Igrot Kodesh · Letter 1499 — Chinuch

By the grace of Hashem,

9 Nissan 5712,

Brooklyn,

To the great Rav and chassid*, scion of an illustrious lineage,

branch of a great tree, who guides his kehillah*

in uprightness, great scholar, of a great family,

HaRav Yisrael shlita*[1],

I greet and bless you,

I received with pleasure your precious correspondence, addressed some time ago, and the second, of the end of the month of Adar. It seems that you did not obtain my response to your first letter, and I regret it. I shall formulate here a response to your question.

The questioning of a sage is half an answer. How much more is it so when this sage is a leader of the people of Yisrael. You tell me that you wish to devote yourself to the study of Torah and to the service of Hashem. It is for this reason that you settled in Eretz HaKodesh*, and it is even being considered that you travel to the United States.

Here, then, is my opinion. Commenting on the verse "You shall set a king over yourself," our Sages extend its application to all the responsibilities that can be entrusted within the Jewish people. This is particularly true for you, who lead numerous kehillos. In a general manner, it is said: "Who are the kings? They are the Sages." Moreover, you have the power to act, in particular among our Sefardic brethren, for whom the authority is given to you to rule on all financial questions. Now, Hashem addressed Yehoshua, son of Nun, successor of Moshe Rabbeinu*, who was "king of Yeshurun*"[2], in these terms: "My sons go out to battle, and you..."[3]. One can conclude from this that the perfection of the king consists in finding himself near his people, particularly when the latter is at war.

Hashem has given you the merit of having a public role, of being a leader of Yisrael, listened to by hundreds, thousands of people. The forces have therefore been granted to you to assume this shlichus*, in an effective manner, in the daily existence of your talmidim* who listen to you, in all their thoughts, their words, and their deeds.

Everything is an effect of Divine Providence, and even more clearly so for what is public. All emanates from the Divine Design, from the Cause of all causes, from the Source of all sources. It is therefore by this way that one who leads a public existence — and whose neshamah*, set beneath the Heavenly Throne, possesses a particularly elevated origin — can receive elevation.

It is said, indeed, that "the Jewish neshamos arose in the Thought of Hashem," and it is precisely of elevation that it is here a question. Within this Divine Thought itself, the Jewish neshamos are therefore the highest. In fact, they emanate from the Atzmus* of Hashem.

Here is what flows from what has just been said. You live in proximity to places where dwell our Sefardic brethren, who thirst for the Word of Hashem, who desire to learn to serve Him, to submit themselves to Him, as well as to His Torah and to His mitzvos. This is therefore your shlichus, your duty, and your merit. You must act, each day, in this sense, with a supernatural success, integrating nature.

In fact, all the responsibilities entrusted within the Jewish people emanate from Malchus*, the Attribute of Divine Sovereignty. The Zohar emphasizes that this Attribute possesses nothing of itself, but that, nonetheless, "the lower fire calls, permanently, the upper fire." The chirik*[4] is lower than all the letters. It nevertheless plays a central role and becomes a cholam*[5], thus receiving an immense elevation. As the works of Kabbalah explain at length, the Attribute of Malchus receives from all the others. Now, Arich Anpin*[6] comprises only nine points[7].

In fact, the source of Malchus is Reisha Delo Isyada*[8], where the Atzmus of Hashem reveals itself in all Its force. Thus, the lowest point is bound to the highest, and the neshamah, whose origin is the Atzmus of Hashem, descends "from a high summit to a deep pit," to clothe itself in a physical body and an animal soul. This descent must therefore conclude in an elevation, permitting it to surpass the level that was its own before this fall and to "unite with the body of the King" of the world. Each one prepares himself for this by assuming the shlichus that is entrusted to him in this world, by putting into practice the Will and the Desire of the Holy One, blessed be He.

A current expression of Chassidus* says that one must "submit oneself to the One Who issued the Will"[9]. In such a case, the nature of this Will matters little — whether it be a question of putting on tefillin* and revealing the supernal Intellect at its most developed stage, or of chopping wood, drawing water, activities that are entrusted to the most humble among the Jews, by contrast with the chiefs of the tribes. For he who is profoundly submitted to "the One Who issued the Will" wishes to praise the Name of Hashem, and the manner of doing so is, for him, only secondary. As our Sages observe, "their desire is marked only toward their Father Who is in Heaven."

You find yourself in Eretz HaKodesh, where live tens of thousands of our Sefardic brethren, to whom Hashem shall grant long life. Because of the many trials, the veils, and the obscurity, these often have need of being guided, in order to advance on a difficult path, materially and spiritually. Now, it flows from all that has just been said that, in my opinion, a considerable merit has been entrusted to you. You have the possibility of making use of the qualities and the capacities that Hashem has granted you, of the royal treasures that your holy ancestors, in different eras, have bequeathed to you, in order to enter into war against the yetzer hara* and the forces of evil, in order to take the head of the armies constituted by the members of the kehillos who are your disciples and who listen to you, in order to lead the war of Hashem, in order to make known His existence around you, in order to explain that "there is nothing other than He," in the most literal sense, that all is Divinity.

Moreover, there is a present need, that of making the conquest, with firmness, of the young generation, of all the children, "a wise one and a wicked one and a simple one and one who does not know how to ask"[10], who correspond to the four worlds of creation, Atzilus, Beriah, Yetzirah, and Asiyah. For Hashem revealed Himself from Atzilus into Beriah, Yetzirah, and Asiyah in identical fashion, and all must therefore tell the story of the exodus from Mitzrayim*[11].

Commenting on the verse "the heavens declare"[12], the Zohar explains: "they shine and illuminate"[13]. One can thus liberate oneself from the exile of Mitzrayim imposed by the forces of evil, and even from the equivalent of this Mitzrayim in the domain of holiness[14], that is, from the "narrowing of the throat"[15], which makes possible the grip of Pharaoh and his three ministers, as the Likkutei Torah of the Arizal* explains at length. It is thus that one arrives, as it is said at this same reference, "to a good and broad land"[16].

You also find yourself in a "good and broad land," but it must be made evident that this is indeed Eretz HaKodesh, "toward which always are turned the eyes of Hashem, from the beginning of the year to the end of the year," including during the time of exile. For it depends only upon us to illuminate the deep obscurity and the double — and even quadruple — twilight of this exile, this quadruple level evoking the three forces of evil, totally impure, and the one that can still know elevation, that is, the Jordan, bound to holiness on one side, to evil on the other[17].

The Light of the Atzmus of Hashem must illuminate this exile. Thus shall be accomplished the promise according to which "the night shall illuminate as the day." This was the case at the exodus from Mitzrayim, when "He illuminated the night," so that this night itself became luminous. And, "as in the days of your going out from Mitzrayim, I shall show you wonders."

I address to you my brachah* for a kosher and joyous Yom Tov of Pesach. You shall celebrate it advantageously, with all the members of your family and all your disciples.

In anticipation of the revelation of the light of the Torah, of the dew of the Torah, with the yiras Shamayim* that shall permit the unveiling of these in this material and coarse world, in order to build there the Sanctuary of Hashem, very soon and in our days, with kindness and mercy,

With my respects, my consideration, and my deference,

Notes

(1) Rabbi Yisrael Abuchatzeira, "Baba Sali." See, regarding him, letter no. 1370.

(2) Yisrael.

(3) Why do you not go there?

(4) A point, found beneath the line, vocalized i.

(5) A point, found above the line, vocalized o.

(6) Outer aspect of Keser, the crown that overarches the chain of worlds.

(7) But not the tenth, which corresponds to Malchus.

(8) "The head that does not know itself," inner dimension of the deep aspect of Keser.

(9) And not only to the Will itself.

(10) According to the expression of the Haggadah of Pesach.

(11) That is, to participate in the Seder, when the Haggadah is read.

(12) In relation to the account of the exodus from Mitzrayim.

(13) Sippur, the account, has the same etymology as sappir, precious stone, brilliant.

(14) Which imposes upon it limits, barriers.

(15) Which prevents intellectual perception from revealing itself in the heart.

(16) One is then delivered from the limits.

(17) Since it is the border of Eretz Yisrael.

א'תצט

ב"ה, ט' ניסן, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח בנשק"ע ענף עץ אבות מנהל

עדתו

במישרים בר אורין ובר אבהן שלשלת

היוחסין כו' וכו'

מוהר"ר ישראל שליט"א

שלום וברכה!

בנועם קבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר, וכנראה אשר מענה אל אגרתו הראשונה לא קבל ומצטער אני על זה, ואבוא בזה בהצעת חוו"ד בשאלתו שאלת חכם חצי תשובה וחכם ומנהיג בישראל עוד יותר מזה ותוכן שאלת כהדר"ג אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לאה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית:

והנה לדעתי, והוא בהקדים דרז"ל עה"פ שום תשים עליך מלך, שילפינן מזה גם שאר שררות שבישראל, ובפרט מדברנא דכמה וכמה קהלות הקדש שנוסף ע"ז דבכלל מאן מלכא רבנן הרי יש לו גם הכח לפעול בכלל ובפרט בהקהלות דאחינו הספרדים שיש להם הורמנא ורשות לדון גם בדיני ממונות וכו' וכו', וידוע מאמר השי"ת ליהושע בן נון שהוא הי' ממלא מקומו של משה רבינו שהי' בישורון מלך, בני יוצאים למלחמה ואתה וכו', אשר מובן מזה שמשלימות ענין המלך הוא שיהי' ביחד עם עמו ובפרט בעת מלחמה,

וכיון שזיכה השי"ת את כהדר"ג להיות איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, הנה בטוח הדבר שניתנו לו ג"כ הכחות להביא את זה בפועל בחיי היום יומי של כל המושפעים ונשמעים לקולו בהמחדו"מ שלהם, וכיון שכל פרט ובפרט ענין כללי הוא בהשגחה פרטית ובכוונה עליונה בעילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, הרי זהו ג"כ הדרך בה יתעלה איש הכללי למדריגת השלימות שאלי' שואפת נשמתו החצובה מתחת כסא הכבוד ואשר שרשה היא למעלה מעלה עד אין קץ, כי נשמות ישראל עלו במחשבה, והדיוק בזה עלו - שגם במחשבה גופא הם בתכלית העילוי שאפשר להיות במחשבה מחשבתו של הקב"ה ולמע' בקדש כי נפשות ישראל מושרשים בעצמות ומהות א"ס ב"ה.

מובן מכל הנ"ל אשר בהיות כהדר"ג שליט"א בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה' ומשתוקקים לקבל הוראות בעבודת השי"ת וקבלת עומ"ש ועול תורה ומצוה הנה זהו תפקידו חובתו וזכותו לעשות בזה מדי יום ביומו, ואשר עי"ז יומשך מלמעלה מן הזמן דבר יום ביומו ובהצלחה שלמעלה מהטבע בטבע.

ולהעיר אשר ספי' המלכות שממנה כל מינויי השררות בישראל, הנה אמרו בזהר, דאף דלית לה מגרמה כלום, ונהורא תתאה קרי תדיר לנהורא עילאה, ונקודת חיריק היא למטה מכל האותיות - הנה זרקא סגולתא שהיתה לראש פינה נקודת חולם ולמעלה מעלה עד אין קץ וכמבואר באריכות בספרי קבלה דאף דספירת המלכות מקבלת מכל הספירות הנה אריך אנפין יש בו ט' נקודות, כי המל' שרשה ברדל"א, רישא דלא אתידע אשר שם חביון עוז העצמות, ועומק תחת נעוץ בעומק רום והנשמה המושרשת בעצמות ומהות א"ס ב"ה ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא להתלבש בגוף ונה"ב, הנה ירידה זו היא צורך עלי' והיינו עלי' עוד במדריגה גדולה יותר מ[ז]ה שהיתה קודם הירידה היינו לאשתאבא בגופא דמלכא מלכו של עולם, וההכנה לזה הוא במילוי תפקידו של כאו"א בעלמא דין למלאות רצון העליון וחפץ הקב"ה.

ומורגל הלשון בתורת החסידות אשר מצד הביטול לבעל הרצון הנה אין לו נפ"מ מה מצוה אותו בעל הרצון, אם הנחת תפילין שזהו המשכת מוחין עליונים ומוחין דגדלות או חטיבת עצים ושאיבת מים מדריגות היותר פחותות בהקומה שלימה דעם ישראל המתחלת בראשיכם שבטיכם ומסתיימת בחוטב ושואב מימיך, כי מצד קב"ע ומצד המסירה ונתינה שלו לבעל הרצון וכמרז"ל אין תשוקתם אלא לאביהם שבשמים, במילא אין לו נפ"מ באיזה אופן יתקלס שם עילאה.

המורם מכל הנ"ל אשר לפ"ד, כיון שנמצא כהדר"ג שליט"א באה"ק ת"ו בה נמצאים עתה עשיריות אלפים של אחינו הספרדים שליט"א ומצד ריבוי הנסיונות העלמות והסתרים זקוקים הם להוראות תכופות בדרכם הקשה בגשמיות וברוחניות, הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור לצאת במלחמה נגד היצר קליפות וס"א בראש צבאות אנשי קהלות הקדש המושפעים ונשמעים לרצונו ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו ית' בכל סביבתם אשר אין עוד מלבדו כפשוטו ממש , שהכל הוא אלקות,

וביחוד ובפרט שהיא חובת השעה לכבוש ביד חזקה את כל הדור הצעיר אשר כל הבנים והבנות אחד חכם ואחד רשע אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול ובסדר ההשתל' - אבי"ע, שנגלה הקב"ה מעולם האצי' לעולם הבריאה, היצירה והעשי' כולם יחד בשוה יספרו ביציאת מצרים סיפור כל' הזהר השמים מספרים מנוצצים ומזהירים לצאת מגלות מצרים דלעומת זה ולצאת ג"כ אפי' ממצרים דקדושה מיצר הגרון אשר שם אפשר ליניקת פרעה ושלשת שרי פרעה כמבואר בארוכה בלקו"ת מהאריז"ל ולהביאם לארץ טובה ורחבה כמבואר שם הענין,

ובפרט שנמצא הוא בארץ טובה ורחבה ג"כ אלא שצריך לגלות בפועל אשר ארצנו זו היא ארץ הקדושה ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית שנה עד אחרית שנה בזמן הגלות ג"כ, ואין הדבר תלוי אלא בנו להאיר את חשכת הגלות חשך כפול ומכופל (כפול - שנים, ומכופל עוד שנים כנגד ג' קליפות וקליפת נוגה, ירדן שנוטל מזה מצד הקדושה ונותן לזה לצד לעו"ז) ולהאירו באור עצמות ומהות א"ס ב"ה וקיום היעוד דלילה כיום יאיר, מתאים ליציאת מצרים שאז הי' ויאר את הלילה שהלילה עצמו האיר וכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות.

בברכת חג הפסח כשר ושמח שיחוג אותו בשמחה יחד עם כל ב"ב שליט"א וכל המושפעים שלו, המצפה לגילוי אור תורה וטל תורה ביראת שמים להמשיכם בעוה"ז הגשמי והחומרי לעשות אותו דירה לו ית' במהרה בימינו ובחסד וברחמים.

בכבוד הוקרה והערצה.

א'תצט
נדפסה ב"נשיאי חב"ד ובני דורם" ע' 150. חלקה אף בלקו"ש ח"ט ע' 321.

מוהר"ר ישראל: אבוחצירא. אגרת נוספת אליו - לעיל א'שע.