Igrot Kodesh · Letter 2125 — Shidduchim

By the grace of Hashem,

14 Sivan 5713,

Brooklyn,

I greet you and bless you,

I am responding to your letter of 11 Sivan, in which you mention your brother's engagement and the pain you feel over it.

You know the saying of my father-in-law the Rebbe, may his merit shield us, according to which one positive action is preferable to a thousand complaints. No specification is given regarding this complaint, and it can therefore also be the one that emanates from the depths of the heart.

You should therefore have approached the kallah*, all the more so since, as you write, she is an upright young woman, and verified that there are indeed, in her surroundings, Orthodox families capable of persuading her that she must take the firm decision to adopt the conduct of virtuous Jewish young women. For, even if it seems to you that there is no way to convince her, do we have access to what is hidden from us?

Likewise, you should explain to your brother that on such conduct depends the happiness, material and spiritual, not only of the engaged couple, but also of the children who will be born thereafter. It is a grave responsibility to call into question their physical and moral existence, without their being able to express their own opinion on the matter, solely because the parents do not yet understand the importance of it, although it is affirmed by a great number of people who are experts in the matter.

With the appropriate effort, you will have no difficulty finding the words allowing you to explain all this. Hashem will grant you success, as well as your brother, that he should know success in this domain and build a Jewish home, based on Torah and mitzvos*, which will be practiced as is fitting.

With my brachah*,

ב'קכה

ב"ה, י"ד סיון, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"א סיון, בו כותב ע"ד התנאים של אחיו מר... שי', ואשר מצטער הוא וכו'.

הנה ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע טובה פעולה אחת מאלף אנחות, וכיון שאינו מגדיר אופן האנחה, הרי בטח הכוונה אף אם האנחה היא מפנימיות הלב. ועליו הי' לדבר עם הכלה ובפרט שכותב שהיא נערה תמימה, ולהודע אפשר ישנם בין הקרובים של הכלה משפחות חרדיות, ובלבד שישפיעו עלי' שתחליט בלי ישונה להתנהג כמנהג בנות ישראל הכשרות. ואף אם אינו רואה איך שיפעול זה אצלה, הרי בהדי כבשי דרחמנא למה לו, וכו'. וכן הי' עליו להסביר גם לאחיו שי' אשר בהנהגתם הנ"ל תלוי האושר בגשמיות וברוחניות לא רק של החתן והכלה אלא גם של הנולדים אח"כ, ואשר אחריות הוא לסכן חיי ילדים שאין בהם בחירה בזה החיים שלהם הן בגשמיות והן ברוחניות. רק מפני שאין משיגים עדיין - ההורים - נחיצות הדבר, אף שכמה וכמה מומחים למקצוע זה אומרים שנחוץ ואי אפשר בלא"ה וכו' וכו', ובטח בהתענינות המתאימה וועט עם ניט פעלען קיין אותיות להסבירם בזה. והשי"ת יצליחו ואת אחיו שיחיו אשר הוא יצליח בהנ"ל, ואחיו שי' יבנה בית בישראל על יסודי התורה והמצוה כדבעי...

בברכה.