Igrot Kodesh · Letter 1819 — Health

By the grace of Hashem,

1 Elul 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I finally received with pleasure your letter of Thursday of Parshas Re'eh, the first since you departed. I hope that there is no other reason for this beyond that which you explained to me.

I was pleased to learn that you spoke in several shuls. If time permits, you must seek to address yourself specifically to the youth, in particular to those who do not understand Yiddish and will thus have the possibility of hearing words which will encourage them to draw close to Torah and Jewish practice. You will surely do so as soon as you have the possibility.

It is possible to convince certain young people to go pursue their studies at the yeshivah*. You should study with Rav Alay the possibility of concretizing this project and the manner of doing so, including after your departure, which will take place at a good moment.

You ask me whether you must remain in Salisbury and Bulawayo. All depends on the time at your disposal. It would be good to remain a day, or at the least a few hours, in these places, to explain there in a global manner what Yiddishkeit and Chassidus* are, and to specify the place to which you are going next. You will say that it will be possible for you, in that place, to mention the names of these persons at the tziyun* of my father-in-law, the Rebbe, the leader of our generation.

For it is a great merit to be mentioned at the tziyun* of a tzaddik* in general, and that of the leader of the generation in particular. And this is granted to whoever desires it. All these persons, including the women, may give their name and that of their mother.

You will also explain to them that it is necessary, in order to elicit and integrate these brachos*, to forge appropriate receptacles. Each will do so in accordance with his own situation. You will see what point it will be fitting to underline to each one — the matter of putting on tefillin* or of better accomplishing a certain mitzvah*, of studying Tehillim* or a parshah of Torah with Rashi's commentary, of having the mezuzos checked. One must also evoke with the women that which concerns them more specifically.

You ask me whether you must stop in the places through which you pass. It would be a very good initiative if no supplementary expense resulted from it, in particular where your knowledge of English can be useful to you. If you pass through London, England, you must know that there is found there the Rav, distinguished chassid who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav Ben Tzion Shemtov. His address is 89 Greenwich Road, North 16, London. May Hashem grant that your journey be in every point fruitful.

You ask me whether you may kiss your mother. It is clear that this is permitted.

I am surprised that you do not speak of your brothers and your sisters. You surely passed a long moment with them.

With my blessing that you make a long journey, that you be in good health, and that you be inscribed and sealed for a good year, together with your mother, your brothers, and your sisters.

ב״ה ,ז׳ אלול ,ה׳תשי״ב

ברוקלין ,נ.י-

שלום וברכה!

שמחתי לשמוע שהוא האפוטרופוס על הצוואה של . . .ומשתדל בכל

האפשרויות ,שהירושה השייכת לישיבה תלך לבנין של הישיבה תומכי-

תמימים.

מלבד זאת שישיבת תומכי־תמימים היא ישיבה ייחודית ,בה לומדים

הן תורת הנגלה הן תורת החסידות והיא היחידה בתחום זה ,היא גם נותנת

את האפשרות לקיים טוב יותר את מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה:

מצוה לקיים דברי המת .שכן ,מאחר שאי אפשר לקיים את הצוואה בדיוק,

יש לקיים אותה כמה שיותר קרוב ומתאים לדברי הנפטר ע״ה ,וכידוע,

ישיבת תומכי תמימים נוסדה ברוסי׳ ואחר־כך עברה לפולין ואז לכאן.

במילא גם זה מתאים לדברי המת.

בטח מיותר להאריך אודות הזכות הגדולה של הפצת תורה ,נגלה

שבתורה ופנימיות התורה ,וכיון שעשו אותו אפוטרופוס של הצוואה ,סימן

שהוא ראוי שתהי׳ לו הזכות ויכול לבצע זאת בפועל .רצוני רק להדגיש שתי

נקודות:

ראשית ,אכן במצוות תלמוד־תורה ,הזמן חשוב מאד ,כי כל יום

שעובר אי אפשר להשלים אותו ביום אחר ,כיון שליום השני יש חובת

תלמוד תורה משלו.

שנית ,אע״פ שהוא רק הממוצע והכסף בא ממישהו אחר ,כיון שבידיו

נתונה האפשרות לזרז את הדבר לפועל טוב או לעכב ,במילא מידת פעולתו

והזכות שלו אין לשער ,וככל שימהר להביא את הדבר לגמר טוב ,כך תהיי

הזכות יותר גדולה . . .

אשמח לשמוע את הבשורה טובה שענין הצוואה מתבצע בהקדם

האפשרי ,אפילו אם ישנם אפוטרופוסים אחרים ,כי לו יש סיוע מלמעלה,

כפי שאומרת הגמרא ,הבא לטהר מסייעין לו.

בברכת כוח״ט ,המחכה לבשו״ט.