Igrot Kodesh · Letter 1316 — Health

By the grace of Hashem,
28 Kislev 5712,
Brooklyn,

To the rav*, distinguished chassid* who fears Hashem,
Rav Dovid Nosson[1],

Greetings and blessings,

I was glad to receive your gift of wax candles for Chanukah*. Based on what I told you some time ago, and in accordance with the statement of the Zohar, vol. 2, p. 128b, that a Yid* must pay in order to fulfill a mitzvah*, I am sending you a check. You will use it in good health to acquire what you wish in a positive manner.

I shall also consider a point that is timely.

The miracle of Chanukah was the victory in battle. Why was it necessary in addition that the miracle of the flask of oil should occur? Furthermore, if a pure flask remained, why could it not have contained the quantity necessary to burn for the time required to produce pure oil? And why make a miracle within another miracle, since on the one hand a flask was found, and on the other hand a small amount of oil sufficed for eight days?

Based on the words of later Sages[2], one might perhaps consider that the Torah would have permitted kindling with impure oil — either because it is a public korban*, or because liquid belonging to the Beis HaMikdash* cannot contract impurity. Nevertheless, through their effort the Yidden then transcended reason and gave of themselves with mesirus nefesh*. Hashem then displayed His love for them, and although it would have been permitted to kindle with impure oil, a miracle transcending reason allowed them to find a flask of pure oil.

There are two manners of mesirus nefesh. Chassidus* defines the self-sacrifice of Rabbi Akiva, who said: "When will it be given to me to do so?" Such a course indeed transcends reason — yet it provides a pleasure. The mesirus nefesh of Avraham Avinu*, by contrast, is loftier. He undertook the mission entrusted to him, and "he called there in the Name of Hashem, Keil Olam," a verse in which one should not read "he called" but "he caused others to call." Then, if for that purpose he had to give of himself, he did not stand in the way. He therefore did not sacrifice himself because it was precious and pleasant to him, but because one had to act in this way, since there was no other means of fulfilling his mission in the world.

On Chanukah it was the same, and the Yidden gave of themselves so as not to "forget Your Torah and the chukim* of Your Will." If they had to offer their lives, they were ready for this, but they felt no particular pleasure in doing so.

That is why a miracle within another miracle was performed for them. For the discovery of the flask of oil was miraculous. But another miracle additionally occurred: it should have burned for one night only, yet it burned for eight days, so that only pure oil would be used.

It is known that the Yidden are compared to oil, because, like it, they do not mix with other liquids — according to Midrash Rabbah, beginning of Parshas Tetzaveh. That is why it is possible to fulfill the mitzvah of Chanukah in the ordinary manner, in the mehadrin* manner, and in the mehadrin min hamehadrin* manner, which corresponds to nigleh* of Torah, to its secrets, and to the secrets of its secrets[3].

May Hashem cause the footsteps of the Tarmodites[4] — anagram of moredes, rebellion — to disappear soon. You will add, you will advance, you will progress in matters of holiness, from sunset, in the darkness of night, so that "the night will shine like the day."

With my blessing,

Notes
(1) Rav D. N. Lesser. See letter no. 891.
(2) See letter no. 1308 and the following letter.
(3) See letter no. 1308.
(4) Symbolizing those who rebel against Hashem in the world.

א'שטז

ב"ה, כ"ח כסלו, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוה"ר דוד נתן

שי'

שלום וברכה!

בנועם קבלתי את תשורתו נרות שעוה לחנוכה, ונשען על מה שאמרתי לו מכבר שידוע (זח"ב קכח, ב) אז א מצוה דארף א אידן קאסטען געלט, הנה מוסג"פ המחאה, און איר זאלט דאס פארניצען געזונטערהייט אויף וואס איר ווילט אויף א גוטען אופן.

ומענינא דיומא :

לכאורה בנס חנוכה כיון שהי' הנס בנצחון המלחמה, למה הוצרכו לנס נוסף בפך השמן, ועוד ממ"נ אם הי' נשאר פך אחד טהור, הרי יכול להיות הנס שיהי' בו להדליק עד שיהי' בכדי עשיית שמן טהור, ולמה הוצרכו בנס בתוך נס, מציאות הפך, וששמן המעט יספיק לשמונה ימים.

וי"ל בד"א עפ"י המבואר באחרונים, שמדין תורה מותר הי' להדליק ג"כ בשמן טמא, אי משום שזהו קרבן צבור, או מפני שמשקה דביהמ"ק אינו מקבל טומאה וכו', אלא שכיון שבנ"י הגיעו בעבודתם אז לעבודה שלמעלה מטו"ד כ"א במסירת נפש, הרי הראו להם ג"כ חיבתם מלמעלה, שאף שע"פ דין מותר הי' להדליק בשמן טמא, הנה בנס, שלמעלה מטו"ד, מצאו פך של שמן טהור וכו'. וכמו שבעבודה של מס"נ הנה יש ג"כ שני אופנים, וכמבואר בדא"ח ההפרש בין מס"נ דר"ע שאמר מתי יבוא לידי ואקיימנה, שאף שגוף העבודה היא למעלה מטו"ד, אבל בזה גופא יש לו תענוג, ונעלית מזה עוד המס"נ דאברהם אבינו, שהוא מילא תפקידו ויקרא שם בשם הוי' אל עולם, א"ת ויקרא אלא ויקריא, אלא שבאם הי' נצרך לקיום דבר זה ענין המס"נ, הרי לא הי' מניעה, היינו שעבודתו במס"נ לא באה מצד היוקר והנועם דמס"נ, אלא כדבר המובן מאליו וממילא, כי א"א בלא"ה לקיים ענינו בעולם, ובחנוכה הי' ג"כ באופן כזה שישראל עמדו על נפשם כדי שלא לשכוח תורתך וחוקי רצונך, ואם א"א הי' בלא מס"נ, הרי לא הי' מניעה מצד זה, אבל לא מצד היוקר דאופן דמס"נ, ולכן בנס זה של השמן הראו להם נס בתוך נס, היינו שפך השמן שמצאו שזהו גופא נס, הנה הי' בזה נס נוסף, שאף שלא הספיק אלא ללילה אחד, הנה הדליקו ממנו שמונה ימים ובלבד שיהי' השמן טהור, וידוע שבנ"י נמשלו לשמן מפני זה שהם אין מתערבים עם כל המשקים וכמו השמן שאין מתערב עם כל המשקים (מד"ר ר"פ תצוה) וי"ל שזהו ג"כ הענין שדוקא במצות נר חנוכה ישנו הענין דקיום המצוה כפשוטו, מהדרין, ולמהדרין מן המהדרין, שזהו ג' הענינים שבתורה, נגלה דתורה, רזין דאורייתא, ורזין דרזין.

והשי"ת יזכנו בעגלא דידן שיהי' כלה ריגלא דתרמודאי, אותיות מורדת, ויהי' מוסיף והולך מעלין בקדש עד אשר משתשקע החמה, בחשך הלילה, הנה לילה יאיר כיום יאיר.

בברכה.

א'שטז
מוה"ר דוד נתן: לעסער. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד תתצא, ובהנסמן בהערות שם.

ע"פ המבואר באחרונים : ראה גם לעיל אגרת א'שח. לקמן אגרת שלאח"ז.