Igrot Kodesh · Letter 1927 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

8 Kislev 5713,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished chassid* who fears Hashem and

devotes himself to communal needs,

Rav Peretz[1],

Greetings and blessings,

I received, with pleasure, your letter of 29 Cheshvan, as well as the preceding one. I took knowledge in it of the different classes that you have instituted and of the chassidic* gatherings which take place at a propitious moment. It is well evident and surely unnecessary to specify that there is no unfair competition in the matter, that one must therefore not preoccupy oneself with the discouragement of other persons[2]. There is enough work for each one of us, without anyone questioning the moral subsistence of the other.

You make a parenthesis on mashke*, which probably follows what I said to the Rav, distinguished chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav B. T. Shem Tov[3], emissary of the Sages. It seems that he did not transmit to you the explanations that I gave on this subject. They are the following.

In my opinion, the current situation is different from what it was before, when the fact of drinking much alcohol was current. Indeed,

1. All the chassidic* discourses which are easy to understand and all the talks furnishing logical explanations bring to the chassidim* the strength to influence those who listen to them without having to drink much alcohol. A small quantity is now sufficient.

2. In recent times, it is particularly required of us to spread the wellsprings of Chassidus* outward. From this point of view, the fact of drinking much alcohol can constitute a serious obstacle, which did not exist when this diffusion was limited to the four cubits of the chassidim*.

I found a proof of my first argument in the words of my father-in-law, the Rebbe, held in Riga: "I am now permanently as if I had taken a little alcohol"[4]. He was not making reference to the precise moment at which he pronounced these words, but to that period in general, since he was drinking much less alcohol. In appearance, he had adopted this attitude on medical prescription. Nevertheless, this is only an appearance, capable of satisfying only those who have a superficial attitude, but not the chassidim*, conscious of the depth that Chassidus* requires.

One must draw from this a teaching of general bearing. Indeed, just as the body follows the head, the chassidim* follow our chief, my father-in-law, the Rebbe. Now, he said that he found himself as in a state where he had taken a little alcohol. In this way, he delivered this teaching to the chassidim* and permitted them to also accede to this same state.

In speaking with Rav B. T.[3], I made it clear that these considerations relative to alcohol were not a formal interdiction or an order, chas veshalom, that no obstacle was being introduced on my part. It is solely a remark that I formulate on the difference between a chassidic* gathering in the course of which one drinks a little alcohol and one in which one absorbs so much that one leaves all measure.

With my blessing of success in your communal preoccupations, which will be a channel and a receptacle, conveying and permitting the integration of blessing into your particular preoccupations,

N.B.: You ask me to send you some certificate which could serve as a justification for your immigration request here. I have transmitted your request to Merkaz LeInyanei Chinuch, which will surely send you this document in these days.

I enclose for you the fascicle which has just appeared. Doubtless you will place it at the disposal of the largest number.

[1] Rav P. Mochkin. See, regarding him, letters no. 717 and 2022.
[2] Who also give such classes and are distressed to observe their desertion.
[3] Rav Ben Tzion Shem Tov, of London. See, regarding him, letter no. 2002.
[4] See the Reshimos, the notebooks of the Rebbe of Lubavitch, vol. no. 112, in the ninth volume of the French translation.

א'תתקכז

ב"ה, ח' כסלו, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוה"ר פרץ שי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכ' מכ"ט חשון והקודם ונהניתי לקרות בו ע"ד הלימודים השונים שהוקבעו וההתועדות בעת המוכשר, ובטח למותר להעירו, כי מובן הוא מעצמו שבודאי אין בזה ענינים של השגת גבול ופעולת נפילת רוח של אחרים כי די' ומספיקה העבודה לכל אחד מאתנו מבלי לנגוע בפרנסתו של חבירו ברוחניות וכו'.

ומ"ש במוסגר על ענין המשקה, אשר כנראה שזהו בהמשך למה שדברתי עם הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוהרב"צ שי' שם טוב שד"ר, הנה כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים ג"כ, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהי' מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, ע"י רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה , הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה היתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "איך בין איצטער (והכוונה בל' איצטער לא היתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) ווי נאך א ביסל משקה", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בת[ר] רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה.

במשך דבורי עם הרה"ח וכו' הרב"צ שי' הנ"ל אמרתי לו בפירוש שאין כאן ח"ו לא ענין של איסור ופקודה וכו' (בהענין דלקיחת משקה), וג"כ לא מניעה לגמרי, אלא שזהו רק מה שנראה לי החילוק שבין הפעולה דההתועדות במיעוט משקה ובין הפעולה אם מרבים בזה עד לגדר יציאה מן הכלים.

בברכת הצלחה בענינים הכללים אשר זה ישמש ג"כ צנור וכלי להמשכת וקבלת ברכה והצלחה בעניניו הפרטים.

נ"ב: בקשתו בענין שילוח איזה תעודה שתשמש יסוד לבקשת רשיון נסיעה לכאן, מסרתי להנהלת מל"ח - מרכז לעניני חינוך - ובטח ישלחו ימים אלו.

מצו"פ הקונטרס שהו"ל, ובטח יזכה בו את הרבים.

א'תתקכז
מוה"ר פרץ: מוצקין, מונטריאל. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ג תשיז. לקמן ב'כב.