Igrot Kodesh · Letter 1366 — Health

By the grace of Hashem,
23 Teves 5712,
Brooklyn,

Greetings and blessings,

I wrote to you[1] at the end of last summer about your conduct, and in particular about your fasts. For the moment, I have not received any reply from you on this subject. Likewise, I do not know what your study of Torah is and in what manner you daven*.

I would like, by the present letter, to remind you that you must inform me as quickly as possible about all this. You surely maintain, in the strongest manner, the time of study of nigleh* and of Chassidus*. Likewise, you daven with fervor. And it is clear that all this must not harm your physical health[2]. For man can have both[3], as the Rambam specifies, who underscores at the beginning of chapter 4 of Hilchos De'os that "having a body in good health is a means of serving Hashem."

Everything therefore depends on the feeling of the heart. In general, a chassid*, especially if he is a talmid* of the upper classes of the yeshiva, must give the example to others, in particular to the younger talmidim. This is a heavy responsibility, and the kochos* granted to you are, consequently, very great.

You can therefore exercise a positive influence on others, and this depends only on you. It is necessary to reveal this potential, which exists, which can easily make its appearance. You must concretely make use of it for "the candle that is a mitzvah* and the Torah that is light," as well as for the luminary of Torah, which is Chassidus.

I await your good news in all these areas.

Notes
(1) This refers to letter no. 1342.
(2) Including the fasts.
(3) Torah and tefillah on the one hand, and physical health on the other, without the one contradicting the other.

א'שסו

ב"ה, כ"ג טבת, תשי"ב
ברוקלין.

שלום וברכה!

בשלהי קיץ העבר כתבתי לו בנוגע להתנהגותו ובפרט בענין התעניות, ועד עתה לא קבלתי ממנו מענה בענין זה, כן איני יודע מאופן לימודו ועסקו בעבודת התפלה,

ובאתי בזה לעוררו ולבקשו להודיע עד"ז בהקדם, ובטח מוסיף הוא כח ועוז בשמירת סדרי לימוד הנגלה והדא"ח וכן בענין עבודת התפלה, ומובן שאין בזה כל סתירה לשמירת בריאות הגוף כי הא והא יש ביכולת האדם וכמ"ש הרמב"ם רפ"ד הלכות דיעות, היות הגוף בריא מדרכי השם הוא ואחרי כוונת הלב הם הדברים, ובכלל הנה כל חסיד ובפרט תלמיד הכתות הגבוהות בהישיבה, הוא משמש דוגמא לאחרים ובפרט להתלמידים מהכתות הנמוכות, וכיון שהאחריות גדולה ביותר, הרי ניתנו לו כחות גדולים ביותר, שגם ביכולתו להיות טופח ע"מ להטפיח, ואין הדבר תלוי אלא בו.

להוציא את זה מההעלם (אשר זהו העלם שישנו במציאות, וקרוב אל הגילוי) ולהביאו לידי פועל טוב בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

המחכה לבשו"ט בכהנ"ל.

א'שסו
כתבתי לו: ראה לעיל אגרת א'שמב.