Igrot Kodesh · Letter 1332 — Faith & Bitachon

By the grace of Hashem,
3 Teves 5712,
Brooklyn,

To the great rav*, distinguished chassid* who fears Hashem,
Rav Shmuel[1],

Greetings and blessings,

In reply to your letter of 14 Kislev, in which you ask me for sources on the choosing of a name for a son or a daughter, and whether this choice falls to the father or to the mother. You bring forward what is said by certain pesukim*, according to which the name of the son is given sometimes by the father — as it is said "Avraham called his son" — and sometimes by the mother, as was the case for the sons of Yaakov, of whom it is said: "she gave him as a name."

Here is my answer:

A) In my view, one cannot deduce anything from these pesukim. Thus, the names of all the sons of Yaakov, with the exception of Binyamin, were given by their mother. Yet it is not logical to say that the name of a son must systematically be chosen by the mother — that the father has no say in the matter.

Moreover, several pesukim show that the name of the son is indeed given by the father. In certain cases, this name is given by both at once[2], whether it be the same name, as is the case for Yishmael, or a different name, as in the case of Binyamin[3]. Still further, the name is sometimes given by strangers, as for Zerach, Peretz, and Oved.

You will consult the pesukim Shmuel II 12:24-25.

Why were the names of the sons of Yaakov given by Rachel and Leah? Because, say Chazal* in Midrash Bereishis Rabbah at the end of ch. 72, they were prophetesses. Moreover, their prophetic spirit was superior to that of the Avos*, and that is why it is said: "In all that Sarah tells you, hearken to her voice," according to Midrash Shemos Rabbah, ch. 1. You will also consult the Likkutei Torah on Shir HaShirim, in the fourth chapter of the maamar* entitled "Kol Dodi."

As for the names of Yitzchak and Esav, they too were given by Sarah, according to the verse Bereishis 21:6, and by Rivkah, according to Rashi's commentary on the verse Bereishis 25:26, based on Midrash Rabbah at the same reference and on Midrash Tanchuma Shemos, ch. 4.

B) To return to the question proper, the choice of a name is an important act, an immense responsibility. Various texts of Chassidus* show that this name is the channel conveying vitality and brachah* to the one who bears it.

The Shnei Luchos HaBeris explains this at length in the introduction of the last part, as does the Tanya at the end of the first chapter of Sha'ar HaYichud VeHaEmunah, the Likkutei Torah Behar in the second chapter of the maamar entitled "Shabsosai," and other references.

Consequently, say the writings of the Arizal*, "when a man is born, when his father and his mother give him a name, HaKadosh Baruch Hu* places in their mouth the one that corresponds to his specific neshamah*" — according to Sefer HaGilgulim, twenty-third introduction; the Emek HaMelech, first part, end of ch. 4; and the Or HaChaim on the verse Devarim 29:17.

C) To whom does the giving of a name belong? I have not received clear instruction in the matter, but you will consult the commentaries of the early Sages, such as the Hadar Zekenim or the Daas Zekenim on the verse Bereishis 38:5: "He was at Keziv when she bore him."

According to these Sages, the first name[4] is given by the father, the second by the mother, the third by the father. Thus must this verse be interpreted. In this case, "she gave him a name" because Yehudah "was at Keziv when she bore him."

In my view, in the absence of any established custom, names should be chosen in the order just determined. Indeed, the Ramban sets aside this explanation, holding that the purpose of this verse is not to establish what the custom is. For all that, this does not mean that he calls into question the view of these early Sages[5].

You will also consult the Ikkarei HaDat on Yoreh Deah, ch. 27, sec. 7, which states that a man has the custom of giving his first son the name of his father[6].

I enclose the kuntres*[7] and the brochure[8] of Yud-Tes Kislev*, with my general letter accompanying it[9], since the Torah is always timely[10].

With my blessing,

Notes
(1) Rav S. Yallov, of Syracuse, United States.
(2) But independently of one another.
(3) A name given to him by his father, while his mother called him Ben Oni.
(4) The name of the first child.
(5) He simply states that one cannot deduce it from this verse.
(6) Who is therefore the grandfather of the child.
(7) Of teachings of the Frierdiker Rebbe.
(8) Recounting the imprisonment and release of the Alter Rebbe.
(9) See letter no. 1263.
(10) Although Yud-Tes Kislev has passed.

א'שלב

ב"ה, ג' טבת, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר שמואל

שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ד כסלו, בו שואל ע"ד מקור לענין נתינת שמות לבנים ובנות, אם זה שייך להאב או להאם. ורוצה להסתייע ממ"ש בכתובים לפעמים שקריאת שם הבן הי' ע"י האב, כמו ויקרא אברהם את שם בנו וגו' ולפעמים ע"י האם, וכמו בהשבטים שנאמר בהם ותקרא שמו כו'.

מענה :

א) לדעתי, אי אפשר ללמוד מהנ"ל, כיון, שלדוגמא, שמות כל השבטים (לבד בנימין) ניתנו ע"י אמם. ואין סברא כלל וכלל לומר שקריאת שם כל הבנים שייך להאם ואין לאב חלק בזה, ובפרט שמצינו בכתוב כמה פעמים קריאת שם להנולד ע"י האב, ואיזה פעמים ע"י שניהם [אם בשם אחד (שם ישמעאל) או בשמות שונים (בנימין)] ולפעמים גם ע"י זרים (זרח, פרץ, עובד) ויעוין שמואל ב' יב, כד כה.

ואולי י"ל הטעם שנקראו שמות השבטים ע"י רחל ולאה, ע"פ דרז"ל (ב"ר ספע"ב) אמהות נביאות היו והאבות טפלים להם בנבואה וכמש"נ כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שמ"ר פ"א, ועייג"כ לקוטי תורה לשיר השירים ד"ה קול דודי פ"ד). ושמות יצחק ועשו י"ל שניתנו גם ע"י שרה (בראשית כא, ו), רבקה (רש"י שם כה, כו, והוא ע"פ המד"ר כאן ותנחומא שמות, ד).

ב) בעצם הענין - הנה נתינת השם בכלל דבר גדול הוא ואחריות גדולה בדבר, וכמבואר בכ"מ בדא"ח שהשם הוא הצנור דרך בו נמשך חיות והשפעה להדבר הנקרא בשם זה (ראה באריכות של"ה בהקדמה בית אחרון, תניא שער היחוד והאמונה ספ"א, לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי פ"ב, ובכ"מ) ולכן איתא בכתבי האריז"ל: כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם... הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, עכ"ל (ס' הגלגולים הקדמה כג, עמק המלך שער א' ספ"ד, אור החיים דברים כט, יז).

ג) למי שייך נתינת השמות. לא שמעתי הוראה בזה בפירוש, אבל יעויין בפירושי הראשונים (הדר זקנים, דעת זקנים ועוד) לבראשית (ל"ח, ה), עה"פ והי' בכזיב בלדתה אותו, שמנהגם הי' ששם הראשון שייך להאב, שם השני שייך להאם ושם השלישי להאב, וזהו פירוש הכתוב: ותקרא את שמו גו' מפני שהי' (יהודא) בכזיב בלדתה אותו, ולכן לדעתי במקום שאין מנהג קבוע - הנה עפ"י הנ"ל נתינת השמות צ"ל בסדר הנ"ל, ואף שהרמב"ן מבטל הפירוש הנ"ל, היינו שאין מכוונת כתוב זה לתרץ מנהג, אבל בגוף הדבר אין ראי' שחולק על הראשונים, ועייג"כ בעקרי הד"ט (ליו"ד) סכ"ז סק"ז שהביא מנהג לקרוא בן ראשון הנולד לו לאדם בשם אביו.

מוסג"פ הקונטרס והחוברת לי"ט כסלו עם מכתבי הכללי השייך אליהם, ותורה בעל עת זמנה הוא.

בברכה.

א'שלב
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 307 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוה"ר שמואל: יאלאוו, סירקאוס.