Igrot Kodesh · Letter 1384 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
1 Shevat 5712,
Brooklyn,

Greetings and brachos*,

I read with pleasure your letter of Thursday of Parshas Vayigash and the previous one, in which you describe to me the chassidishe* farbrengen* of the "yom tov of all yamim tovim," 19 Kislev, and your activity in your city.

A) I learned with satisfaction that the rav* of that city was also present, that he commented on the event[1]. You tell me that at the end of this farbrengen, someone tried to sow disturbance. You must not be affected by it; at the next farbrengens, you will surely erase the trace of what happened. In the end, he too will come to your help.

If you think it would be useful that I write to him, let me know what his level of Torah knowledge is and what language he speaks — Hebrew, Yiddish, or English. Without taking it as a vow, I will write to him.

B) I thank you for having enclosed the photograph of the young men who are your talmidim*[2]. It is a pity that you did not indicate, on a sheet or on the back of this photograph, their name and that of their mother. You will surely do so in the future.

C) You tell me that you cannot determine whether you should present the mitzvos* to them by appealing to their kabbalas ol*, or whether it is necessary to give them a reasoned approach.

In fact, the mitzvos were entrusted to men by Hashem. It results that their wisdom undergoes no limit. Nevertheless, they remain accessible, in a certain way, to the intellect. Thus, our seforim* can explain the reason for the mitzvos.

It is, however, the Wisdom and the Will of HaKadosh Baruch Hu*. One can therefore go deeply into the reason for these mitzvos, into their meaning. One will never grasp them in an exhaustive manner, for that which is finite cannot perceive the infinite. At most, one can hope to have a tiny perspective of it.

Furthermore, Hashem gave the mitzvos for the good of the man whom He created. He is therefore in a position to determine what is good for him. Now, no one can say that he will not eat as long as he has not grasped what the contribution of food and drink is; no person stricken with migraine will refuse to take a medication as long as he does not understand what it is for. For it is, on the contrary, the very fact of treating oneself, of eating or drinking, that strengthens the intellect and perception, and permits, in the end, understanding the contribution of food, of drink, or of the medication.

And it is the same for the mitzvos. It is certain that a small dimension of them can be perceived by the intellect. But that is by no means a necessary condition for fulfilling them and for studying Torah, chas veshalom*. On the contrary, Torah and mitzvos are the prior stage permitting the intellect to grasp them.

All this could be developed, but the message must be adapted to the level of your talmidim. I rely on your judgment to make this adaptation.

I am enclosing a few texts, edited in English, which will permit you to develop this idea. May Hashem grant you success in your sacred mission and in your personal concerns, as well as good health for your wife and your daughter.

With my brachah* of success in your communal function and in your personal occupations,

P.S.: You complain about not seeing the fruit of your efforts. And when you do obtain a result, you say it is not lasting. It is a pity that you lose time complaining, for it is clear that this will be of no use. Moreover, this approach will even be harmful, and it will provoke discouragement and, eventually, a weakening of your health.

In fact, this complaint has no place, and you will consult the end of chapter 13 of Tanya*: "Compared to the level of the tzaddikim*...[3], for it disappears...[4]. Despite this, ...[5] for their nefesh elokis* can still arouse it at any moment...[6]. It always remains identical...[7] until the end of all levels."

The Tanya also says, in chapter 25: "The bond created in this way is unchangeable Above." It is unnecessary to say more. You know the saying of my father-in-law, the Rebbe: "Abandon sighs and calculations. Strengthen yourself in avodas Hashem*."

In the end, Hashem will grant you success and your efforts are crowned with success. And the reward is according to the effort.

Notes
(1) 19 Kislev.
(2) Whom the recipient of this letter is trying to draw close to Yiddishkeit.
(3) The love of Hashem of the beinonim*, the intermediate men, is not true love.
(4) After tefillah, whereas that which is true is unchangeable.
(5) For the beinonim, it is indeed a real love of Hashem, which they feel during tefillah.
(6) By strengthening himself as appropriate, each day, during tefillah. For truth undergoes no modification.
(7) From one end to the other, constitutes a "limitless inheritance," without measure, transcending all limit.

א'שפד

ב"ה, א' שבט, תשי"ב
ברוקלין

שלום וברכה!

בנועם קראתי מכתבו מה' ויגש וכן הקודם לו, בו מודיע ע"ד סדר ואופן התועדות דחג החגים י"ט כסלו ומסדר ואופן עסקנותו במחנו, ונהניתי לקרות אשר גם הרב דמחנם שי' השתתף בזה ונאם ע"ד פרשת החג ומ"ש שלבסוף עמד אחד ובלבל, הנה אין להתפעל מזה ובטח בהתועדויות הבאות יתוקן גם הרושם בלתי נעים שהשאיר הנ"ל וסו"ס הנה גם הוא יהפך למסייע בידו. אם לפי דעתו כדאי הדבר שאכתוב להנ"ל, הנה יודיעני מהותו בענין ידיעת התורה ובאיזה לשון (לה"ק אידיש או אנגלית) ובל"נ אעשה כן.

ב) ת"ח על מה שמסגיר במכ' את התמונה עם הבחורים הלומדים אצלו, וחבל אשר לא ציין בפתקא או מעבר להתמונה שמותיהן ושם אמם, ובטח יתקן בעתיד.

ג) בענין שאלתו מה שקשה לו לבאר להם את ענין המצות אם זהו מצד קב"ע או שיש להם טעם בשכל, הנה הנקודה הכללית בזה היא, שהמצות ניתנו מהשי " ת לבני אדם, ובמילא מובן הדבר אשר החכמה שבהם היא בלי גבולית, לאידך גיסא מובן ג"כ שיש גם איזה תפיסא ואחיזה בשכל אנושי,, וזהו ענין טעמי המצות המובאים בספרים, אבל כיון שזהו מחכמתו ורצונו של הקב"ה הרי פשוט שכמה שיתעמק האדם בטעמי המצות והתועלת שבהם, הנה אין זה עד גמירא כי א"א לבעל גבול לתפוס ולהקיף ענין בלתי גבולי, כ"א אפס קצהו ושמץ מנהו.

ונוסף ע"ז, כיון שהמצות ניתנו מהבורא ית' לתועלת האדם הנברא על ידו, הרי בטוח הדבר שיכול הוא ית' לכוון לטובת הנברא על ידו, וכמו שא"א שיאמר אדם שלא יאכל עד אשר יבין בשכלו את התועלת שיש באכילה ושתי' וכמו שמופרך הדבר שהחולה בראשו יאמר שלא יקבל כל תרופה עד שיבין בשכלו אם תועיל לו, כי אדרבה לקיחת הסממנים והרפואות והאכילה ושתי' מחזקים את המוח וכח השכל שבמשך הזמן יוכל להבין את התועלת שיש באכו"ש בסממנים ורפואות.

הנה כן הוא הדבר ג"כ בענין המצות, שבטוח הדבר שיש להבינם אפס קצהו גם בשכל אנושי, אבל אין זה תנאי ח"ו לקיום המצות ולימוד התורה כ"א אדרבה התומ"צ הם הדברים המביאים לזה שבמשך הזמן יהי' שכלו מוכשר להבין ולהשיג את הנ"ל, ויש להאריך בזה, אבל הביאור צריך להיות מתאים להדרגא שבו נמצאים התלמידים, ואל בינתו אשען אשר יוכל להתאים הדברים לכח הבנתם והשגתם.

מוסג"פ איזה ענינים ממה שי"ל כאן באנגלית, שיוכל להשתמש בזה להבנת נקודה הנ"ל והשי"ת יתן לו הצלחה בעבודתו בקדש וכן הצלחה בעניניו הפרטים ובריאות הנכונה לזוגתו ולבתו שיחיו.

בברכת הצלחה בעב' הכללית ובעניניו הפרטים.

נ.ב. ומה שמתאונן על אשר אינו רואה פעולות ממשיות מהתעמולה שלו וכו' ואם גם רואה פעולה הלא זה לא לארך ימים, הנה חבל על אבוד הזמן על התאוננות כי מזה הרי בודאי לא תהי' כל תועלת ואדרבה היזק מרובה מפני חלישות הדעת וסו"ס גם חלישות הבריאות, ובפרט שהתאוננות אין לה מקום, ועיין בתניא ספי"ג: לגבי מדריגת הצדיקים כו' מאחר שחולפת ועוברת כו' ואעפ"כ כו' והואיל ובכח נפשם האלקית לחזור ולעורר כו' המבריח כו' עד סוף כל דרגין, ושם בתניא פרק כ"ה: ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד , והאריכות בזה אך למותר, וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, יעזוב את האנחות ואת החשבונות ויתחזק בעבודה. וסו"ס בטח השי"ת יצליחו בזה ויראה פרי טוב בעמלו, ולפום צערא אגרא.