Igrot Kodesh · Letter 1800 — Chinuch

By the grace of Hashem,

28 Menachem Av 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

In reply to your letters, in which you announce to me that one proposes to set up at the Kfar[1] a unit of production of tzitzis* made by machine. The proposal emanates from someone who possesses the necessary authorizations to exercise this activity and already has the machines. But he does not know, and you do not know either, what must be done so that this merchandise be exported. Indeed, your essential objective is to send tzitzis* abroad.

He asks you to bring your participation to this activity, in investing therein a not negligible sum. Furthermore, you do not know how you will be able to dispose of such an important production abroad. I therefore wonder whether it is a good proposal. There is occasion to doubt it, including from a commercial point of view.

Moreover, one can also invoke a spiritual motive. You know that the Rebbe Rashab permitted the use of tzitzis* made with machines operated by Yidden[2], during the First World War[3], in 5674[4]. Nevertheless, this permission no doubt responded to the needs of the moment, when refugees from Poland and Lithuania had arrived in Russia. It is quite clear that this is not the best way to proceed.

The profits that will result from such an activity will be reduced. Rumor, by contrast, will report that, even when one can procure tzitzis* made by hand, the Lubavitch movement permits, from the outset and in a public manner, those that are manufactured by machine, for the meager gain that results from it.

Such an enterprise is therefore not justified, neither materially nor spiritually.

Moreover, I have heard that someone would like to set up[5] a factory of batim* for tefillin* and to organize the writing of the parchments. If it is possible to obtain that this function in the best possible manner, if the writing is that of the Alter Rebbe—and one can surely find, in Eretz Yisroel, sofrim* having received the tradition from other sofrim* in this matter—it will be fitting, in my opinion, to interest oneself in this proposal, on the condition, of course, that it have solid bases from a commercial point of view.

With my blessing,

M. Schneerson

[1] Kfar Chabad.
[2] And not by hand.
[3] See, on this subject, letter no. 1722.
[4] 1914.
[5] At Kfar Chabad.

א'תת

ב"ה, כ"ח מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבם, בו כותבים שמציעים להם לסדר תעשי' של ציצית ע"י מכונה בכפר, וההצעה באה מאחד שיש לו רשיון בזה וכן המכונות הנצרכות, אבל אין לו ולהם ידיעה מהדרכים ואופנים שיש בזה לסדר כדי שיקנו אותם בחו"ל, שזהו עיקר כוונתם - להספיק ציצית לחו"ל.

הנה לדעתי, כיון שדורש הוא שהם ישתתפו בזה בסכום נכון, והעיקר שאין ידוע להם באיזה אופן יוכלו למכור הכמות הגדולה לפ"ע בחו"ל, איני יודע וספק גדול אם ההצעה טובה היא גם ממשקף מסחרי. נוסף ע"ז טעם הרוחני, כי אף שידוע שכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע התיר - בעת המלחמה הראשונה, בשנת ר'דעת - להשתמש בציציות הנעשות ע"י מכונות נהוגות ע"י ישראל, אבט בטח הי' זה היתר מפני דרישת השעה, כיון שבאו הפליטים מפולין וליטא למדינת רוסיא, אבל כמובן שאין בזה הידור כלל. ובמילא כיון שפרנסה אין משתקפת מזה כ"כ, אלא הוצאת הקול - שבה בשעה שישנם די ציציות הנעשות ביד, בא ליובאוויטש ומכשירה לכתחלה ובפומבי ציציות הנעשות ע"י מכונה - בשביל משכורת פעוטה ביותר שיש בזה. ובמילא אין כדאי הדבר, לא בגשמיות ולא ברוחניות.

לעו"ז, שמעתי שיש מי שהוא מעונין לסדר תעשיית בתים של תפילין וכן כתיבת פרשיות. ואם יש לסדר תעשי' כזו שתהי' מהודרת, ואותיות הכתב יהיו כצורת זו שפסק אדמו"ר הזקן, ובטח יש למצוא באה"ק ת"ו אותם היודעים בזה במסורה סופר מפי סופר, אזי לדעתי יש להתענין בהצעה כזו, כמובן אם מוחזקת (אויסגעהאלטען) ממשקף בסיס מסחרי.

בברכה,

מ. שניאורסאהן
א'תת
נדפסה בלקו"ש חכ,ג ע' 362.

בכפר: חב"ד.

התיר... מכונותף ראה גם לעיל אגרת א'תשכב, ובהנסמן בהערות שם.