Igrot Kodesh · Letter 177 — Kabbalistic Combinations of the Divine Name Elokim

By the grace of Hashem,

Monday, 9 Tevet 5705,

To the chassid,* learned and Hashem-fearing, Rav M. M.,[1] shochet,*[2]

I greet you and bless you,

I reply to the questions you pose in your letter:

A) "Can you explain to me what the one hundred and twenty combinations of the divine Name Elokim* are, mentioned in various texts? How are they counted, and what is the significance of these combinations?"

Here is my reply.

The count of these combinations is established by Sefer Yetzirah,* which says: "Two stones allow the building of two houses; five stones allow the building of one hundred and twenty houses."[3] In this text, the stones designate letters and the houses are words.[4]

Thus two stones build two houses, because two letters allow two words to be formed — two combinations of those letters. The two letters alef* and bet,* for example, form the two words av* (father) and ba* (came). Similarly, five letters[5] — for example, alef, lamed, heh, yud, mem — can be combined in one hundred and twenty ways when one changes the order of these letters. This can be verified concretely.

Twenty-four of these combinations will begin with the letter alef,* twenty-four with a lamed,* twenty-four with a heh,* twenty-four with a yud,* and twenty-four with a mem.* Nevertheless, the essential combination is the one that forms the Name Elokim.*[6]

Each letter of the Hebrew alphabet contains a specific light, and the form of that letter allows one to apprehend it. The Alter Rebbe* explains this at the end of Sha'ar HaYichud VehaEmunah.*

It is said that "in the beginning, Hashem (Elokim*) created the heaven and the earth." Creation therefore took place through the Name Elokim,* within which the Name Havayah* was concealed. The five letters that constitute it thus describe its five components. If one alters the combination of its letters, one thereby alters its activity as well. By an established principle, the earlier a letter is placed in the word, the more decisive its role in the resulting combination.

Two combinations of the Name Elokim* are Eleh Yam* and Eleh Mi.* Eleh* means "behold" and alludes to revelation[7] — to what is so evident it can be pointed to. By contrast, Yam* (the sea) and Mi* (who) designate what is hidden[8] — the unknown, about which one questions. The combinations of the Name Elokim* beginning with an alef,* a lamed,* or a heh* therefore allude to His manifest actions, in which Hashem's Light and divine intervention are evident. Those beginning with a yud* or a mem,* in which these letters are therefore decisive, present Hashem's Light as veiled.

This is the reason why, after the contraction of the Light and at the end of the chain of worlds, it is precisely upon these latter combinations that the forces of evil exercise their dominion. They number forty-eight — twenty-four beginning with a yud* and twenty-four with a mem.* This is the meaning of the chassidic* teaching that the dominion of the realm of evil manifests in the forty-eight lower combinations of the divine Name Elokim,* which are "the land of the children of Cham.*"[9]

The Sha'ar HaKavanot* explains, in relatively precise detail, what the one hundred and twenty and the forty-eight combinations of the Name Elokim* are. It indicates that the force of evil of Egypt draws specifically from these forty-eight combinations. One must understand why this is so — but this is not the occasion to develop the idea.

B) You also ask about the assertion of the Magen Avot* that "Ashrei*[10] is the inverse of the divine Name Havayah.*" This finds its origin in Yalkut Shimoni,* which says: "Rabbi Yehoshua ben Korcha* teaches: The word Ashrei* appears twenty times in Tehillim,* just as the divine Name Havayah* appears twenty times in the book of Yeshayah.*"

The simple explanation is as follows. Ashrei* shares the same root as osher* — happiness, pleasure — whereas Havayah* designates suffering and pain.

The chassidic* interpretation is given by the Tzemach Tzedek*[11] in his commentary on the verse "happy (Ashrei*) is he who dwells in Your house." He indicates that the Name Havayah* corresponds to a withdrawal of the Light relative to creation. By contrast, Ashrei* prefigures the happiness of the world to come, which will bring the revelation of this Light down to the lowest level. For during the period of exile, the heavenly revelation is characterized as "orphaned" (...)

C) The 288 holy sparks* introduced into matter are defined by the Etz Chaim,* which says: "The divine Name Av*[12] underwent four forms of descent which, all together, form these 288 sparks."

Nevertheless, these sparks numbered 288 only when they resided in the spiritual world of Atzilut.* As they descended into the lower worlds, they split into thousands, into tens of thousands of fragments.

This is why the present exile is so lengthy. It must, indeed, allow for the elevation of these 288 sparks, and when this is achieved, Moshiach* will come — soon and in our days (...). Moreover, 202 sparks already found their elevation during the Egyptian exile.[13]

With my blessing of immediate teshuvah,* immediate redemption,

Rabbi Menachem Schneerson,

Director of the Executive Committee[14]

Notes:

(1) Rav Menachem Mendel Margolis.
(2) In Holyoke, Massachusetts.
(3) With two letters one can form two combinations; with five letters one can form one hundred and twenty combinations.
(4) The Rebbe notes at the bottom of the page: "The Ra'avad,* in his commentary on Sefer Yetzirah,* gives the reason. Torah Or* also explains it."
(5) Forming the divine Name Elokim.*
(6) The Rebbe notes at the bottom of the page: "The Etz Chaim,* Warsaw edition, lists all of these combinations exhaustively. See also the Pardes,* the Mishnat Chassidim,* and other texts."
(7) To what is so evident it can be pointed to.
(8) The sea engulfs and conceals the creatures living in it. Similarly, Mi* (who?) is asked of one who is absent, whose actions are not evident.
(9) The numerical value of Cham* is forty-eight.
(10) A prayer which occupies an important place, since it is recited three times each day. Our Sages state that one who recites it three times will have a share in the world to come.
(11) The Rebbe notes at the bottom of the page: "2 Elul 5707 (more than two years after this letter was written). I found a manuscript of the Tzemach Tzedek* developing the same explanation as the one appearing in the body of the text. He establishes a connection between the number twenty and Keter* (the crown). Now, this consists of the same letters as karet* (excision of the soul). The opposition is here even stronger than for the twenty Names Havayah* mentioned by Yeshayah.* Thus, the same analogy can be drawn between the highest point in the chain of worlds — corresponding to the will and pleasure of creation — and the most severe punishment."
(12) A Name consisting of 72 letters. Four times 72 equals 288.
(13) At the end of the Egyptian exile, therefore, 86 sparks remained — the numerical value of the divine Name Elokim.*
(14) Of Merkaz L'Inyanei Chinuch.*

קעז

ב"ה, יום ב' ט' טבת, תש"ה
כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורמ"מ שי'

שו"ב

שלום וברכה!

במענה על שאלותיו במכתבו

א) בבקשה לבאר מ"ש בכמה מקומות "מאה ועשרים צירופי שם אלקים ", איך הוא החשבון ומהו ענין צירופים אלו.

ר' מנחם מענדל מרגלית שו " ב ,

האליאק, מאס .

תשובה. חשבון הצירופים הוא ע"פ המבואר בספר יצירה (פ"ד מי"ב. בקצת דפוסים מט"ז) שתי אבנים בונות שני בתים כו' חמשה אבנים בונות מאה ועשרים בתים. ופירוש משנה זו: אבנים - היינו אותיות, בתים - תיבות (א). ב' אבנים בונות שני בתים - משתי אותיות אפשר לעשות ב' תיבות, אשר בכל אחת מהן נכנסות ב' אותיות אלו אבל בצירוף (בסדר) אחר. לדוגמא ב' אותיות א, ב, - בונות ב' תיבות: אב, בא. ועד"ז חמש אותיות (וכמו האותיות: א, ל, ה, י, ם) יש לצרפן במאה ועשרים אופנים, שונים אחד מחבירו בסדר האותיות וכנראה בחוש. מהם כ"ד צירופים מתחילים באות א', כ"ד - באות ל', כ"ד - באות ה', כ"ד - באות י', כ"ד - באות מ'. אלא שהצירוף העיקרי הוא: אלקים (ב).

והנה כל אות מכ"ב אותיות התורה הוא אור מיוחד (ותמונת האות מורה על ציור האור ההוא, עיין בסוף ש' היחוד והאמונה לרבינו הזקן עד"ז), ואמר קרא בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, היינו שהבריאה היתה ע"י שם אלקים (בהיות שם הוי' מלובש בתוכו). וחמש אותיות אשר בשם זה מורים על חמש בחי' אשר מהם מצטרף הוא. במילא מובן, אשר בהשתנות צירוף (סדר) אותיות שם זה, תשתנה ג"כ הפעולה הבאה ע"י השם. והכלל בזה ידוע (ש' היחוד והאמונה שם) אשר האות הקודמת בצירוף - היא הגוברת והיא העיקר בפעולה הבאה מצירוף זה.

והנה אלקים הוא אותיות: אלה - ים. מי. אלה - גילוי. ים, מי (אינו ידוע ושואלין עליו) - העלם וכסוי (עיין בזה זח"א ב, א ועוד. לקו"ת ד"ה והי' מספר בנ"י ס"ב). ולכן בצירופי שם אלקים המתחילות באות א', ל', או ה' דשם אלקים הרי הפעולות הנמשכות מהם נראה ונגלה בהם יותר האור האלקי וההמשכה מלמע'. משא"כ הפעולות מהצירופים שהתחלתם הוא אות י' או מ', אשר אז אותיות אלו הם הגוברות בצירופים אלו כנ"ל, אור אלקי שבהם הוא בהסתר יותר. ולכן הקליפות וסט"א יניקתם - אחרי השתל' וירידה כו' - הוא רק מצירופים אלו האחרונים, שמספרם מ"ח (כ"ד צירופים המתחילים באות י' וכ"ד - באות מ'). וזהו פי' המבואר בדא"ח (הוספות לתו"א ס"פ יתרו ועוד) שיניקת הקליפות הוא ממ"ח צירופים התחתונים דשם אלקים, אדמת בני חם.

בשער הכונות (ענין הפסח דרוש א) מבואר ג"כ - ובאריכות קצת - ע"ד ק"ך ומ"ח צירופי שם אלקים. ושם משמע קצת אשר דוקא קליפת מצרים יניקתה ממ"ח צירופים אלו, וי"ל, ואכ"מ.

ב) ומה ששאל פירוש מ"ש במגן אבות (ד"ה שובה רס"ב): אשרי הוא היפך מבחי' הוי - מקור הדבר הוא בילקוט שמעוני ריש תהלים וז"ל: א"ר יהושע בן קרחה עשרים פעמים כתיב אשרי בספר תהלים כנגד עשרים הוי שבספר ישעי', והביאור ע"פ פשט הוא, כי אשרי מורה על אושר ועונג ומלת הוי מורה על היפוכו, היינו צער ויגון.

הביאור ע"פ חסידות איתא* בפיה"מ לה"צ"צ" (נדפס בשם: דרך מצותך ח"ב) עה"פ אשרי יושבי ביתך, דתיבת הוי מורה דהשפע נסתלק מן היסוד (יו"ד) לתפארת (וא"ו) ומשם לבינה (ה"א), והיפ[ו]כה הוא אשרי (אשר-יו"ד) כי אשר המורה על עלמא דאתי בינה מאירה בז"א עד שנמשך ביו"ד שהוא יסוד ומ"ש במ"א (בדרושי מחצית השקל ועוד) שיסוד הוא יתום מבינה היינו דוקא בזמן הגלות.

(בסידור מהרי"ד עה"פ אשרי יושבי פי' שנסתלקו לכתר, וצע"ג שעל זה מורה תיבת אוי ולא הוי כמ"ש בפרדס שער ערכי הכנוים ערך "אוי" ו"הוי" ונסמן עליו בפיה"מ שם).

ג) רפ"ח ניצוצין נתבאר מדריגתן בפרטיות בע"ח שער יח, וטעם המספר רפ"ח הנה ז"ל שם פ"ב: מציאת מספר רפ"ח ניצוצין הם ד' בחי' ע"ב שירדו מאלו הד' הויות (הוי' דע"ב, דס"ג, דמ"ה, דב"ן) וכולם יחד הם רפ"ח ניצוצין, ועייג"כ בפע"ח שער הק"ש פ"ט בזה ובמ"ח מסכת הניצוצין.

ומהשייך לענין זה: עיין בתו"א וישב (ד"ה והנה אנחנו מאלמים ס"ב) אשר מספר רפ"ח הוא כשהיו עדיין באצילות, אבל כשנפלו מאצילות לעולם הבריאה וכשנפלו מבריאה ליצירה ומיצירה לעשי' אזי נתחלקו ונתפרדו עוד ביותר לאלפים ולרבבות, ובזה יובן מה שנמשך הגלות כ"כ הרבה וידוע שהכוונה הכל לברר הרפ"ח ניצוצין וכשיוגמרו הבירורים יבוא משיח בב"א (ובהגהת צמח - מבו"ש ש"ב ח"ג פ"ט תירץ באו"א קצת עייג"כ עמה"מ ש' עולם התהו רפנ"ג) ובתו"א בא סד"ה בעצם היום: רפ"ח ניצוצין נפלו בשבה"כ ומזה נתברר בגלות מצרים ר"ב ניצוצין,

ועיג"כ בדרושי וישב - בתו"א ותו"ח - ובד"ה איש על דגלו (פ' במדבר שנת ת"ש) ביאור ענין שבה"כ ע"ד דא"ח.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
קעז
חלקה הראשון נדפס במהדוב"ת בקובץ ליובאוויטש חוב' 5 ע' 78, וכן נעתקה משם לכאן.

חלקה האחרון בלקו"ש חט"ו ע' 524 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מנחם מענדל מרגלית: אגרות נוספות אליו - לקמן קפא. רכא. שכה. שע.

מצאתי... פאקינג : נדפס באוה"ת נ"ך ח"ב תתקיא.

בפיה " מ ... ח " ב : נדפס גם בתהלים יהל אור (קה"ת תשד"מ ע' תרסז.

יו"ר ועד הפועל : מל"ח.