Igrot Kodesh · Letter 1461 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

20 Adar 5712,

Brooklyn,

To the municipal council of Kfar Sefarya Chabad,

may Hashem grant you long life,

I greet and bless you,

I respond to your letters, in which you set forth your situation. The Jewish Agency is proposing to you, and even asking you, to settle in a new place, located a few kilometers from your current location. There it will build for you a new village, with houses and the necessary public edifices, such as a shul, a beis hamidrash*, a school, a mikveh*.

In this new location, each house will be near the field assigned to it. Nevertheless, the road leading to it has not yet been built, even if the authorities consider it a priority project. Of course, the inhabitants of the new village will need to engage in agricultural activity, with everything that this entails — chicken coops, animals. You ask me what I think of this[1].

You do not know how to respond to this proposal, for there is no unanimity among the chassidim* living in the Kfar[2]. Several of them work outside the Kfar, and in the new location the means of communication will be less favorable than at present. Furthermore, agricultural activity is particularly burdensome, so that a single man cannot undertake it if he is not assisted by the members of his family. Yet not all chassidic families have the means to take up such an activity, for various reasons.

Here is my opinion, which is also my proposal:

A) Even if the Jewish Agency requires that your village be an agricultural settlement, one must strive by every means that it be built upon its current site. It suffices, for this, for example, that the fields situated around the place where you currently are be assigned to you.

In my view, it is very important that the Kfar maintain itself where it currently is. For each time one moves, something breaks or is lost. You must understand what I mean.

You possess a very strong argument. It was the Jewish Agency itself that placed you there. You have grown accustomed to this place and you have made several improvements there. You have organized your life and your dealings with Tel Aviv and the region accordingly. It is therefore for the Jewish Agency to keep its word and to provide you with everything necessary for an agricultural settlement where you currently are, without imposing upon you an additional displacement after the many exiles you have lived through.

It is clear that one cannot strip you of the advantages granted to you as an agricultural village under the pretext that you do not wish to go to the new site that is proposed.

I presume that some, for various reasons, will only weakly intervene in this direction. In my opinion, they are mistaken. I therefore wish to emphasize once again that, in my view, all this is extremely important. One must do everything so that you all remain together, in the place where you currently are, while preserving, of course, the rights that an agricultural settlement must have.

I have good hope that Mr. Shazar[3], Mr. Gellman, and Mr. Shragai, who is to come here, will lend you their assistance to carry out these efforts. Nevertheless, I think that if you express your demand strongly, arguing it in the manner presented above, emphasizing that the Jewish Agency itself placed you there, you will obtain satisfaction without recourse to these interventions.

B) If, despite my suppositions and despite the steps you take with the proper energy, your request — though justified — is not granted, it shall be necessary to strive that Kfar Chabad be divided between the two settlements, the one where you currently are and the one being proposed to you.

If the chassidic families are not in sufficient number to constitute the majority of the population of the two settlements, it shall be necessary, in a fitting manner, to bring in immigrants and long-established residents who will take up residence in one of two places — the current Kfar Chabad or the new Kfar — so that both conduct themselves in the spirit of Chabad.

Of course, if you must divide yourselves between the current Kfar and the new settlement, those who, by reason of their activities, must be in constant contact with Tel Aviv shall have priority in remaining in the place where you now are. Each detail in this matter shall be submitted to the municipal council of the Kfar, which shall make the decision.

Note: It is important, in any event, that you bring in suitable persons, among the immigrants or the older residents. You must invest your koach* and your energy in this matter. Of course, if it becomes necessary to settle in both places, the necessity to enlarge the number of chassidim, in each Kfar, will be still more paramount.

C) If the solution proposed in the preceding paragraph cannot in any way be obtained — although in my opinion this impossibility would be solely the consequence of insufficient efforts made in this direction — if it is imperative to settle in the new Kfar, it shall be necessary to delay this displacement as much as possible, on the condition, of course, that this not affect the subsidies granted.

For "the salvation of Hashem comes in the blink of an eye,"[4] and perhaps, in the end, it will be possible to obtain the situation described in the first paragraph, or at least that of the second.

Before concluding, I repeat once again that effort is necessary, that one must demand in this matter. For all the rights of an agricultural settlement were promised to you when you settled in your current location. It is therefore for the Jewish Agency to find the means and modalities to reconcile everything, without your having to move.

I send you my brachah* that Hashem cause shalom* to reign among you. All united, you will know hatzlachah*, materially and spiritually together, in accordance with the will of our leader, my father-in-law, the Rebbe.

I await as quickly as possible the confirmation that you have received this letter, and good news, in all these areas.

Notes

(2) Kfar Chabad.

(3) Who later became president of the State of Israel.

א'תסא

ב"ה, כ' אדר, תשי"ב
ברוקלין.
ועד הנהלת כפר ספריא-חב"ד, ד' עליהם

יחיו

שלום וברכה!

במענה על מכתביהם, בם מתארים המצב אשר הסוכנות מציאה להם ודוחקת אותם להעתיק את מושבם למקום חדש במרחק איזה קילאמעטער ממקומם עתה, אשר הסוכנות תבנה שם כפר חדש בשבילם, בתי דירות ובנינים הצבוריים המוכרחים כמו ביהכ"נ וביהמ"ד, בית ספר, בית טבילה וכו', ובמקום החדש הנה כל דירה תהי' בסמיכות להשדה השייך לבית הדירה. אלא שבמקום החדש עדיין אין כביש בסמיכות אליו אף שבנין כביש כזה נכנס בתכנית הממשלה בתור ענין דחוף מאד. ומובן אשר כל תושבי הכפר החדש עליהם יהי' להתעסק בחקלאות ובמשק השייך לזה, וכמו לולים בהמות וכו'. ושואלים חוו"ד. מה עליהם לענות על ההצעה, כיון שיש חילוקי דעות בין אנ"ש דהכפר, וכמה מהם - יש להם עבודה מחוץ להכפר, ובמקום הישוב החדש, הנה התחבורה עם המחוץ לכפר קשה יותר, ממה שבמקומם עתה. נוסף ע"ז, הנה עבודת החקלאות היא כבדה ביותר עד שכמעט א"א לאיש אחד לעשות את כל הענינים הדרושים לזה מבלי עזר מב"ב, ולא לכל משפחות אנ"ש יש אפשרות זו מכמה טעמים:

הנה חוו"ד בזה היא (בתור הצעה):

א) יש להשתדל בכל האמצעים, אשר אף שהסוכנות תובעת שיהי' ישובם ישוב חקלאי, הנה תסדר את זה במקום מושבם עתה (ע"י שימסרו לרשותם השדות שנמצאים בסביבת הכפר דעתה או כיו"ב), כי לדעתי זהו עיקר חשובה מאד , ויתקיים הישוב מקום שהוא עתה, כי ב[כל] פעם שמעתיקים ממקום למקו, הנה ווערט עפעס צובראכען און פארלארען, וד"ל. ויש בי[דם] טענה חזקה, אשר כיון שהסוכנות בעצמה הושיבה אותםב מקום זה, וכבר נתרגלו להמקום ועשו בו כמה שיפורים, וכן סידרו דסרי חייהם וקישורים עם תל אביב והסביבה ג"כ בהתאם לזה, הנה על הסוכנות האחריות לעמוד בדיבורם ולהמציא להם את כל הנצרך למושבה בתרו ישוב חקלאי במקומם עתה דוקא, ולא להכריחם להטלטל עוד הפעם ממקום למקום, אחרי שכבר עברו כמה גליות וכו', וגם לא לשלול מהם את הזכיות אשר הבטיחו להם בתור ישוב חקלאי, אם אינם יכולים להעתיק לכפר החדש המוצע בשבילם.

משער אני, אשר ישנם כאלו שמפני כמה טעמים 0שלדעתי אינם נכונים) הנה אף שישתדלו בהנ"ל, יעשו זאת בחלישות, ולכן עוד הפעם הנני להדגיש, אשר לדעתי חשוב במאד מאד, לעשות את כל האפרי, בכדי שישארו כולם בקצובה אחת ובמקומם עתה, וכמובן עם כל הזכיות השייכים לישוב חקלאי, ובטחוני חזק, אשר מר שז"ר, מר געלמאן, וגם מר שרגאי בבואו מכאן, יסייעו בידם בהשתדלות הנ"ל, אף שתקותי שאם יעמדו בתוקף על דרישתם זו, ובטענה הנ"ל שבאופן כזה הושיב אותם הסוכנות במקומם עתה, יצליחו גם בל"ז.

ב) אם למרות השערותי ולמרות כל ההשתדלות במרץ הראוי, לא יצליחו בדרישתם הצודקת הנ"ל, הרי יש להשתדל שיוקבע ישוב כפר חב"ד בשני המקומות גם יחד, היינו במקומם עתה וגם במקום הכפר החדש. אם אין מספר משפחות אנ"ש מספיק כדי להיותה רוב המכריע בשני ישועים, הנה כדאי להשתדל באופנים הראוים לספח אליהם כמה מן העולים וגם מן התושבים הוותיקים המתאימים לזה, שיתיישבו גם הם באחד משני הכפרים, אם בכפר חב"ד דעתה, או בכפר החדש, ובאופן שבשני המקומות יתנהגו מתאים לרוח חב"ד.

מובן מעצמו, שבאם יוכרח להתיישב מקצת בכפר דעתה, ומקצתם בישוב החדש, הנה במקומם דעתה יש קדימה להשאר לאלו המוכרחים מצד עניניהם לעמוד בקישור תמידי עם תל אביב כו'ו, ועל ועד הנהלת הכפר לדון בכל פרט ופרט ולהחליט בזה.

הערה: ההשתדלות לספח אליהם עוד אנשים מתאימים, הן מבין עולם והן מבין הוותיקים נחוצה שתהי' בכל אופן וכדאי להשקיע כחות ומרץ בזה, אלא שמובן, שבאם מוכרחם להתיישב בשני מקומות, ההכרח להגדיל מספר אנ"ש בהכפרים גדול ביותר.

ג) אם גם מ"ש בסעיף שלפני זה, אי אפשר יהי' להשיג בשום אופן (אף שאז ברור לדעתי שזהו רק מרפיון ההשתדלות בהנ"ל) מוכרחים יהיו להעתיק לכפר החדש, הנה יש להמשיך ולדחות את הדבר עד כמה שאפשר (כמובן מבלי שיהי' היזק עי"ז בעינני התמיכה וכו''). ותשועת ה' כהרף עין, ואולי סו"ס יעלה בידם לסדר הענינים שיהי' באופן המתואר בסעיף אר ועכ"פ באופן דסעיף הב'.

ואכפול עוד הפעם קודם החתימה, אשר ההשתדלות צריכה להיות, ובתביעה, שהבטיחו להם את כל הזכיות השייכים לישוב חקלאי, בשעה שהושיבום במקומם דעתה, ולכן יש על הסוכנות למצוא האופנים והדרכים שיתוקנו ויתקיימו שני הענינים מבלי להכריחם לטלטול חדש.

בברכה שימשיך השי"ת השלום במחנם, וכולם כאחד יצליחו בגשמיות וברוחניות גם יחד, מתאים לרצון נשיאונו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

המחכה לאישור קבלת מכתבי זה בהקדם, ולבשו"ט בכל הנ"ל.

א'תסא
על התוצאות ראה לקמן אגרת א'תפד.