יפוצו

Igrot Kodesh · Letter 235 — Rebbe Rashab's Legacy · Archival Preservation

Volume 2 · Letter 68

By the grace of Hashem, Thursday 28 Sivan* 5706, To the great Rav*, Chassid* who fears Hashem and scholar, Rav Y.[1], I greet and bless you,
I reply to your letter of the eve of Rosh Chodesh* Sivan.
I thank you for having sent me a copy of the "small note"[2]. I would be even more grateful to you if you would transcribe for me what you were able to hear orally[3].
We possess here the letters[4] entitled "on the occasion of a moment of rest", "I give thanks to Hashem", "draft program for the assembly of Israel". I hope that you will keep your word and send me a copy of the booklet on the use of the Holy Tongue*[4]. I thank you in advance.
Likewise, if you would kindly send me the list of letters[4] containing teachings that are in your possession, with a few words from the beginning of the letter and their date, I could verify whether we have here the original or the copy.
You have no doubt already received the Sefer Hasichot Torat Shalom*[4].
You write to me regarding the Yehi Ratzon* that follows the reading of the Nassi*[5] and the necessity of omitting the first Al*, in the concluding paragraph of Hallel*[6].
All the customs I mentioned in the Hayom Yom* were printed according to the instructions of my father-in-law, the Rebbe* Shlita*, who reviewed them before publication and removed some of them, considering that they were not addressed to the majority.
Concerning the two practices to which you allude, we ourselves have seen, on different occasions, my father-in-law the Rebbe Shlita, who would recite the Yehi Ratzon and omit the word Al. But perhaps there were changes or elements that escape us.
We entrusted the sale of the Tzemach Tzedek* to a dealer in sacred books here, who has also sent some to the Holy Land*. I do not know at what price he will sell them. In addition to the commentaries of the Tzemach Tzedek, at the end of the section on the Mishnah*, we added, in this edition, sixty-seven responsa* on Choshen Mishpat* and, as a supplement, seventy-five responsa and ninety-three pages of Talmudic* commentaries.
At the end of the Orach Chaim* section, we printed a reproduction of the manuscript of the Tzemach Tzedek of the responsa on Choshen Mishpat, a brief biography, and a bibliographic list of his writings that have been published.
Regarding the sequence of Chassidic* discourses of 5672[7], I raised the subject, on various occasions, with the Chassidim* here[8]. But what good have these words served? The cost of this printing would be approximately ten thousand dollars. Who will be able to give such a sum? And it is clear that people will not fight over this book!
You shall greet on my behalf all members of your family. With my blessing for all good, immediate Teshuvah* and immediate redemption, Rav Menachem Schneerson, Director of the executive committee[9]
Perhaps you possess a note, already written or that you would write now, on the communal activities of the Rebbe Rashab*, during his very active years. Do you know in what manner he came to the aid of the refugees[10]? In due time, these texts could be integrated into his biography.

מנחם -אגרות מלך׳ כרך ב ,עמוד מח.

ונימוקים ,הוראות רבות לכלל ולפרט .אחת ה״נקודות״ שברצוני לציין

כאן תובהר לאחר התבוננות בתנאים בהם אירעה יציאת מצרים:

מאות בשנים היו בני ישראל משועבדים לאומה ששלטה אז על כל

עמי הסביבה ,לא רק בכוח האדיר של ״רכבו ופרשיו״ ,כי אם גם

במשקל-היתר הגדול שלה בשטחי המדע ,בכל המכונה עתה בשם

״תרבות״ ו״קידמה״.

התרבות והקידמה של מצרים התבססו על כוחות ותופעות הטבע,

ובמיוחד על היאור נילוס .ארץ מצרים היא שחונה ואין יורדים בה כמעט

כל גשמים ,אך כוח ההמצאה האנושי יצר השקאה מלאכותית שהפכה

את מצרים לגן פורח מוקף מדבר.

תנאים אלה יצרו תרבות אלילית מסועפת ,שהיו לה שני קוי יסוד:

האלהת כוחות הטבע ,והאלהת כוחות האדם שהשכיל לנצל את כוחות

הטבע .מכאן צעד קטן בלבד אל האלהתו של פרעה ,זה שגילם באישיותו

את הדוגמא המצרית לאדם ״מושלם״.

השקפה כזו ,שראתה את העולם כהרכב של ״כוחות-טבע״ מרובים,

שבכללם גם ״כוח״ האדם ,בתוספת הפילוסופי׳ של כוחי ועוצם ידי עשו

לי את החיל הזה -הביאו לירידה רוחנית ומוסרית תהומית ביותר ,עד

כדי ״הצדקת״ רדייה ואכזריות מתועבות ביותר כלפי האדם או העם

החלש יותר מבחינה גופנית.

האליליות ואמונת ההבל של המצרים הגיעו לשיא ביטוים בתקופת

אחת :ראה רמב״ן בא )יב ,ג( .צרור המור שם )יב ,ג( .צרור המור שם )יב ,א( ועיין זוהר

חלק ג)רנא ,א(.

ששלטה אז על כל :מכילתא לבשלח יד ,ה :הי׳ פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו.

וראה זוהר חלק ב ו ,א.

כמשקל-היתר הגדול :ראה זוהר חלק א קכה ,סוף עמוד א.

ובמיוחד . .נילוס :יחזקאל כט ,ג.

ואין יורדים בה כמעט כל גשמים :ראה רש״י ויגש מז ,י .דברים יא ,י.

כוח ההמצאה האנושי :רש״י ריש פרשת מקץ.

של פרעה :שמו״ר פ״ח ,ב .תנחומא שם.

כוחי ועוצם ידי :דברים ח ,יז .וראה ספר מצוות גדול מצות לא תעשה סד :וארא

בחלום כו׳ שכחת את העיקר כו׳ והתבוננתי כו׳ והנה יסוד גדול הוא כו׳.

תהומית ביותר :ויקרא יח ,ג ובתורת כהנים )ובפירוש רש״י( שם .ובקהלת רבה על

הפסוק והארץ לעולם עומדת דמצרים דוגמת ערוה באדם.

ההתחדשות השנתית של כוחות הטבע ,בחודש האביב ,חודש של ״מזל

טלה״ ,והשה הוא שהי׳ מסמלי היסוד של ה״עבודה זרה״ של מצרים.

אך הנה בא משה רבינו ובפיו בשורת ״פקוד פקדתי״ :הגיעה השעה

בה עלה ברצון אלקי אברהם יצחק ויעקב לשחרר את בני ישראל מיד

פרעה ומגלות מצרים.

כבר חלפו 210שנה מאז נתונים בני ישראל למרות פרעה ,חלק מבני

ישראל אף נטמע ב״תרבות״ המצרית ,עזרה מן עמי הסביבה אינה צפוי׳

כלל ,שום עבד לא הצליח )עד אז( להשתחרר ממצרים .לא היו ,איפוא,

כל סיכויים ,מנקודת מבט טבעית ,לשחרור עם ישראל ממצרים ,ולמרות

זאת מבטיח להם משה רבינו כי הגיעה שעת השחרור ,אלא שקיים תנאי

יחיד לדבר; משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח!

משכו ידיכם מאלילי הארץ ,וקחו לכם כבש )אותו ראו המצריםכאלוה( ,ושחטו אותו כקרבן פסח לה׳ .לא די בכפירה ב״עבודה זרה״

המצרית בלב ,או אף בבית ,בצנעה ובלאט ,כי אם דוקא בפומבי ,ללא

פחד ,לפי כל הפרטים שהיו כרוכים בהקרבת הפסח במצרים.

ואז -מבטיח משה רבינו בשם הקב״ה -לא זו בלבד שישוחררו

ממצרים ,אלא שאף פרעה בעצמו יצוה עליהם לצאת ממצרים ,והגאולה

תהי׳ לא בתקופה בה כוחות הטבע רדומים ונסתרים ,כי אם ,דוקא,

בחתש האכיכ ,בו מגלה הטבע את מיטב כוחו.

בכך מודגשת העובדה שאין קיימים עולמות נפרדים :עולם של טבע

וכוחות הטבע ,ועולם של ״על־טבע״ הנאבקים ביניהם ופעמים מנצח

האחד ופעמים השני .יש רק א-ל אחד ויחיד ,השליט המוחלט של העולם

כולו ,והוא גם המאחד את כל העולם.

הכרה זו באה לביטוי׳ הנעלה ביותר במתן תורה ,זה נקודת היעד של

לשיא ביטוים :רמב״ן וצרור המור שם.

חלק מבני ישראל :שמות רבה פרשה יד ,ג .וראה תניא פרק לא.

שום עבד :מכילתא יתרו יח ,יא.

תנאי יחיד . .״משכו :שמות רבה פרשה טז ,ב :כל זמן כר משכו כר שבכך כר.

וקחו לכם :למשפחותיכם)דוקא( ,וכהודעת משה :בבנינו ובבנותינו -כל הארבעה בנים

)ובנות( ,מן החכם ועד השאינו יודע לשאול.

בפומבי :ראה שר׳ע רבנו הזקן ריש סימן תל.

נקודת חיעד :כמש״נ בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את ה׳)שמות ג ,יב( וראה

אגרות־ קידש -מתורגמות )ח׳תתקסה(

יציאת מצרים ,שהחל ב :אנכי ה׳ אלקין אשר הוצאתיד מארץ מצרים

מבית עכרים ,לא יהי׳ לן אלקים אחרים גו׳

כבמצרים בעבר ,כך גם עתה מצויים כאלה המבססים חייהם על

האלהת הנקראים בשם כוחות הטבע ,בתוספת ״כוחי ועוצם ידי״ של

האדם .אחרים מצאו ״מוצא״ שבביתם יש מקום גם לקב״ה אך בחברה

הם ״ככל האדם״ ,״נהי׳ כגויים״ ,ואדרבה; יותר ״גוי״ מהם.

בא חג הפסח ומזכיר פעם נוספת :״פקוד פקדתי״ -אין לפניכם כל

ברירה .הקב״ה זוכר אתכם ,וחייב להיות; משכו ,משיכת ידים מן

ה״עבודה זרה״ של הארץ ,בכל צורה בה היא באה לידי ביטוי ,ועשיית

הדבר בפומבי ,ללא פחד ,ובאומץ .וקחו לכם -קחו את עצמכם ואת כל

השייך לכם ,כל האפשרויות וכל הכוחות ,לכם אתם ,ל״אני״ היהודי

האמיתי והנצחי.

את כל זאת יש לעשות ״בחודש האביב״ ,לא להתבלבל ע״י המתעים

שמאחר וקיים עולם פורח ,שבמרכזו האדם וכוחו ועוצם ידו ,הרי ״אלה

אלקיך״ ,זה האליל שלך אליו אתה משועבד ,ואין כל מקום ר״ל להקב״ה

כי אם ,אדרבה :בחודש האביב הוציאך ה׳ אלקיך ממצרים ,העולם

זוהר חדש ריש פרשת יתרו :בכל יומא אפיק כר .וראה תניא פרק לא שם.

נהי׳ כגויים :יחזקאל שם .תנחומא נצבים ג .נתבאר בקונטרס ומעין מאמר י״א ,פרק ג.

לכם . .ל״אני״ היהודי :ראה שמות רבה פרשה טו ,כג :לכם הדא הוא דכתיב יהיו לך

לבדך ואין לזרים אתך.

אדרבה :בחדש האביב :להעיר מלקר׳ת במדבר )ג ,א( .סוף ד״ה החדש הזה -לכ״ק

מו״ח אדמו״ר -בס׳ המאמרים ה׳ש״ת.

הוציאך . .ממצרים :לילה .וכן גם עתה אין להתרשם מזה שלאחרים לילה ואין רואים

את האמת ,כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳ וכבודו עליך יראה)ישעי׳,

ס ,ב(.

בחדש האביב . .בנוסח חכמינו ז״ל :ברכות מג ,ב .והנה לכמה אחרונים )או״ח סימן

רכ״ו( ניסן לאו דוקא ,אבל יש אומרים דדוקא הוא )שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות

רס״ב .ושם נסמן( .והנה אדמו״ר הזקן בלוח ברכות הנהנין)הראשון( כתב דאחר ל׳ יברך בלא

שם ומלכות )מוכח דניסן לאו דוקא( ,אבל בסדר ברכות הנהנין)שבסידורו פרק יג סעיף יד(

השמיט זה .ואף שיש לומר בדוחק דטעמו מפני דסבירא לי׳ דאין לברך כלל אלא פעם אחת

)ועדיין יקשה למה לא ביאר דברי השו״ע ״בימי ניסן״ דהיינו לאו דוקא -כמו שהוסיף ביאור

בכמה דינים שבברכות הנהנין( ,יש לומר -דהשמיט מפני דבמשנה האחרונה סבירא לי׳

ד״בימי ניסן״ כפשוטו -בדוקא ,ואם כן אי אפשר ״לאחר ל״׳ .ואין כאן מקומו להאריך.

תשי״ח -תשב״ ה

הפורח על נפלאותיו מביאים לראי׳ ברורה יותר של האמת -בנוסח

חכמינו ז״ל -שה׳ אלקינו)הוא( מלך העולם ,שלא חיסר בעולמו כלום.

יעזור ה׳ ויצליח שפסח -זמן חרותנו -יביא את כל אחד ואחד,

בתוך כלל ישראל ,לחירות אמיתית מכל הפרעות ומיגבלות לעבוד את ה׳

בלבב שלם,

וגאולת הפרט תביא את גאולת כלל ישראל ,הגאולה האמיתית

והשלמה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.

בברכה לחג הפסח כשר ושמח

מנחם שניאורפאהן

All letters of the Igrot Kodesh