Igrot Kodesh · Letter 2427 — Chinuch

B"H,

23 Shevat 5714,

Brooklyn, New York,

To the great rav, distinguished chassid* who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav B. E. G.[1],

Greetings and blessings,

I have just received the report of the annual assembly for 5712[2] of the Moroccan rabbinical council. I also found there a brief description of the situation of the schools in the major cities. I was horrified to see how greatly the activity of Oholei Yosef Yitzchak[3] had diminished.

It seems that the reason is solely a lack of publicity around this activity. For at various points in this document, reference is made to Lubavitch in a positive manner. Certainly, perhaps it is preferable that the activity of Lubavitch not be too widely publicized, so as not to arouse covetousness and jealousy. But one must not, for that, fall into the opposite extreme and maintain total silence. It is clear that this position is not the right one.

In accordance with their practice, they will doubtless also publish a report for the year 5713, and there is doubtless still time to rectify all this — at least partially.

Likewise, I saw that this report cites among the major cities Fez, Casablanca[4], Mogador, and Port Lyautey. It seems that for the moment Lubavitch has not assessed the educational situation in these places. It is therefore perhaps good to do so.

With my blessing for success and awaiting good news regarding all that has just been said,

ב״ה ,אדר״ח אייר ,תשי״ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
ביחס לשמועות השונות שהגיעו אלי והמפליאות אותי מאוד ,הנני
כותב את השורות דלהלן מבלי להתחשב בטרדותי הרבות.
כפי שמסרו לי )ואשר הנני מקוה שסוף כל סוף הם יתבררו כלא
צודקים( ־״ משפחתכם נגד סידור חתונת בתכם , . .לפי דרישת השולחן
ערוך שמוכרחה להיות בעת החתונה מחיצה בין גברים לנשים.
רצוני בזה להבהיר להם את המצב כפי שהנני רואה אותו .והוא
כדלהלן ■
כאשר עורכים חתונה עם מחיצה כפי שדורשת תורתנו הק׳ ,פוסקת
התורה שיאמרו ״שהשמחה במעונו״ ,דהיינו שכאשר מזכירים את שם
ה׳ ב״ה ,מזכירים לו שתהי׳ שמחה ולהמשיך זאת בעולם ,ולכל לראש,
לחתן ולכלה.
בטח מיותר לכתוב מה שקרה בשנים האחרונות בעולם בכלל ואצל
יהודים בפרט ,ואם בכל הזמנים היו מוכרחים להזדקק להקב״ה לנקבל[
ברכה והצלחה ועוד יותר לחיים בריאים ושמחים ,הרי בדורנו זה נחוץ
עוד הרבה יותר ,והיחידי היכול להבטיח זאת ,הרי זה מי שהוא בעל
הבית על כל העולם הוא הקב״ה.
בזמנו ,כאשר הרה״ח . . .שי׳ שאל אותי לדעתי אודות שידוך זה,
וכאשר הגיעה אלי שאלתכם בזה ,מצאתי כחובתי וזכותי להבהיר
שכאשר בתכם והרב . . .שיחיו מתחילים חיים משותפים ,יהי׳ זה באופן
שניתן לצפות למירב הברכות מהשי״ת ,שיהי׳ להם בית בריא ושמח,
שכאמור יש לכך התר מתורתנו הק׳ ,מתי אפשר לומר בחתונה
שהשמחה גמעונו .וכשהתורה פוסקת כך ולא אחרת ,הרי מובן מאליו
שאף אחד לא יכול לשנות זאת .ולכן התפלאתי ,ש]כ[הורים העושים
הכל ,במה שרק תלוי בהם ,כדי שילדי]ה[ם יהיו מאושרים ; תרצו בכלל
לנצל כוחות לא לאפשר שתהי׳ שמחה בחתונת בתכם ,שבדרך ממילא
ב׳תרכג
נדפסה בלקוטי שיחות כרך ט עמוד ,332והושלמה על-פי העתק המזכירות.
ווו תשי״ג -תשי״ז
היא תחסר ח״ו אחר כך בחייהם ,ר״ל.
מתחתנים כדי לבנות בית לעשרות שנים ,האם מתאים להורים לסכן
מה שנוגע לבת לעשרות שנים ,כדי שבאותן שעות ספורות שנמשכת
החתונה ,ימצאו חן בעיני האנשים שאינם יודעים את דיני השולחן ערוך,
או שאינם מתחשבים בשולחן ערוך ,או בפני אלו קלי הדעת שמוכנים
לסכן דבר של עשרות שנים בשביל עוע זמני מדומה .ומפליא אותי מהיכן
יש להורים כזה בטחון־עצמי לקחת על עצמם כזו אחריות.
אין זה עניני לשלוח משטרה שיכפו לעשות כדעתי ,אין זה עניני
להכריח אנשים ,בכלל ,לעשות כפי דעתי ,וגם אין זה עניני לןמר מילים
קשות ,ולכן רצוני לסיים את מכתבי ולדבר בדיבור רק בצד החיובי.
כאשר נתתי הסכמתי לשידוך הייתי בטוח שגם ההורים מצידם יעשו כל
מה שרק תלוי בהם ,שבתם וחתנם המיועד יהיו מובטחים ,עד כמה שרק
אפשר ,לעשרות השנים שבהן יהיו יחד ,ומובן מאליו שלא יתפוס מקום
שחברותי׳ כן תהיינה מרוצות או לא מרוצות ,ובלבד שתורתנו הק׳ תהי׳
מרוצה ממצב כזה בחתונה ,ובלקחי זאת בחשבון נתתי את הסכמתי
לשידוך ,וכאמור לעיל ,אם רוצים באמת שהתורה הק׳ תפסוק שאפשר
לומר בחתונה שהשמחה גמעונו ושעל ידי זה יהיו שמחים אחר כך כל
החיים ,אומר השולחן ערוך‘ שהחתונה צריכה להיות עם מחיצה.
בברכה,
בשם כ״ק אדמו״ר שליט״א
מזכיר
נ״ב
הנני מוסר להרב .. .שי׳ שלא יתערב יותר בשאלת המחיצה ,ואם
אצל ההורים עצמם נראה שיש להם כתפים רחבות וביכולתם לסכן חיי-
שמחה של בתם תחי׳ על אחריותם האישית ]בכך שעושים[ שונה
מהכתוב בשולחן ערוך ,אינני יכול לצערי לעשות בזה שום דבר.
אני גם יודע שהיו חתונות רבות ,וגם של חרדים ,ולמרבה הצער
ללא מחיצות ,אבל אני גם יודע את הצרות שלמרבה הצער באו אחר כך,
והשי״ת יברך אותם שתמיד יוכלו לבשר רק בשורות טובות הן בגשמיות
והן ברוחניות.
*( ב״ח ובית שמואל -בשו״ע אבה״ע סימן ס״ב סקי״א .ומה שכתב בלבוש )במנהגים
סוף חלק אורח חיים( דדמיי כקאקי חיוורי -בעוונותינו הרבים רואים אשר ,לעת עתה אין
הדבר כך.
ב׳תרלג
)ברן ט עמוד יג(
ב״ה ,ד׳ אייר ,תשי״ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
הגיע אלי פ״נ בקשת ברכה עבורו ומשפחתו שיחיו ,וכשאהי׳ על
הציון הק׳ של חמי כ״ק אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע ,אקרא את
הפ״נ ,ובטח יעורר רחמים רבים עבור כל אחד שמזכיר בפ״נ למצטרך
לו.
בטח מיותר להדגיש שכדי לקבל את הברכות מהשם יתברך כל
אחד בענינו ,יש להכין את הכלים המתאימים לזה שאלו הם הענינים של
תורה ומצוות .ומכיון שהקדוש ברוך הוא תובע זאת מכל יהודי ,הרי
בטח שהוא ״ ברוך הוא ~ נתן את האפשרות והכוחות לקיים את זה.
וזה תלוי רק ברצון הטוב של כל אחד בפרט .ומובן שהרעיון שאמריקה
שונה הוא דיעה של כפירה ר״ל .והמאמין ,מאמין שהקב״ה הוא הבורא
של כל העולם והבעל הבית של כל העולם ,שכן אצל יהודים מאמינים
בני מאמינים הרי אין אצלם שום ספק בזה ,ואפילו אם לזמן קצר
שוכחים מכך ,מזכירה הנפש האלקית הנמצאת אצל כל יהודי אודות
זה .וכאשר רק מאזינים ,עוזר השי״ת שמתגברים על פיתוי היצר הרע,
ומתנהגים כפי שיהודי צריך להתנהג ,שרק אז אפשר להיות בטוח שיהי׳
מאושר הן בגשמיות והן ברוחניות .והשי״ת יעזור לו לרוות נחת אמיתי
מכל ילדיו ונכדיו ולקבל זאת בבריאות טובה בגשמיות וברוחניות.
בברכה,
בשם כ״ק אדמו׳׳ר שליט״א
מזכיר
נ״ב
בטח אומר תהלים כל יום לאחר התפילה וגם נותן כמה פעמים
בשבוע לצדקה לכל הפחות כמה סנטים והשי״ת יצליחו.