישנו לי, שמצב רוחם עתה הוא היפך ציווי הכתוב ויגבה לבו בדרכי השם, ובמילא נמצאים בכיווץ וצמצום, וכבר כתבתי גם בשבועות האחרונים כ"פ, שלא זוהי הדרך להצליח הן בהכלל והן בהפרט, ואדרבה הצמצום הוא שרש הדינים ומוכרח הדבר אשר יעבדו בכל עניני חב"ד בהתפשטות ובהתרחבות כרצון והוראת כ"ק אדמו"ר, וכשיקיימו הציווי עבדו את ה' בשמחה הרי שמחה מבטלת דינים ופורצת גדרים,

וכבר ידוע עוד בימי רבנו הזקן שהוא הי' המיסד חסידות חב"ד - תורתה הדרכותי' ומנהגי' - שרבו הקמים עליו ובראשם אביגדור שבא ג"כ בעלילות שוא אבל עד מהרה נתגלה קלונו ברבים אף שעלה בידו להטות גם לב אותם שאינם בקיאים בתעלולי היצה"ר, ובכ"ז היתה מפלתו שלימה וסופו בזוי ונצחון החסידות הי' במילואו כעבור איזה שבועות - ואח"כ הלכה והתפשטה ביותר וביותר וכבשה לבבות רבבות מישראל.

והאריכות בזה מיותרה כי ידועים כל הפרטים.

ועאכו"כ לאחר שעברו שבעה דורות מזמן רבנו הזקן והחסידות הולכת ומתפשטת ברוחניות ובמילא גם בגשמיות אשר אם גם יקום עלי' בזמן מן הזמנים אדם שפל ונבזה הרי אין להתפעל כלל וכלל כי כל החוצפה של הנבזה הוא רק מזה שרואה שיראים ממנו והפחדתו עושה רושם שאין מתועדים כ"כ בהיומי דפגרא וכיו"ב. אבל אם הי' רואה תומ"י - שמגלים קלונו ומספרים כל האמת אודותו כפי שהוא, הרי כמבואר בתניא הי' מאליו בטל ומבוטל וכמו שהי' אביגדור מחזר אח"כ על פתחי חסידים ומקבץ עזר...

והנה אין צועקין על העבר, ובאתי רק בנוגע להעתיד אשר להצליח בעניניהם הפרטים, נוסף על העסקנות החבדי"ת בכלל, מוכרח שלא יתנו מקום כלל להפחדות שאין בהם ממש... כדונג ימס, עד שגם הם בעצמם יראו שאין בו ממש וכל העגמ"נ שגרם הוא רק מפני שנתנו מקום להמציאות שלו. ובדרך זה הנה יראו גם בעיני בשר הצלחה בעניניהם הפרטים ובענינים הכללים.

אקווה ששורתי אלה המועטות יספיקו שינקטו בדרך אבותינו, וע"פ ציויי תוה"ק, שאף שיתמו חטאים ולא חוטאים, הנה יחד עם זה כל מציאות הקליפה היא, כמבואר בתניא פכ"ט, שלגבי קדושת נפה"א שבאדם נתן לה הקב"ה רשות ויכולת להגביה עצמה כנגדה כדי שהאדם יתעורר להתגבר עלי' להשפילה כו' ואזי ממילא בטילה ונדחית כו'.

ואף אם הקליפה מתלבשת באדם בעל זקן ולובש לבושים ארוכים ובחיצוניות מתנהג בדרכי החסידות, הנה ידוע מאמר רבינו הזקן אשר עשו הרשע הי' לבוש סערטוק של משי.

והשי"ת יתן להם רחבות המוח ורחבות הלב הנצרכים לכל איש ישראלי ועאכו"כ לחסידי חב"ד שעליהם אמר אדמו"ר הצמח צדק, אנן פעלא דיממא אנן, שתפקידנו להאיר את העולם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות, שמוכרח הדבר שיהי' ויגבה לבו בדרכי ה'.

המחכה לבשו"ט בכל הנ"ל וחותם בברכת הצלחה מופלגה בענינים הכללים ובעניניהם הפרטים שלהם וכל ב"ב שיחיו.

ב'תמג
נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 620, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

המברק שלי : דלעיל ב'תב.

סערטוק של משי : השוה לעיל אגרת ב'שלח, ובהנסמן בהערות שם.

אמר אדמו"ר הצמח צדק : ראה גם לעיל אגרת ב'ער, ובהנסמן בהערות שם.