Igrot Kodesh · Letter 215 — Gratitude for publishing support and Purim halacha discussion

By the grace of Hashem, Shushan Purim* 5706

To the Chassid* who fears Hashem* and faithfully fulfills his mission, Rav Y. HaKohen,[1] Chicago,

I greet and bless you.

Under separate cover, the collection of the Rabbi's[2] discourses has been sent to you. Thanks to your participation, we were able to publish it.

I take this opportunity to thank you once again in this regard. Thank Hashem,* you have acted for the merit of the many, by printing a book from which shines forth the beneficial light of the Torah* — that of Chassidut.*

Concerning the Mitzvah* of sending gifts to friends and donations to the poor on Purim,* our Sages state in tractate Megillah* 7a: "Two portions to one friend and two gifts to two people."[3]

One may offer an explanation of this based on Chassidut.* It is known that on Purim,* both the body and the soul were saved together, whereas on Chanukah,* the exile manifested only in the spiritual dimension. On Purim,* the Jews gave their lives to sanctify Hashem's* Name and to cleave to Him, with a determination that transcended reason. Indeed, had they abjured, nothing would have happened to them, since Haman's* decree applied only to Jews. The Chassidic discourses of Purim* explain all of this at length.

Now, the purpose of self-sacrifice is to transform daily existence — to ensure that the body and the animal soul* are governed by the divine soul.* And the intellectual soul* is the intermediary between these two souls, as my father-in-law the Rabbi Shlita* explained in a discourse he delivered in 5690,[4] when he visited the United States for the first time.

But the notions of poverty and wealth are understood primarily in the moral dimension. The intellectual soul and, all the more so, the divine soul cannot therefore properly speaking be described as "poor." This designation applies rather to the body and the animal soul.*

For this reason, after the Jews had given their own lives, they received Mitzvot* signifying to them that this sacrifice should enable the divine soul* to direct the animal soul* and the body — that is, to give gifts to two poor people. As for the gifts to friends, they concern the intellectual soul,* which is the "friend" of the divine soul,* and can therefore play the role of intermediary toward the other soul.

And it is indeed two gifts that must be given to it, for a line of reasoning can only be structured and reach a conclusion if it integrates from the outset two opposing concepts: kindness and severity,* a question and an answer. Such is the normal intellectual process, as various texts establish.

There is a part of the Torah* that addresses simultaneously the intellectual soul,* the animal soul,* and the body. These are the discourses of the masters of Chassidut,* which contain: 1. very profound ideas, 2. teachings concerning good conduct and virtuous sentiments, 3. stories and facts concerning concrete action.

Happy is the one who has sent gifts to his friends and made donations to the poor in the manner just described, for the benefit of the many.

With my blessing for immediate Teshuvah,* immediate redemption,
Rav Menachem Schneerson,
Director of the Executive Committee[5]

רטו

ב"ה, שושן פורים, תש"ו
כבוד הוו"ח אי"א נו"נ מו"מ באמונה, מוהר"י

שי' הכהן

שיקגו

שלום וברכה!

בחבילה מיוחדת נשלח לו ספר השיחות של כ"ק אדמו"ר נ"ע, אשר הודות להשתתפותו בהוצאות עלתה בידנו להוציאו לאור.

ואשתמש בהזדמנות זו להביע ת"ח עוד הפעם על זה. ות"ל, אשר זכה להיות ממזכי הרבים בהדפסת ספר של אור תורה כי טוב, אור תורת החסידות.

אמרו רז"ל במצוות ימי הפורים ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם (מגילה ז, א).

וי"ל הביאור ע"ד החסידות בזה: ידוע אשר בפורים הי' נס בהצלת הגוף והנפש גם יחד (משא"כ בחנוכה שלא היתה אלא הצלה מגלות רוחני - תורה אור רד"ה ענין חנוכה.

וראה ג"כ לבוש הובא בט"ז או"ח סימן תע"ר סק"ג). וזכו לזה ישראל ע"י מסנ"פ על קדוש השם שנתדבקו בו ית' בבחי' רצון פשוט שלמעלה מהשכל והשגה, שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום שלא גזר אלא על היהודים, וכמ"ש כ"ז בארוכה בדא"ח בדרושי פורים.

והנה תכלית המסנ"פ הוא שישפיע על חייו היום-יומיים, היינו שרק נפשו האלקית תהי' המושלת על גופו ונפשו הבהמית. והממוצע ביניהם היא נפש השכלית, וכמ"ש בד"ה רבא חזיא (דשנת תר"צ לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א כשהי' בארצה"ב פעם הא') ובכ"מ.

והנה אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת. ולכן נפש השכלית (ואצ"ל נפה"א) אין לקרותם אביון באמת לאמיתו משא"כ הגוף ונה"ב.

וזהו שנצטוו ישראל אחרי מסנ"פ אז במצוות המרמזות שהמסנ"פ צריכה נפה"א להמשיך בנה"ב והגוף - מתנות לאביונים ושני אביונים דוקא. ומשלוח מנות איש לרעהו - נפש השכלית שנק' רע לנפה"א, שלכן היא יכולה להיות ממוצע וכמבואר בד"ה הנ"ל ( שתי מנות דוקא כי אין השכל שכל אמיתי אלא א"כ בא למסקנא ע"י שדן מתחילה ע"ד סברא וגם היפוכה, חסד ודין, קושיא ותירוץ. שזהו ענין השכל וכמבואר בכ"מ).

והנה סוג בתורה שיהי' כולל בתוכו ענין בשביל נפש השכלית נפה"ב וגם הגוף - הם הם שיחות כ"ק האדמו"רים הכוללים: א) שכליים עמוקים. ב) הוראות במדות טובות והרגש הלב. ג) ספורים והנהגות במעשה לפועל.

ואשרי האיש אשר זכה לקיים משלוח מנות ומתנות כהנ"ל לרבים.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה,

הרב מנחם שניאורסאהן
יושב ראש ועד הפועל

נ"ב. מכתבו קבלתי במועדו. הקונטרס תורת החסידות נשלח לו זה מכבר ובודאי הגיעו בזמנו. ספר השיחות הו"ל בעש"ק פ' זכור ולכן לא נשלח רק עתה. הקונטרס עץ חיים נמצא בדפוס ותקותי שיופיע ליום ב' ניסן הבע"ל. ומטובו לאשר קבלת כהנ"ל.

רטו
מהעתק המזכירות.

מוהר " י : כ"ץ. אגרות נוספות אליו - לעיל קעד, ובהנסמן בהערות שם.

טופס דומה (מלבד הנ.ב.) גם לרש"ד גאנעלעס, דלעיל קצג.

תרגום תוכן האגרת לאידיש - באגרת שלאח"ז.

ספר השיחות : תורת שלום. ראה לעיל אגרות קצג, ריא.

יושב ראש ועד הפועל : קה"ת.