Igrot Kodesh · Letter 1328 — Tzedakah

I have received your letter[1].

It is absolutely evident that it is good, right, and wise that you exert your influence on the classes of the yeshiva*. This step is positive, both for yourself and for the yeshiva. The time has at last come for a true brotherhood to reign among us.

It is known that the cause of the present golus* is sinas chinam* — that is, hatred without foundation, that runs counter to reason. The repair of this situation, which is an absolute necessity in this era of the ikvesa diMeshicha*, is therefore ahavas chinam* — love that receives no logical justification, indeed that runs counter to it.

It would be needless to say more, especially since this matter and its primary importance have been described in Tanya, ch. 32; in Sefer HaMitzvos[2] of the Tzemach Tzedek; in the chassidishe* maamar* HeChaltzu, which appears in Likkutei Torah; in that of the Rebbe Rashab; and in that of my father-in-law, the Rebbe, printed at the end of Kuntres HeChaltzu.

May Hashem bless His people with peace, the vessel that contains brachah* — in this case the brachah of HaKadosh Baruch Hu*, which has no limit.

All this is particularly necessary for you, since Hashem has given you the merit to occupy yourself with maamad*[3], whose deepest purpose is to bind all the chassidim* together, to lead them toward true unity.

And when one wishes to convince another, at least in part, one must oneself possess very strongly that which one expects of him.

With my blessing for success and that you give me good news on all that has just been said,

Notes
(1) This letter was written as a personalized addition to letter no. 1325.
(2) Derech Mitzvosecha.
(3) The sum that chassidim give each month to the Rebbe for the financing of activities left to his own initiative. The maamad, instituted in the time of the Alter Rebbe, lies at the foundation of the bond of a chassid* to his Rebbe. Its amount may not be reduced.

א'שכח

קבלתי מכתבו...

הנה מובן הדבר מעצמו שבאם רק באפשרי הוא ראוי ונכון וטוב הוא שישפיע בכתות הישיבה והיא מילתא דשויא לתרווייהו, הן בשבילו והן בשביל הישיבה, וכבר באה העת שתהי' אהבת אחים אמיתית שוררת במחננו, וכידוע שהגלות דעתה הוא בשביל עון שנאת חנם, היינו שנאה בלי כל יסוד ואפילו היפך השכל, ובמילא התיקון לזה הוא - והתיקון מוכרח הוא ובפרט עתה בעקבתא דמשיחא, שיהי' אהבת חנם, היינו אהבה שאף שאין לה כל יסוד בשכל אנושי, ולא עוד אלא היפך השכל, והאריכות בזה אך למותר ובפרט שנתבארו הדברים וגודל ערכם בתניא פרק ל"ב בספר המצות להצ"צ, מצות אהבת ישראל, מאמר החלצו שבלקו"ת ושל כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הנדפס בסוף קונטרס החלצו, וה' יברך את עמו בשלום שהוא הכלי מחזיק ברכה, ברכת הקב"ה שהוא בלי די, וביותר מוכרח כל הנ"ל בכת"ר כיון שזיכהו השי"ת ומתעסק הוא בעניני מעמד שפנימיותו הוא לקשר את כל החסידים יחדיו באחדות אמיתית, וידוע שכשרוצים לפעול אצל השני לכה"פ מקצת, צ"ל אצלו גאר א סך.

בברכת הצלחה ולבשו"ט בכל הנ"ל.

א'שכח
נכתבה כהוספה לאגרת א'שכה דלעיל.