Igrot Kodesh · Letter 1993 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

26 Teves 5713,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I duly received your letters of the seventh day of Chanukah*, of Thursday of Parshas* Vayigash, and of Tuesday of Parshas* Vayechi, with what was enclosed. I repeat to you once more what I said before your trip. It will know success, material and spiritual at the same time.

In fact, the one depends on the other[1], for "Israel is a unique nation on the earth," and you will consult on this subject the two versions of Iggeres HaKodesh*, in chapter 9. Indeed, unity, with regard to the Jewish people, appears evidently, including in what is directly tied to the earth. There is no other power here below. Everything emanates from the unity of Hashem, and so it is for the entirety of creation, down to its smallest detail.

Nonetheless, in order to respect free will, the possibility has been given, in different situations, to make a mistake. My father-in-law, the Rebbe, points out[2] that chassidim* are wise and do not put off until tomorrow what they can accomplish today. They do not place "the reward that one will receive the next day" before "the action that is necessary on this day."

You will therefore agree, from the very beginning of your trip and in the middle of it, before arriving at your destination, that all is only the unity of Hashem. In fact, this long development can be summarized by the brief saying[3] of my father-in-law, the Rebbe, concerning the emissaries of the Sages and the collectors of the yeshivos*, according to which their role consists of harvesting material goods and sowing spirituality.

The Zohar*, vol. 2, p. 184b, says that every act of the avodah* of Hashem must be joyful and expansive. It is in this way that one draws down Heavenly joy, that Hashem grants success, with a joy that breaks all bounds.

א'תתקצג

ב"ה, כ"ו טבת, תשי"ג
ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני בזה קבלת מכתביו, מז' חנוכה, ה' ויגש, ג' ויחי עם המצורפים אליהם, ועוד הפעם הנני כופל מה שאמרתי לו קודם נסיעתו, שנסיעתו תהי' להצלחה בגשמיות וברוחניות גם יחד, וכמובן דיוק הלשון גם יחד שהא בהא תליא, כי ישראל הם גוי אחד בארץ (יעוין אגה"ק ס"ט ב ' נוסחאות), שגם בארץ ובעניני העולם ניכרת אצלם האחדות שהיא בכל משלה, ואין שניות כלל בעולם, כי הכל הוא מהאחדות הפשוטה ובמילא נמצא זה בכל הבריאה עד לפרטי פרטים, אלא שכדי שיהי' הענין דבחירה חפשית ישנם מקומות שניתנה האפשרית להרוצה לטעות שיטעה. וע"פ פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז חסידים זיינען קלוגע, און לייגען ניט אפ אויף מארגען (מחר - לקבל שכרם) דאס וואס מען קען טאן היינט (היום - לעשותם) הרי מסכימים הם עוד בתחלת נסיעתם באמצע נסיעתם גם קודם הגיעם למחוז חפצם חפץ ד' אשר הכל אחד, וכל אריכות זו נכללת בהפתגם הקצר של כ"ק מו"ח אדמו"ר להשדר"ים ושלוחים מהישיבות, שתפקידם לקצור - קלייבען - גשמיות, ולזרוע רוחניות, אלא שע"פ המבואר בזהר ח"ב קפ"ד ע"ב, הנה צריכה כל עבודה להיות בשמחה ובחדוה, דאז ממשיך לגבי' חדוא אחרא עילאה, היינו שאז נותנים הצלחה מלמעלה מתוך שמחה הפורצת כל גדר...

א'תתקצג
וע"פ פתגם: ראה גם לעיל אגרת א'תפב, ובהנסמן בהערות שם.

בהפתגם הקצר : ראה גם לעיל ח"ד אגרות תתקלה. א'קלד. א'קמ. א'קצו.