Igrot Kodesh · Letter 1807 — Chinuch

By the grace of Hashem,

First day of Rosh Chodesh Elul 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I received, in its time, your letter, in which you describe to me your function as a shochet*. I was particularly satisfied to ascertain that you seek, by all possible means, to fix shiurim* for the young people. You wonder whether your imperfect mastery of the language of the country will permit you to do so. Experience has proven that, from the moment one understands one's interlocutor well, a summary knowledge of a language suffices very largely.

But, for this, one must not be discouraged owing to the imperfections of one's language. Indeed, the purpose of your speech is particularly elevated, and it is therefore certain that you benefit from divine help.

I hope that, by the reception of the present letter, this project will already have been concretized or, at the least, will be near to being so. It is no doubt useless to specify to you that the aim of such a class is to lead its participants to the effective practice of mitzvos.

You write me that a part of these persons recite Kaddish. You will therefore begin by explaining to them the necessity of putting on tefillin*. You will show them that it is paradoxical to say "may the great Name be exalted and sanctified," on the one hand, and not to accept the kingship of Hashem, on the other hand.

I am sending you the words spoken before the talmidim* of the yeshivah* delegated by Merkos L'Inyonei Chinuch, which concern, in reality, every Yid, and, in particular, those who evolve in an environment to which they have not been habituated. Indeed, every Jewish soul has known elevation within the Thought of Hashem. Chassidus* even specifies that it occupies the most elevated stage there. Then, it descended, from a high summit toward a deep pit, into this material world, delivered to the forces of evil, in which the wicked are powerful, as the Etz Chaim says, cited at the end of the sixth chapter of the Tanya.

You do not tell me what is the destination of the amount enclosed with your letter. I have therefore transmitted it to the office of discreet actions, which is one of the most elevated forms that tzedakah can take.

With my blessing for you to subvene to your needs, materially and spiritually, wishing you to be inscribed and sealed for a good year,

א'תתז

ב"ה, אדר"ח אלול, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתבו, בו כותב ע"ד מצבו בענין השו"ב וכו'... ובעיקר נהניתי ממה שמחפש עצות ותחבולות איך לסדר שיעור לימוד לפני צעירים ובחורים, ומה שיש אצלו ספק אם תספיק ידיעתו בשפת המדינה לזה, הנה כבר הראה הנסיון שבאם רק מבינים היטיב מה שמדבר אחר, הרי גם יכולת קטנה לדבר בשפת המדינה מספקת במדה גדולה ביותר, ובלבד שלא להראות ענין של נפילת רוח בעצמו מפני העדר שלימות הידיעה בהשפה, ובפרט שמטרת הדבור היא נעלית ביותר ובמילא יהי' בזה סייעתא דשמיא, ואקוה אשר לעת קבלת מכתבי זה כבר נתגשם הרעיון הנ"ל בפועל, ועכ"פ נעשה קרוב יותר אל הפועל, ובטח למותר לעוררו אשר תכלית שיעור הנ"ל צריכה להיות הדרכתם בעניני מצות מעשיות וההתחלה בזה היא - כיון שכפי שכותב במכתבו חלק מהם אומרים קדיש וכו' - שמוכרח הדבר שיניחו תפילין, ובנקל ביותר להסבירם שזהו תרתי דסתרי, כשאומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא, ובה בשעה אינו רוצה לקבל על עצמו עול מלכות שמים וכו' וכו'.

מוסג"פ הר"ד לתלמידי הישיבה הנוסעים בשליחות המל"ח אשר באמת הוא שייך לכאו"א מישראל, ובפרט לכאלו הנמצאים בסביבה שלא הורגלו בה, כי הרי נשמת כאו"א מישראל עלתה במחשבה, וכמבואר בדא"ח שגם במחשבה הם במדריגה נעלית, וירדה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא לעוה"ז עולם הקליפות וס"א והרשעים גוברים בו כו' כמ"ש בע"ח והובא בתניא סוף פרק ו'.

המוסגר במכתבו, הנה לא הורה לאיזה קופה שייך, ולכן הנה נמסר זה לקופת חשאין, שהיא מהמעלות המובחרות שבמצות הצדקה.

בברכה לפרנסה בגו"ר גם יחד וכוח"ט.