Igrot Kodesh · Letter 1459 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,

Friday, erev Shabbos Ki Sisa,

"when you raise the head" 5712,

Brooklyn,

I greet and bless you,

I learned with satisfaction that you are doing better. But you add that the determination needed by Jews is lacking in you, and I am pained by this. For how much more must it be found in those who have had the zechus* to know the luminary of the Torah, namely Chassidus, and to learn one of its fundamental principles, the concept of Hashgachah Pratis* explained at length by the Baal Shem Tov and by the chassidic writings of our masters.

I have good hope that this lack will be only temporary and brief, that the koach* of your neshamah*, which is called Eisan, will soon be aroused, that it will be manifested in your revealed faculties. In fact, the word Eisan has three meanings: strong, hard, and old. It is, indeed, connected to the divine Name AB, which, emanating from the spiritual level of Atik Yomin*, has therefore not undergone the creative process, chas veshalom*, as the Kuntres Limud HaChassidus explains, regarding the Alter Rebbe's commentary on the verse "A song of Eisan ha'Ezrachi."[1]

We are living the days of Adar, the month during which one increases in simchah*, to which our Sages have set no limit. Therefore, however joyous one may be, it is always still possible to add. May Hashem grant that there be fulfilled in you the conclusion of Midrash Rabbah on Esther: "The brachos of Hashem are abundant, numerous and manifold; tov is great, chesed is great, rachamim is great, tzedakah is great, emunah is great, yeshuah is great, brachah is great, tehillah is great, shalom is great."[2]

This text concludes with: "Hashem will grant strength to His people, Hashem will bless His people with shalom."[3]

With my brachah* of speedy refuah* and for a good Shabbos,

א'תנט

ב"ה, יום ו' עש"ק פ' כי תשא את ראש
תשי"ב. ברוקלין.

שלום וברכה!

נהניתי לשמוע מהטבת מצב בריאותו, ונצטערתי מההוספה בזה, אשר נחסר מתוקף הרוח שצ"ל אצל כל בנ"י, ובפרט באלו שזכו למאור שבתורה זוהי תורת החסידות ולידיעת אחד מהיסודות שלה, והוא ענין השגחה פרטית, כמבואר מהבעש"ט ובכתבי דא"ח של נשיאינו רבוה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באריכות,

ותקותי חזקה אשר החסרון הנ"ל הוא אינו אלא מצב עובר ולרגע בעלמא, ותיכף ומיד הנה יעורר את האיתן שבנשמה, וימשיכו ג"כ בהכחות הדלוים, וכיודע פירוש איתן, שטארק, הארט און אלט, עי שרשו מדם ע"ב, עתיק, כי איננו מחודש ח"ו, וכמבואר בקונטרס לימוד החסידות במאמר רבינו הזקן על הכתוב משכיל לאיתן האזרחי.

ובימי אדר האלו, שהוא החדש שמרבים בשמחה, ולא נתנו רז"ל בזה כל הגבלה, אשר לכן אף אם נמצאים במצב של שמחה, עכ"ז יש עוד מקום לריבוי, ויהי רצון אשר יקוים בו, כסיום מד"ר אסתר: מדות טובות של הקב"ה בהשפע בפירוי וריבוי, הטוב בריבוי החסד בריבוי הרחמים ברובוי הצדקה בריבוי האמונה בריבוי הפדות בריבוי הברכה בריבוי השבח בריבוי והשלום בריבוי - ומסיים ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

בברכת רפואה קרובה ושבתא טבא,

מ. שניאורסאהן
א'תנט
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 605, והושלמה ע"פ צילום האגרת.