Igrot Kodesh · Letter 1824 — Chinuch

By the grace of Hashem,

7 Elul 5712,

Brooklyn,

To the great Rav, distinguished chassid who fears Hashem

and devotes himself to communal needs,

Rav Mordechai HaCohen[1],

Greetings and blessings,

A) I am very satisfied that the mikveh* of your city[2] is being constructed in conformity with the instructions of the Rebbe Rashab. I have already written to Mr. ... to thank him for his intervention in this matter.

It is not necessary to multiply approaches in this matter. The accord has been given to apply these instructions. One must now seize this opportunity.

B) You ask me how to do best[3]. It has been pointed out to me that there were, recently, two kinds of tiles which one places on the walls and the floor of the mikveh*. The one type has a reservoir at the back; the others do not, but are smaller.

I have not seen that such a distinction be taken into account until now[4]. Nevertheless, this is a problem of construction, and it has been pointed out to me that when the reservoir of the tiles fills with cement, these have a better adherence.

To the extent possible, it would be good to use the small tiles, which do not have a reservoir.

C) You tell me that you will not allow the old mikveh* to be destroyed as long as the new one is not ready. It would be good that the old one also be constructed in the best manner possible. Thus, there will be two good mikva'os* in the city.

May Hashem grant that this effort, developing taharah* in the world, lead us very soon to the fulfillment of the promise according to which "I shall sprinkle upon you pure waters," for "Hashem is the mikveh* of Israel."

D) You no doubt received my regards through the intermediary of Mr. Tzipel. I would like to know in what manner he transmitted them to you. When he was here, we spoke of the problems of education and of the construction of the mikveh* in your city.

Likewise, in response to a question he posed to me, I said that, as long as there was a hope of improving the situation of Yiddishkeit in your place without there resulting from it a dispute and without dividing the community, one had to reject these eventualities[5], to the full extent possible.

E) I asked Mr. Tzipel to transmit my regards, when he would be back in his city, to the chassidim*. As you know, my father-in-law, the Rebbe, affirms that one can consider every Yid as such, from the moment he observes Torah and mitzvos[6].

Moreover, our Sages develop a similar explanation, in commenting on the verse "he who does all these things shall never falter," in tractate Makkos 24a. One should ask him[7] to organize a gathering or a chassidic farbrengen* to transmit my regards. This may, in addition, constitute an entry point to introduce other persons to communal activities, in particular concerning the mikveh*, of which I spoke to him. He promised me to do all that he could.

Wishing you to be inscribed and sealed for a good year, together with your wife and all your children,

[1] Rav M. Perlov. See concerning him letter 1588.
[2] Milan.
[3] The construction of the mikveh*.
[4] In what is required when constructing a mikveh*.
[5] And to pursue the development of the community without dispute and without schism.
[6] See concerning this letter 1330.
[7] Mr. Tzipel.

א'תתכד

ב"ה, ז' אלול, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

וכו'

מוה"ר מרדכי שי' הכהן

שלום וברכה!

... ב) נהניתי במאד במה שמתקנים את המקוה במחנם הט' ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, וכבר כתב[ת]י ג"כ יישר כח להאברך מר... על עזרתו בזה, ואין כדאי להמשיך את הענין יותר מהמוכרח כי כיון שהסכימו לעשות ע"פ הוראתו, צריכים אויסניצען די גוטע שטימונג.

ג) בענין ההידורים נוספים ששואל עליהם, הנה בזמן האחרון העירוני ע"ז שבאותם הקאפלעס שמרצפים בהם את כותלי המקוה והרצפה, ישנם שני מינים, א) שיש להם בית קבול מאחוריהם. והב) בלתי בית קבול, אף שהם קטנים ביותר, והנה אף שעד עתה לא ראיתי מי שיקפיד בזה, כיון שנעשו לבנין, הרי כיון שהעירו אותי שי"א שהב"ק משמש קבול להצעמענט (אשר עי"ז יהיו הקאפלען נאחזים בטוב יותר), הרי אם אפשר בקל כדאי להשיג הקאפלען הקטנים שאין להם בית קבול.

ד) מה שכותב במכתבו, שאינו מניח להרוס המקוה הישנה עד שתוגמר המקוה החדשה, הנה לכאורה כדאי הי' להשתדל שגם המקוה הישנה תהי' כשרה בהידור, והתועלת שבזה שיהיו שתי מקואות כשרות בעיר. והשי"ת יזכנו אשר ע"י האתעדל"ת בהוספת טהרה בעולם נזכה בקרוב ממש למילוי היעוד וזרקתי עליכם מים טהורים כי מקוה ישראל ה'.

ה) בטח כבר קבל הפ"ש ממר ציפעל שי' ואתענין לדעת באיזה אופן מסרו, בהיותו כאן דברתי אתו בנוגע לעניני החנוך ובנין המקוה בקהלתם, וכן אמרתי לו במענה על שאלתו, שלדעתי כל זמן שיש תקוה לשפור מצב היהדות במחנם מבלי לצאת במחלוקת וקהלה נפרדת, צריך להתרחק מזה ככל האפשרי.

ו) בקשתי את מר ציפעל שי' שבבואו חזרה למחנם ימסור פ"ש בשמי לאנ"ש (וכידוע מכ"ק מו"ח אדמור, שאנ"ש הם כל יהודי שומר תומ"צ וידוע ג"כ מרז"ל בפי' הכתוב (מכות כד, א) עושה אלה לא ימוט לעולם, שאפילו דבר אחד), ומהנכון הי' לזרז את הנ"ל שיעשה מעין אסיפה או התועדות למסור הפ"ש ממני, ובמילא יוכל לשמש זה מעין הקדמה שבאותו מעמד ימשיכו (אריינציהען) את עוד מי מהנאספים לעסקנות הצבורית ובפרט בענין המקוה שאודותה דברתי עם הנ"ל ביחוד והבטיחני שיעשה בזה כפי יכולתו.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולזוגתו ולכל יו"ח שיחיו.

א'תתכד
נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 478 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר מרדכי: פרלוב. אגרות נוספותא ליו - לעיל א'תקפח, ובהנסמן בהערות שם.

וכבר כתבתי : לעיל אגרת א'תתג.

שאנ"ש... תומ " צ : ראה גם לעיל ח"ה אגרת א'של, ובהנסמן בהערות שם.