Igrot Kodesh · Letter 1342 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
12 Teves 5712,
Brooklyn,

To the rav*, distinguished chassid* who fears Hashem,
Rav C. H.[1], emissary of the chachamim*,

Greetings and blessings,

I hereby confirm receipt of your letters of 17 Elul[2], of 22 Marcheshvan, and of 4 Kislev. You yourself have surely received in their time the series of kuntreisim* and the one of 20 Marcheshvan, with my accompanying letters.

I now reply to your letters:

A) I too would like to write to you more often, but what can I do? I have been practically dispossessed of my time owing to my many occupations. When I reply late to a letter or to questions put to me, it is almost always for this reason and one should not seek another.

B) Kindly diffuse once again, among the directors[3] and the talmidim*, a general remark formulated in my general letter of 24 Menachem Av 5711[4]: "I do not know... inestimable." In my view, it is even more timely now than when it was written.

This diffusion will provide the answer to many questions.

C) I thank you very much for having informed me of the actions undertaken by the talmidim to save Jewish neshamos* and to spread the wellsprings of Chassidus*.

Concerning the talmid ... and the others, the directors of the yeshiva*, in particular those responsible for the spiritual realm, must charge them with collecting funds and enrolling talmidim. For they are already assuming these functions, in which moreover the greatest success is not necessarily obtained by those who have the most ardor in study or fervor in tefillah*.

It goes without saying that if one wishes to relieve them of these duties, one must do so progressively and with diplomacy. You must understand what I mean. I am surprised that you ask for instructions on this matter, so evident is it. In this regard, I wrote to that boy at the end of the summer to change his conduct and abandon fasts and self-mortifications. For the moment, I do not know whether he received my letter, nor whether he did what I told him.

D) Concerning the talmid ... and the Chassidus he must learn by heart, one must take into account the fact that he is only fourteen years old and that he must confront the opposition of his father.

For the moment, it is therefore enough that he recite Chassidus on the occasion of the festivals.

E) What does Hashem expect of this generation of talmidim of Yeshivas Lubavitch? Who has knowledge of His secret and could with certainty answer this question?

It seems however — and in any event this answer may be proposed — that everything important and necessary has already been prepared for us. The battle has been waged in our place, and it remains to us only to carry the wellsprings[5] outward.

Everything has been granted to us for this. The plates are served and the cutlery is set. Practically all opposition to the spreading of Chassidus has disappeared.

As for the time of study of Chassidus, what should be learned and how it should be done, in my view one must adopt, as far as possible, the organization that has always existed in Yeshivas Lubavitch.

Moreover, a more superficial study[5] is also necessary, as I wrote on the seventh day of Chanukah* 5711[6]. There is here, in my view, a fundamental principle.

Notes
(1) Rav Shlomo Chaim Kasselman, of Kfar Chabad. See letters no. 769 and 1367.
(2) The Rebbe writes Tov, "good," a word whose numerical value is 17.
(3) Of the yeshiva.
(4) Letter no. 1145.
(5) Of Chassidus.
(6) Letter no. 842.

א'שמב

ב"ה, י"ב טבת, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהרש"ח שי'

שד"ר

שלום וברכה!

אאשר בזה קבלת מכתביו מטו"ב אלול, ח', כ"ב מ"ח, ד' כסלו, ובודאי נתקבלו במועדם הקונטרסים (כל ההמשך) וגם קונטרס כ' מ"ח ומכתבי המצורפים אליהם.

ובמענה על מכתביו:

א) גם אני חפצי לבוא במכ' לעתים תכופות, אבל מה אעשה, און מ'האט מיר געמאכט, כמעט, פאר אויס בעה"ב אויף מיין צייט, ברוב הטרדות וכו' וכו' ועיכוב המענה שלי על מכ' ושאלות - הוא רובא דרובא רק מפני סיבה זו ואין לתלות בענינים אחרים.

ב) מטובו לפרסם עוה"פ בין ההנהלה והתלמידים הערה כללית שבמכתבי מכ"ד מנ"א תשי"א: "אינני יודע - אין לשער" כי האמור שם הוא עתה בתוקף יותר לדעתי משהי' אז. ופרסום זה ישמש מענה לכמה שאלות.

ג) ת"ח ת"ח על ההודעה מפעולות התלמידים בהצלת נפשות ילדי ישראל ובהפצת מעיינות דא"ח, ובהנוגע להת'... שי' ודכותי' הנה על ההנהלה ובפרט הרוחנית - לראות שיתעסקו באוסף כספים ורישום וכיו"ב אותם הת' - שבלאה"כ עוסקים בכגון דא ולאו דוקא אלו שיש להם חוש בהתמדה בעבודת התפלה וכו'. (מובן שעתה דער ארויסנעמען זיי דערפון צ"ל נעשה לאט לאט ובאופן דיפלומטי וד"ל) ופלא שנצרכים להוראות עד"ז והוא פשוט. דרך אגב כתבתי להנ"ל ע"ד שינוי הנהגתו בענין התענית סיגופים וכו' בשלהי הקיץ וע"ע איני יודע אם קבל מכתבי ואם שמע בקולי.

ד) בנוגע להת'... וחזרתו דא"ח בע"פ כיון שהוא רק בגיל י"ד שנה ונוסף ע"ז אביו מוחה, להסתפק שיחזור לע"ע רק ליומי דפגרי ולהיו"ט.

ה) מה הוי' דורש מדור זה של תו"ת? מי מאתנו עומד בסוד הוי' לדעת בברור את הנ"ל שיענה על שאלתו זו? אבל מה שנראה וי"ל עכ"פ בדא"פ הוא שהכינו בשבילנו את כל הנחוץ ונצרך וגם לחמו כבר את מלחמתנו, ואנו אין לנו אלא להביא את המעינות חוצה, מען האט עס שוין פאר אונז צוגעגרייט, פאנאנדערגעלייגט אף די טעלער מיט די כלי אכילה, און אראפגענומען כמעט די גאנצע התנגדות להפצת המעינות...

בנוגע לזמני לימוד דא"ח, סוג ואופן הלימוד, לדעתי צריך להיות עד כמה שאפשר, כמו שהי' בתו"ת מלפנים, ונוסף ע"ז ענין הלימוד למיגרס שכתבתי אודותו ז' חנוכה ה'תיש"א והוא לדעתי עיקר גדול.

א'שמב
מהעתקה. קטע נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 342.

מוהרש"ח: קסלמן. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד תשסט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן א'שסז.

שבמכתבי: דלעיל ח"ד א'קמה.

ז' דחנוכה ה'תיש " א : לעיל שם תתמב.