Igrot Kodesh · Letter 1501 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

9 Nissan 5712,

Brooklyn,

I greet and bless you,

On the occasion of Pesach, which approaches, I wish you to celebrate the Yom Tov in a kosher and joyous manner.

The essential mitzvah of this Yom Tov, instituted by the Torah, even at the present time, is the eating of matzah. Indeed, the Pesach itself is a korban*, and the maror, for the majority of the poskim*, is at present only an obligation instituted by the Sages.

The matzah is called "food of emunah*." Chassidus* explains that one strengthens one's emunah by eating it, when it is a mitzvah to do so, that is, on Pesach and, more particularly, on the first night of this Yom Tov. Emunah consists of believing, and to strengthen it amounts to making it not be purely intellectual, theoretical, but rather penetrate the man, in his daily existence, in his thoughts, his words, and his actions.

Moreover, emunah confers certainty, like that which one sees with one's eyes of flesh, even if it is only in the world to come that the terms of the promise according to which "all flesh together shall see that the mouth of Hashem has spoken" shall be realized.

Nevertheless, the preparation and the foretaste of this are already accessible. And the Yom Tov of Pesach is particularly propitious in this matter. In the most literal sense, one must therefore conform one's thoughts, one's words, and one's actions to the Torah and to the mitzvos, as the luminary of the Torah, which is Chassidus, explains them, without waiting for Hashem to grant us the merit of an exhaustive comprehension.

א'תקא

ב"ה, ט' ניסן, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

לקראת חג הפסח הבע"ל, הנני בזה לברכו שיחוג אותו בכשרות ובשחה, ובאשר עיקר המצוה מדאורייתא גם בזמן הזה היא אכילת מצה (כי ענין הפסח תלוי בהקרבת קרבן, ומרור הנה לדעת רובה פוסקים בזמן הזה הוא מדרבנן) הנקראת מיכלא דהימנותא, ונתבאר באריכות בחסידות אשר על ידי אכילת מצה כפשוטה, בזהמן שאכילה זו מצוה, היינו בימי חג הפסח ובפרט בלילה הראשונה דחג הפסח, הנה זה מחזק את כח האמונה, ואמונה פירוש כמובן שמאמינים, וחיזוק האמונה הוא בזה שאין האמונה נשארת במוח ובידיעה אלא שחודרת, היינו זי נעמט דורך, את האדם בנוגע לחיים היום יומי במחשבה דבור ומעשה, ועוד ותר אשר האמונה נעשית התאמתות כמו ראי' בעין בשר הגשמי, אף שבפועל ממש יהי' זה רק לעתיד לבוא בקיום היעוד וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר, אבל ההכנה לזה ומעין זה ישנו גם בזמן הזה, ומסוגל זה בפרט הוא חג הפסח, וכפשוטו הוא אשר בכל עניני מחשבה דבור ומעשה, הנה לכל לראש יתנהג על פי התורה והמצוה כפי שנתבארו באור שבתורה זוהי תורת החסידות מבלי לחכות עד שיזכהו השי"ת ויבין הדבר על בוריו.