Igrot Kodesh · Letter 1553 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

6 Iyar 5712,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I took note, with pleasure, from your letter, of the positive events that are happening to you. And no doubt, by the time you receive my letter, your wife will have fully recovered her health.

You raise the possibility of working for the Lubavitch yeshivah* of your city. I made inquiries, and it seems that, for the time being, that is not possible. You write me that your heart is broken when considering your own situation. You no doubt allude to your material difficulties.

I am particularly surprised by your attitude. You, your wife, and those who surround you have seen the wonders of Hashem over the years. Each one of us is a survivor whom Hashem saved miraculously, for "you are not the majority of the peoples" [1]. How, after all this, can one be brokenhearted?

More than that, you have been settled, for some time, in a new place. You must therefore place your bitachon* in the One Who feeds and satisfies each one. He will allow you to earn your living as is fitting. When this is effectively the case, you will yourself be surprised at your discouragement, conceived for what was only passing.

May Hashem grant that you adopt the path of the Baal Shem Tov, founded on the verse "Serve Hashem with simchah*" [2]. Thus, even when it is a matter of serving Hashem, as it is said: "In all your ways, know Him" [3], it is also necessary to be joyful, as Rambam* explains in Hilchos Deos, ch. 3, as well as the Tur and the Shulchan Aruch*, ch. 231.

With time, I am sure that you will be joyful — not by submission, but because you will understand, by your intellect, that it must be so, that there is indeed reason to rejoice, not only with one's nefesh haelokis* but also with one's body and one's nefesh habahamis*.

With my blessing for a good settling, materially and spiritually,

Notes

[1] Devarim 7:7.

[2] Tehillim 100:2.

[3] Mishlei 3:6.

א'תקנג

ב"ה, ו' אייר תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

נהניתי לקרות במכתבו ע"ד הנעשה עמדו לטוב, ובטח גם בענין בריאות זוגתו תחי' לעת קבלת מכתבי כבר חזרה לאיתנה כדבעי למהוי.

ומ"ש ע"ד אפשרית ההסתדרות בהישיבה תומכי תמימים במחנם הט' הנה חקרתי בזה וכפי הידיעות שקבלתי הנה לע"ע אין רואים אפשרית להסתדרות כזו, אבל מה שכותב במכתבו שיש לו שברון לב מהמצב שהוא שרוי בו וכנראה כוונתו למצבו בענין פרנסה גשמית, הנה נפלאתי עליו במאד מאד כי אחרי שראה הוא וזוגתו שיחיו וכל אלו הנמצאים בסביבתו נפלאות השי"ת במשך השנים שעברו וכן כאו"א מאתנו משארית הפליטה אשר הצילנו השי"ת בדרך נפלאה, כי לא מרובכם כו' הנה אחכ"ז אין מקום להיות בשברון לב ובפרט שנמצא עתה לפ"ע זמן קצר במדינה חדשה, ונכון יהי' לבו בטוח בהזן ומפרנס לכל אשר ימציא לו פרנסתו בעתו ובזמנו, ואז יתמה על עצמו מה שהי' נדמה לו שיש ממה להיות בשברון לב אף שלא הי' אלא ענין עובר וכו', ויה"ר מהשי"ת אשר יאחז בדרך הבעש"ט עפה"פ עבדו את ה' בשמחה, והיינו שאפילו בענין עבודת ה' דבכל דרכיך דעהו (רמב"ם הלכות דעות פ"ג, וטושו"ע סימן רל"א) הרי גם עבודה זו צריכה להיות בשמחה, ובמשך הזמן מובטחני ששמחה זו תהי' אצלו לא בדרך קבלת עול אלא שגם בשכלו יונח ויוקלט הענין שיש ממה להיות שמח לא רק מצד נפש האלקית כ"א אפילו מצד הגוף ונה"ב.

בברכה להסתדרות טובה בגו"ר.