Igrot Kodesh · Letter 1996 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

27 Teves 5713,

Brooklyn, New York,

To Mr. Yishai HaLevi Meyer,

Greetings and blessings,

I duly received your letter of 13 Teves. My secretariat does not write French[1] and my reply is therefore composed in Hebrew. The few words of this language appearing in your correspondence indicate that you read and understand it.

A) You raise the conception that Torah and traditional Judaism have of the theory of evolution. You presumably allude to the theory of Darwin, or perhaps to that of Lamarck, the latter, unlike the former, considering that evolution proceeds by jumps[2].

The conception of the Torah is quite clear. One of the reasons for which it is a mitzvah* to rest during the seventh day, each week, is the fact that "in six days, Hashem made the heavens and the earth. On the seventh day, He ceased His work and rested." One can conclude from this that the six days of creation are indeed days, in the most literal sense, and not epochs, as some claim.

Various texts of our Sages permit establishing that this is so. The days of creation indeed had twenty-four hours. You will consult on this subject Pirkei deRabi Eliezer*, beginning from chapter 3, the Midrash Rabbah Bereishis*, Tractate Sanhedrin* 38b, and other references as well.

B) The account of creation also specifies in what order it was carried out, what was introduced on the third day, then the fourth, the fifth, and the sixth. Thus, each species was indeed created in an independent manner. The plain sense of the verse affirms that the earth produced vegetation, fish, snakes, birds, wild beasts, domestic animals. It is only afterward that man was created. There was therefore no evolution from one species to another.

Note: You know the explanations found in various seforim*, in particular the Maamar Or HaChaim* which you yourself cite in your letter, establishing a relation with the theory of evolution. Nevertheless, whoever analyzes these seforim* and these texts will perceive that they were composed without deep knowledge of the content of this theory, but only with a precise goal, which is that of apologetic works, the desire to demonstrate to the nations of the world that their ideas and conceptions also appear in the sacred texts and in the words of our Sages.

Those who composed these seforim* themselves recognize that they formulated in them an interpretation difficult to accept and proposed only out of necessity[3]. They considered that it was their duty to compose a text permitting the world to have a more positive view of our holy Torah. But they well knew that their interpretation was not the correct one.

Who is, for us, greater than the Rambam*, about whom our Sages affirm: "From Moshe to Moshe[4], none arose comparable to Moshe"? Now, whoever consults his book, the Yad HaChazakah*, can verify that the ideas which he develops in his Moreh Nevuchim*, in particular the explanation he gives of the mitzvos*, do not reflect the conception which he had of the Torah.

The same holds for several philosophers belonging to Jewish orthodoxy, of the Middle Ages and of the present time. They thought to sanctify the Name of Hashem by distorting the words of our Sages to adapt them to scientific theories, thinking thereby to revalue them in the eyes of various Jewish circles or even of the other nations.

I will also cite another example. One knows the hesitations of the Gedolei Yisrael* in interpreting the verses describing the revolutions of the sun and the moon around the earth, which remains in its place, according to the theory of Copernicus, long considered to be the absolute truth, before the theory of relativity of Einstein proved that science is, in fact, incapable of demonstrating anything for all that concerns the relation of the celestial bodies to the earth. It cannot determine which planet is making a revolution and which other is immobile.

Consequently, it is indeed conceivable[5] that the earth is immobile and that the stars revolve around it. Obviously, this conclusion is adopted by science only as a function of its present knowledge[6]. There is therefore no need to extract the verses from their plain sense, to accept difficult and improbable interpretations.

It is the same for all the words of our Sages, which must be interpreted in the most literal sense.

C) To return to the theory of evolution itself, you know in what manner science forges a hypothesis. The latter responds to the necessity of explaining a situation or a difficulty that one can observe in practice. It must, moreover, be based on what nature and the senses permit verifying.

In other words, a scientific hypothesis aims to explain an event difficult to interpret by appealing to notions and developments emanating from nature itself and permitting an easier understanding of it. But it is, above all, necessary that one be able to verify its conclusions empirically, in order to determine their adequacy to reality.

The same holds for the matter at hand. Some have asked themselves how the various species that nature counts were created and what is their origin, whether minerals, vegetation, animals, or humans. They thought to evade this question by imagining that there were, originally, primitive beings and that then other creatures, more complex, gradually developed, among which man made his appearance.

For such a conception to be qualified as scientific, it must satisfy several conditions, in particular the following:

1) The evolution from a primitive being to a complex being must find its equivalent in natural phenomena. One must find at least one trustworthy man capable of testifying that he has been able to observe, on various occasions, such an evolution.

Now, it is a clearly established fact that there does not even exist a single reliable testimony attesting that a certain species developed from another species. What has been seen and what Darwin himself recounts in his celebrated book are only slight adaptations of certain limbs[7].

Likewise, fossils have been found resembling species still living. It has been deduced that it was legitimate to think that the latter developed from the former. This is, in particular, the case for the species of doves or horses on which the theory of evolution is based.

2) The situation, as the theory of evolution describes it, must be easier to understand, easier to admit than the faith according to which everything was created from nothingness.

Now, there is no natural proof permitting establishing that it is easier to accept that man was originally a primitive being rather than to consider that he was created from nothingness. In other words, the explanation according to which a few atoms and a few molecules joined, in a single instance, to form a man is no less difficult to admit than the theory advancing that primitive cells underwent a progressive evolution and became limbs, each one having a different purpose, the brain which is found in the head, the eyeball, or the heel of the foot.

D) Certain species, among the most primitive vegetation or animals, have a particularly short life. Man can therefore observe the modifications of their body over several generations. Now, scientists have not yet succeeded in developing one species from another.

Scientists have only been able to modify, up to a certain point, the character of a plant, an animal, or to fuse two species to create a third, intermediate one. By contrast, they have never been capable of developing a complex species from a primitive species.

E) All scientists have accepted the principle according to which matter is immutable. To adopt a formulation more in conformity with the latest scientific developments, one would have to say that the combination of matter and energy is immutable.

According to this principle, one must admit that all atoms, with the totality of their constituent elements, were already present at the beginning of creation, or else that they have always existed, as the heretics claim.

Consequently, the theory of evolution leads one to affirm that all atoms were initially present, but were scattered. Subsequently, they curiously combined, in different ways, in particular conditions. Now, according to statistics and probabilities, the possibility of joining, in a single instance, all the necessary conditions, is practically nil.

Moreover, one would have to say, according to this theory, that these conditions, virtually impossible to bring together according to science, have nevertheless been brought together for millions or even billions of years. Now, evolution, throughout all this time, has always proceeded in the same direction, that is, from the most rudimentary toward the most elevated and most developed.

By contrast, from the point of view of the believer, it is possible to say that Hashem created all the atoms found in the world from nothingness. It is clear that the Creator can give life not only to rudimentary cells, but also to creatures possessing several million cells at once.

Note: Certain believers adhere to the theory of evolution, without which they encounter the following difficulty:

Why did Hashem create so many different species, the utility of which they do not understand?

But the theory of evolution does not permit setting aside their interrogation. Indeed, the Torah considers that the laws of nature also result from the Will of Hashem. Therefore, why did Hashem promulgate such laws, having permitted the creation of so many creatures which, according to those who question, have no utility?

F) The theory of evolution also raises other questions and other incomprehensions. In fact, several scientists contest it. See, for example, the books of Fleischmann or Schindewolf, the references to which are cited at the end of this letter. You will find in them a severe critique of this theory.

Moreover, you doubtless know that there are, in the theory of evolution, several contradictions, for example in the calculation of the age of the earth. Thus, a first calculation is established as a function of the quantity of salt in the ocean. Another is based on the quantity of radium, lead, and uranium that one discovers in a certain place. Still another takes into account the present situation of the sun. It is also established as a function of fossils and of the various strata constituting the soil.

Now, the results, depending on whether one adopts one method or the other, are radically different.

G) A remark must be made. If someone claimed that one species can now develop from another and that he had been a witness to it, he would in no way contradict religion and our faith, even if, as has been said, this would be a curious and extraordinary event, which no scientist could accept without having proof that it is so.

I was therefore introducing only the following idea. Creation was carried out in the manner described by our holy Torah. Thus, on the third day, the Word was realized according to which "the earth shall sprout vegetation… trees bearing fruit, according to their species." From the outset, each species was therefore separated from the other.

Our Sages say, in Tractate Chullin* 60b, that all this was created during the twelve hours[8] of the third day. And it was the same for the creation or suspension of the luminaries in the heavens, of the stars, during the fourth day, for the creation of the fish and birds on the fifth day, of the domestic animals and wild beasts on the sixth day.

I extend my blessing to you, as well as to your friends, that you advance, in a fruitful manner, on the path leading toward the house of Hashem, that is, that of Torah and mitzvos* accomplished concretely.

Fleischmann, Die Darwinsche Theorie 1903

Die Deszendenztheorie, Auf-und Niedergang einer Naturwissenschaftiliche

Hypothese 1901

Schindewolf, O. H., Beopachtungen und Gedanken Zum Deszendenzlehre, Acta

Biotheoretica 1937.

Letter from the Rebbe's secretariat, following the previous one

By the grace of Hashem,

28 Adar 5713,

Brooklyn, New York,

To Mr. Yishai HaLevi Meyer,

Greetings and blessings,

You doubtless have already received the letter of the Rebbe shlita*, dated 27 Teves. It is surprising that you did not acknowledge receipt of it. Nevertheless, the Rebbe shlita* wishes, above all, to know how the meeting went, what discussion was engaged in, in the course of it, on the problem of evolution and of the correspondences, and what its consequences were.

On this occasion, the Rebbe shlita* asked me to communicate to you the following. He has had knowledge of an article by Dr. C. B. Ulman, appearing in the journal Sinai, in Jerusalem, in 1943, vol. 12. This has just been reprinted in English in Encyclopedia of Biblical Interpretation, by Rav Menachem M. Kasher, appearing in New York in 1953.

This article cites a great number of scientists who have opposed the theory of evolution. Perhaps you do not possess this book and I therefore cite some of these scientists at the end of this letter.

At the request of the Rebbe shlita*, I will mention only the contemporaries and not those of the nineteenth century, who are also catalogued in this article.

With my respects and my blessing,

References:

Bertalanffy, L., Kritische Theorie der Formbildung in Abhandlungen der Theoretische Biologie, 1925. Goldschmidt, R., Einfuehrung in die Vererbungwissenschaft, 1928. Losty, J.F., Evolution im Lichte der Bastardierung Betrachter, 1926. Uexkull, J., Theoretische Biologie, 1920. Dinger, H., Das Prinzip der Entwicklung; Der Zusammenbruch der Wissenschaft unter der Primat der Philosophie, 1926. Steiner, B., Ueber das Biogenetische Grundgesetz Acta Biotheoretica, 1939. Hartwig, R. Abstammungslehre und Neuere Biologie, 1927. Duerken, R. Entwicklungsbiologie und Ganzheit, 1936. Metalman, J., der Kampf um die Autonomie des Lebens, 1939. Hartman, M., Philosophie der Naturwissenschaften, 1937, etc.

P.S.: I enclose the report of the words of the Rebbe shlita* delivered on the occasion of Purim. The content applies all year long and will doubtless interest you.

א'תתקצו

ב"ה, כ"ז טבת, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ.י.
מר ישי שי' הלוי מאיר

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו מי"ג טבת, וכיון שבהמזכירות שלי אין כותבים צרפתית, בא המענה שלי בעברית, אשר כנראה מהמלים האחדות הנמצאות במכתבו קורא ומבין אותה.

בנוגע למ"ש ע"ד השקפת התורה והיהדות המסורתית על תורת ההתפתחות, וכנראה שכוונתו לשיטה שמיסדה דארווין (או אפשר גם לשיטת לאמארק שהיא שיטת התפתחות בדילוג, שלא כשיטה הא'),

השקפת התורה ברורה היא, כי אחד הטעמים למצות שביתה ביום השביעי בכל שבוע ושבוע הוא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש". מזה מובן שששת ימי הבריאה הם ימים כפשוטם, ולא כאותם שרוצים לפרש שהכונה לשש תקופות. וכן מוכח ג"כ בכמה מקומות בדברי רז"ל, אשר ששת ימי בראשית היו ימים של כ"ד שעה כל אחד (ראה פרקי דרבי אליעזר פ"ג ואילך; מדרש רבה בראשית; סנהדרין לח, ב, ובכמה מקומות).

ב) בהסיפור ע"ד הבריאה נתפרש ג"כ סדר הבריאה, אותם הנבראים ביום שלישי, רביעי, חמישי וששי, היינו שהמינים נבראו כל אחד ואחד בפני עצמו . וכפשוטו של מקרא, אשר הארץ הוציאה צמחים דגים ותנינים עופות חיות ובהמות, ואח"כ נברא האדם, ולא שנתפתחו זה מזה.

הערה : ידועים הפי' שנמצאו באיזה ספרים, ובפרט במאמר אור החיים שמזכיר במכתבו, שיש לקשרם עם שיטת ההתפתחות. אבל המעיין בספרים ומאמרים אלה יראה, שכתובים הם לא מתוך הכרה פנימית בחיוב השיטה, אלא לשם מטרה מכוונת שמוצאים אנו בספרות ההצטדקות (אפולוגיטית), שרצו להראות לאומות העולם שיש למצוא דעתם ושיטתם אפילו בכתבי הקדש ובחז"ל. הכותבים עצמם הכירו שאין זה אלא תירוץ דחוק ביותר ותירוץ מתוך אונס והכרח, אלא שראו את עצמם מוכרחים לכתוב ככה כדי להיטיב השפקת ויחס "העולם" לתורתנו הק' - הגם שהכירו בעצמם שאין זה הפירוש האמתי. ומי לנו גדול מהרמב"ם, אשר עליו אמרו גדולי ישראל "ממשה ועד משה לא קם כמשה", הנה המעיין בספרו יד החזקה יראה עד כמה הפירושים אשר במורה נבוכים, ובפרט טעמי המצוות, לא היו שיטתו הוא בעצמו בתורה. ועל דרך זה הוא אצל כמה מחוקרי ישראל החרדים בימי הבינים ובימינו, אשר חושבים שיש לקדש את השם על ידי עיקום פירוש דברי חז"ל כדי להתאימם להשיטות ה"מדעיות", כיון שעל ידי זה תרום קרנם בעיני כמה חוגים מבני ישראל וגם מאומות העולם.

עוד דוגמא בזה: ידוע כמה נתלבטו איזה מגדולי ישראל איך להתאים פירושם הפשוט של הכתובים המורים על מהלך השמש והירח, והארץ לעולם עומדת, עם שיטת קופרניקוס שמשך זמן אמרו שזוהי האמת המוחלטת, עד שבאה שיטת היחסיות של איינשטיין והוכיחה (ומובן שזהו הוכחה לפי מצב הידיעה עתה ) שמנקודת מבט המדע אי אפשר להוכיח בשום אופן, ביחס שבין הכוכבים והארץ, מי העומד ומי המסובב, ובמילא יתכן גם כן שהארץ עומדת והכוכבים סובבים אותה ואין כל צורך להוציא הכתובים מידי פשוטם ולעקמם על ידי קישוים ודיחוקים, וכן בנוגע לדברי רז"ל שיש להבינם כפשוטם.

ג) בנוגע לעצם שיטת ההתפתחות - ידועה גישת המדע ביצירת איזו שיטה, אשר הכרח השיטה צריך להיות נובע מהנחיצות לתרץ תופעות וענינים מוקשים הנראים במציאות, והשיטה צריכה להיות מבוססת על יסודות הלקוחים מהטבע והחוש. במלים אחרות, שיטה מדעית תכליתה לפרש תופעה קשה-הבנה על ידי ענינים וביאורים בהוכחות מהטבע גופא - שיעשו תופעה זו לפשוטה יותר. ואחת הדרישות הראשונות משיטה מדעית היא - שאפשר לבחון בטבע את המסקנות שלה אם מתאימות הן או לא.

והוא הדין בנידון דידן: היו מי שהקשו איך נבראו ומאין באו כמה וכמה סוגים ומינים שישנם בטבע, הן בדומם, הן בצומח, הן בחי והן במין האדם, וסברו להסיר גודל הקושיא על ידי שיטה שעל פי' לא היו בתחילה אלא יצורים פשוטים ביותר, ומהם נפתחו במשך הזמנים יצורים מורכבים ומסובכים יותר ויותר, עד שמההתחלה הראשונה של יצור בעל תא אחד נתפתחו החיות הגבוהות, ומין האדם בתוכם. והנה, כדי שתוכל שיטה זו להקרא בשם "מדעית" צריכה להתאים ולמלא כמה תנאים, ומהם, כנ"ל:

(1) ההתפתחות מיצור פשוט ליצור מורכב ומסובך צריכה להיות תופעה מצוי' בטבע, ועכ"פ צריך שיהי' מי שהוא איש נאמן, שיעיד שראה תופעה זו איזה פעמים.

אבל עובדא ידועה לכל, שאין אף עדות נאמנה אחת ממי שהוא שראו התפתחות מין יצור אחד ממין אחר. מה שראו, ואפילו מה שמספר דארוין בעצמו בספרו המפורסם, הוא רק שינויים קלים באיזה איברים, וגם שמצאו שלדי ברואים מתים והדומים למין אחד הנמצא בחיים, ואמרו בדעתם שהשערה נכונה היא לומר שמין אחד התפתח מחברו, והוא הדבר במיני היונים ומין הסוס שעליהם נשענת שיטת ההתפתחות ביותר.

(2) המצב והתיאור על פי שיטת ההתפתחות צריך להיות יותר מובן ויותר פשוט מאשר האמונה שהכל נברא - יש מאין,

אבל אין כל הוכחה בטבע לומר שנקל יותר הוא שיצור פשוט יהפך סו"ס לאדם - מאשר שהאדם יברא מאין ליש. או, במלים אחרות: הביאור אשר קבוצת אטומים ומוליקולא נתאחדו בבת אחת באופן כזה שהיוו מציאות אדם אינה מוקשה יותר מאשר לומר שקבוצת תאים פשוטים אשר עבר עליהם שנוי בתנאי "חייהם" נשתנו במשך הזמן לאיברים שונים בתכלית אחד מחברו כמו המוח שבראש, גלגל העין ועקב הרגל.

ד) ישנם כמה יצורים, הן במין הצמחים והן במין החי הנמוכים, שמשך חייהם הוא קצר ביותר, ובמילא יכול האדם לבחון מהלך השנוי בגופם במשך כמה וכמה דורות שלהם.

כן ביד האדם הבוחן לשנות תנאי חייהם במדה גדולה ביותר. ולמרות כל זה לא עלה ביד אנשי המדע עד עתה לפתח מין אחד מחברו, וההישג שלהם הוא רק בזה ששינו תכונת הצמח או החי במדה ידועה או שהרכיבו שני מינים ונולד מין ממוצע, אבל לא התפתחות ממין של מדרגה נמוכה למין של מדרגה גבוהה יותר.

ה) ידוע החוק שנתקבל על כל אנשי המדע והוא ה"נצחיות" כביכול של החומר, או, מתאים למסקנות היותר אחרונות של המדע, "נצחיות" סכום הכולל של החומר והאנרגיא, ואם כן, על פי חוק זה, הנה כל האטומים והחלקים שלהם נמצאו כבר בתחילת הבריאה (או שנמצאו לנצח, כפי דעת האפיקורסים). ולפי שיטת ההתפתחות צריך לומר שמתחילה היו כבר כל האטומים, אלא שהיו מפוזרים ואחר כך נתקבצו אחד לאחד באופנים שונים ומוזרים ובתנאים מיוחדים, אשר על פי חשבון הסטטיסטיקה והפרובאביליטי, האפשריות שימצאו תנאים מתאימים כל כך וכולם בבת אחת - היא רחוקה עד למאד; ולא עוד, אלא שלפי שיטה זו הכרח לומר שנמצאו תנאים אלו (שמנקודת מבט המדע כמעט שאי אפשריים הם) במשך מליונים ומליארדים שנה, והכל הי' הולך בכיוון אחד , היינו התפתחות מן הנמוך אל הגבוה והמפותח יותר.

לאידך גיסא, מנקודת מבט המאמין, שהקב"ה ברא את כל מספר האטומים הנמצאים בעולם מאין ליש, לא יקשה בעיניו לומר שביכולת הבורא לברוא לא רק יצור בעל תא פשוט, אלא גם יצור בעל מליוני תאים שונים בבת אחת.

הערה: יש מאמינים אוחזים בשיטת ההתפתחות, כי בלעדה קשה בעינם:

למה הי' לו להקב"ה לברוא כל כך הרבה מינים שונים שאין הם רואים בהם תועלת וכו' וכו',

אבל אין קושי' זו סרה על ידי שיטת ההתפתחות, כיון שע"פ התורה גם חוקי הטבע הם ברצון הקב"ה, ואם כן יקשה מהי התועלת בחוקי טבע כאלה שבסיבתם נבראו כמה מינים שלפי הבנת המקשים אין בהם תועלת וכו'.

ו) נמצאו עוד כמה קושיות ואי-הבנה בתכלית בשיטת ההתפתחות גופא, וגם כמה מאנשי המדע חולקים עלי'. וראה לדוגמא ספרי פליישמאן ושינדעוואלף (הנקובים בשולי המכתב) אשר בהם ימצא בקורת חריפה על שיטה זו. כן בטח ידוע לו אשר בשיטת ההתפתחות עצמה יש כמה סתירות. וכמו בנוגע לחשבון קיום כדור הארץ, לדוגמא: החשבון על פי כמות המלח שבים אוקינוס, החשבון על פי כמות הרדיום, העופרת והאורניום במקום מסוים, החשבון על פי מצב השמש עתה, החשבון על פי השרידים ושכבות האדמה, במקומות שונים, זו על גבי זו, - הנה תוצאות חשבונות אלו הן בניגוד בתכלית אחד לרעהו.

ז) וזאת להעיר אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ"ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר), ומה שאמרתי לעיל הוא רק זה, שסדר הבריאה בפועל הי' כפי שמסופר בתורתנו הק', היינו שביום שלישי הי' - תדשא הארץ דשא גו' עץ עושה פרי למינהו , היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז"ל (חולין דף ס, ב) וכל זה נברא במשך י"ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי.

בברכה לו ולחבריו שיחיו - שיעלו בהצלחה בדרך העולה בית אלקים - זוהי דרך התורה וקיום המצות - בפועל דוקא.

30Fleischmann29, Die Darwinsche Theorie 19031903

Die Dezendenztheorie, Auf-und Niedergang einer

Naturwissenschftliche Hypohthese 19011901

30Schindewolf,29 O.H., Beopachtungen und Gedanken Zum

Deszendenzlehre, Acta Biotheoretica 1937.

[אגרת המזכירות בהמשך להנ " ל ]

ב"ה, כ"ח אדר, ה'תשי"ג
ברוקלין, נ.י.

מר ישי שי' הלוי מאיר

שלום וברכה!

בטח קבל מע"כ את מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א מיום כ"ז טבת, ולפלא שלא אושרה קבלתו, אבל בעיקר מה שמענין את כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא כיצד עברה הועידה והשקלא וטריא בשאלת ההתפתחות, נושא הקורספונדנצי', ומה היו תוצאותי'.

בהזדמנות זו צוויתי מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א להודיע לכ' כי בא לידו מאמר הדר.

ש.ב. אולמאן שנתפרסם בחוברת "סיני" ירושלים, 1943, כרך 12, ועתה נדפס מחדש באנגלית בספר ENCYCLOPEDIA OF BIBLLICAL INTERPRETATION New York, 1953 להרב מנחם מ. כשר.

במאמר הנ"ל הובאו שורה שלימה של בעלי מדע שיצאו נגד שיטת ההתפתחות.

ומכיון שאולי אין הספר תחת ידי מע"כ, ציינתי אחדים מהם בשולי הגליון. ולהעיר, אשר ציינתי למטה (על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א) רק מחברים מהזמן האחרון, מבלי הזכיר אחרים מהמאה ה-19 אשר ג"כ הובאו במאמר הנ"ל.

בכבוד ובברכה.

30References: 29

Bertalanffy, L., Kritische Theorie der Formbildung in Abhandlungen der Theoretische Biologie, 1925. Goldschmidt, R., Einfuehrung in die Vererbungswissenschaft, 1928 - Losty, J.F., Evolution im Lichte der Bastardierung Betrachter, 1926. - Uexkull, J., Theoretische Biologie, 1920. - Dinger, H., Das Prinzip der Entwicklung; Der Zusammenbruch der Wissneschaft unter der Primat der Philosophie, 1926. - Steiner, B., Ueber das Biogenetische Grundgesetz Acta Biotheoretiac, 1939. - Hartwig, R., Abstammungslehre und Neuere Biologie, 1927. - Duerken, R., Entwicklungsbiologie und Gsnzheit, 1936. - Metalman, J., der Kampf um die Autonomie des Lebens, 1939, - Hartman, M., Philosophie der Naturwissenschaften, 1937, etc.

נ"ב: מוסג"פ רשימת דברים לפורים מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, ומכיון שהתוכן זמנו כל השנה, בטח מצא בזה מע"כ ענין.