Igrot Kodesh · Letter 178 — Condolence and Consolation on Father's Passing

By the grace of Hashem,

23 Tevet 5705,

Brooklyn,

To the leadership of Kollel Chabad* in Jerusalem, and at its head to the well-known, learned, Hashem-fearing Rav, my close relative, Rav Sh. Y. L.[1] Shlita,*

I greet you and bless you,

I received your letter of condolences in its time. I delayed my reply in the hope of being able to determine the exact date of my father's passing.[2] For the moment this has not been possible. The telegram sent to me from there bears the date of August 12 — that is, 23 Menachem Av.

I thank you from the depths of my heart for the Torah study and prayers you arranged in memory of my father, as well as for your prayers for the well-being of my mother — may she know many long and good years.

Tractate Sukkah* teaches that good deeds are superior[3] because they reveal goodness in all its force (...)

Chassidut* defines the consolation of mourners.[4]

Several texts allow one to establish that the following order is adopted. First comes an initiative of Hashem, which awakens man's effort and brings him the strength to develop it. Then comes man's own effort, which must be commensurate with what he wishes to obtain — to forge a vessel for the heavenly blessing. Finally, divine revelation is obtained, transcending man's efforts and surpassing that blessing.

This applies also to the consolation of mourners, which the Ba'al Halachot Gedolot* defines as a Torah commandment, whereas for the Rambam* it is a rabbinic enactment. Yet it proceeds according to the same order:

A) The divine revelation is defined by tractate Sotah,* according to which "the Holy One, blessed be He, consoles mourners." This was revealed and recounted to us so that we would have the strength to do the same. And since this strength is granted, we have the duty to make use of it. Consequently: "Console mourners yourself."[5]

B) Man's effort consists in consoling the mourner. The established formula is: "Hashem will console you among all the other mourners of Zion and Jerusalem," which prepares the divine blessing that subsequently reveals itself. The effort made by one who has consoled the mourner thus draws

C) a blessing from Hashem. Thus the Holy One, blessed be He, Himself consoles the mourner — all the mourners of Zion and Jerusalem — by rebuilding these cities and reviving the dead. Beyond this, there will furthermore be

D) a heavenly revelation transcending this blessing. Hashem's consolation will be twofold, not limited to restoring what previously existed. It is of this that it is said: "Console, console My people" — announcing this double consolation. For indeed, "the honor of this last Temple will be greater."[6]

This refers to the Temple of the world to come, according to Tikkunei Zohar,* the eighth Tikkun,* and the Emek HaMelech,* gate of Kiryat Arba, end of chapter 152. This interpretation does not contradict the plain meaning of the verse. Moreover, tractate Bava Batra* considers it to speak of the Second Temple, built after the Babylonian exile, which, had the Jews not sinned, would have been that of Moshiach* (...)

With my blessing of immediate teshuvah* and immediate redemption,

Rabbi Menachem Schneerson

P.S. Please let me know what the initiatives described above cost.

Notes:

(1) Rav Shlomo Yehuda Leib Eliezrov.
(2) See, in this regard, letters no. 191, 252, and 273.
(3) Than tzedakah.*
(4) See, in this regard, letter no. 170.
(5) This is the continuation of the quotation from tractate Sotah.*
(6) The Third Temple will surpass the previous ones — it will be "double" in relation to them.

קעח

ב"ה, כ"ג טבת, תש"ה
ברוקלין
כבוד הנהלת כולל חב"ד בירות"ו ובראשם

הרה"ג

והרה"ח הנודע לתהלה משכיל על דבר טוב

וו"ח אי"א

וכו' ש"ב מוהר"ר שי"ל שליט"א

שלום וברכה!

מכתבם, מכתב הניחום במועדו קבלתי, וחכיתי במענה אולי אוכל לברר בדיוק יום פטירת אאמו"ר הכ"מ, אבל לע"ע לא עלתה בידי - הטלגרם נשלחה משם ביום י"ב אוגוסט שהוא כ"ג מנ"א.

ת"ח מקול"ע על הסדר בקביעות הלמוד והתפלה וכו' שקבעו לזכר נשמת אאמו"ר, הכ"מ. וכן על התפילה לבריאות ושלום אמי מורתי תחי' לאורך ימים ושנים טובות.

וגדולה גמ"ח יותר כו' (סוכה מט, [ב]) כי היא הפלגת הטוב (מו"נ ח"ג רפנ"ג הובא בדרך אמונה להצ"צ, עה"פ ויעש ד"א לאדם, עיי"ש).

וי"ל בענין ניחום אבלים עפ"י דא"ח:

דהנה ידוע בכ"מ ובכ"ד שהסדר הוא: אתדל"ע (המעוררת ונותנת כח שיהי' אתדל"ת), אתדל"ת (והיא צ"ל מתאמת וכלי קבול אל ה)אתדל"ע (הבאה אחרי אתדל"ת וכפי האתדל"ת), אתדל"ע שלמע' מאתדל"ת ואתדל"ע הב' הנ"ל (עיין לקו"ת שה"ש ד"ה להבין ענין הטעם למה שהאתדל"ע, ועוד).

וכן הוא בניחום אבלים (ובה"ג חשבה מ"ע מה"ת, וגם לדעת הרמב"ם היא עכ"פ מ"ע מדבריהם עיין סהמ"צ להרמב"ם שרש א' ובנ"כ) הסדר הוא ג"כ באופן זה:

א) אתדל"ע: (סוטה יד, א) הקב"ה ניחם אבלים כו' (ומסופר ונתגלה לנו עד"ז כי זה נותן לאדם כח, וכיון שניתן כח ע"ז במילא, חיוב הוא ש)אף אתה נחם אבלים.

ב) אתדל"ת: הניחום, והנוסח הוא המקום ינחם כו' בתוך שאר אבלי ציון וירושלים (שבזה נכלל ג"כ הכנה להאתדל"ע שתבוא אחר זה), אשר כשם שהוא ניחם אבלים כך באתדל"ת שלו.

ג) אתדל"ע, הקב"ה ינחם את האבל וכל אבלי ציון וירושלים ע"י בנין ציון וירושלים ותחה"מ, ועוד יותר ע"ז, שתהי'

ד) אתדל"ע שלמעלה מאתדל"ע הב' כנ"ל, היינו שתהי' נחמת הקב"ה נחמה בכפלים (ולא רק חזרת הישנות) וכמש"נ נחמו נחמו ב"פ כי גדול דוקא יהי' כבוד הבית הזה האחרון.

דקאי על הבית דלעתיד, ע"פ פי' הת"ז תי' ח', וכן נתפרש ג"כ בס' עמה"מ ש' קרית ארבע ספקנ"ב, ואין להקשות דפשטי' דקרא (ועיג"כ ב"ב ג, סע"א - דקאי אבית שני, דיש להשוות ע"פ המדרש - הובא בפרש"י יחזקאל מג, יא, הביאו בפתיחת התוי"ט למס' מדות ועיג"כ ברכות ד', סע"א - דראוי הי' הבנין השלישי להיות בעת שעלו מבבל, אלא שגרם החטא).

ולהעיר מלקו"ת ד"ה שוש אשיש סס"ג וד"ה להבין הנ"ל ס"ה ורס"ז שייכות דנחמות כפולות ואתדל"ע הג'.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן
נ.ב. מטובם להודיעני ע"ד כל ההוצאות הכרוכות בכל הנ"ל.

קעח
נדפסה בס' תולדות לוי יצחק ע' 2 והושלמה ע"פ העתק המזכירות. תוכנה גם לעיל אגרת קע.

מוהר"ר שי " ל : אליעזרוב. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"א סג. לקמן קפ. קצב. רכו.

יום פטירת אאמו " ר : ראה בזה גם לקמן אגרות קצא. רנב. רעג.