Igrot Kodesh · Letter 1557 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

10 Iyar 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I was horrified to receive your telegram, informing me that the teachers of the yeshivah* intend to go on strike and to cease teaching. What can result from such a situation is quite clear.

Without taking a position on the subject of the controversy, I sent you a telegram to tell you the impression that such news makes upon me. Baruch Hashem*, I received a telegram from the teachers, informing me that they have resumed their teaching.

Here itself, I questioned on this matter the rav*, distinguished chassid* who fears Hashem and devotes himself to communal needs, Rav .... I also read the letter of the teachers, and it seems that they are complaining. As is customary in such a case, each of the parties is partially right and partially wrong. Nevertheless, one must determine whether what is justified constitutes the major part of the argumentation, or whether it is what is not justified.

In any event, there is one point for which I find, at this time, no justification. The teachers formulated, some time ago already, a request. They expressed the wish that a meeting be organized to discuss it. Now, not only was there no exchange on their arguments, but moreover this meeting did not take place, and no one spoke with them.

I do not understand this manner of approaching problems, the consequences of which are quite clear, and one knows what all this can lead to. With time, irremediable consequences may even result, chas veshalom*.

The reaction consisting of saying that there is no need to be concerned with all this is wrong. First of all, one must not see this as a nuisance, and moreover, no one can release himself from the oath he pronounced at Mount Sinai. My father-in-law, the Rebbe, named you to the leadership of this yeshivah*. As long as you have not found someone capable of relieving you of this responsibility, you must assume it fully, whether you participate in the meetings or not. You bear this responsibility even if you give notice in advance, in official manner, that you will not participate in the meetings.

Here is what must be retained from all this development. Certainly, the Chabad* Chassidim* must come to your aid in carrying out your mission of directing the yeshivah*. For all that, the responsibility for it rests squarely upon your shoulders.

May Hashem grant you success, and may He help me, that in the future I may no longer be made to intervene in order to give moral lessons, but, on the contrary, in order to give thanks and to formulate wishes for success.

In awaiting your good news, and thanking you for transmitting it to me as quickly as possible,

א'תקנז

ב"ה, י' אייר תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

... ומה נבהלתי כשקבלתי המברק שלהם אשר הרמי"ם בדעתם לשבות ולא ללמד, ומובנת התוצאות שאפשר להיות מזה.

מבלי להכנס בהטו"ת מצד השני, הברקתי ע"ד הרושם שעושה עלי סברא זו, ות"ל שקבלתי מהרמי"ם מברק שהתחילו בלימודים, וכששאלתי את הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר... כאן, וכן נראה גם ממכתב הרמי"ם, הנה יש להם טענות ותביעות, וכרגיל בכל ענינים כמו אלו, הרי כ"א מהצדדים צודק במקצת ואשם במקצת, אלא שצריך בירור איזה חלק גדול, אם במה שצדקו או במה שאשמו, אבל למה שאיני מוצא לע"ע הצטדקות הוא על טענת הרמי"ם שזה מכבר שהודיעו ע"ד תביעתם וכן בקשו לעשות אסיפה לדון עד"ז, ולא רק שלא ענו להם על תביעותיהם אלא שאפילו אסיפה לא עשו ולא דנו עמהם, איני מבין כלל שיטה זו, כיון שהתוצאות ברורות הן למדי ומה שיכול להביא מצב דברים כזה, שבמשך הזמן עלול ח"ו שיהי' מעוות לא יוכל לתקן...

השיטה, דמה לנו ולצרה הזאת, הנה ראשונה איננה צרה, והשנית שכבר מושבעים ע"ז מהר סיני ומני אז ואחרי שקבלו את המינוי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בתור חברי הנהלת-הישיבה... הנה עד שימצא אחד שבכחו לפטור אותם מזה, מוטל עליהם הענין בכל המאה אחוז, הן אם ישתתפו בהאסיפות הן אם לא ישתתפו בהאסיפות, ואפילו על היודיע באופן רשמי מקודם שאין רצונו להשתתף בהאסיפות.

ד) המורם מכל הנ"ל, שאף שחובת כל חסיד חב"ד לסייע להם בעבודתם בהנהלת הישיבה זו, אבל האחריות מוטלת על שכמם דוקא... והשי"ת יצליחם ויעזור לי אשר עכ"פ מכאן ולהבא זאל מען מיר ניט דארפען ניצן אויף שרייבן מוסר בריף כ"א בענינים של נתינת תודה ואיחולי הצלחה.

המחכה לבשו"ט ות"ח מראש על ההקדם האפשרי בזה.

א'תקנז
בהטו"ח: בהטענות ותביעות.