Igrot Kodesh · Letter 1223 — Faith & Bitachon

B'ezras Hashem,

End of Elul 5711,

Greetings and blessings,

I received your letter and your request for a brachah*[1].

On the occasion of the new year, which approaches, for us and for all of Israel, for good and for blessing, I address my brachah to you, that you be inscribed and sealed for a good and sweet year, both materially and spiritually.

With my brachah for success in study permeated with yiras Shamayim*,

M. Schneerson,

* * *

You ask me whether you should come here. In my view, divine Providence has arranged that you can illuminate Australia with the clarity of Chassidus*. You must therefore, at least for some time, take on this mission. It is only afterward that you will seek a more "pleasant" manner of serving Hashem.

You wonder whether your teaching has any effect upon the listeners, and you even consider interrupting it. May Hashem preserve you from doing such a thing! You know that tzedakah*, even if it is not given in a disinterested manner[2], indeed assures the survival of the poor man, even though one is not animated by such an intention[3].

* * *

You cite chapter 46 of the Tanya*, which deduces the presence of Hashem in Egypt from the verse: "I have descended to save them." Now, you note that the verse cited by the Haggadah* is: "I passed through the land of Egypt."

The Tanya bases itself on the teaching of our Sages in Midrash Shemos Rabbah, ch. 32, par. 8, and the Pesikta Chadta, which is printed in vol. 6 of Beis HaMidrash: "He felt for them an intense love such that He descended to Egypt to save them."

The Haggadah, on the other hand, takes into account the impurity of Egypt. Because of this, no angel could enter that country. There was therefore there no mark of love toward Israel. This is what the Likkutei Torah explains in Parshas Tzav, page 12c.

The Tanya therefore emphasizes above all the love of Hashem for Israel, while the Haggadah seeks to show that an angel could not intervene, that only Hashem was capable of liberating them. This is what the Likkutei Torah explains. Each text thus cites the verse that best illustrates its point.

[1] This "collective-personal" letter was sent to several persons who had requested the Rebbe's brachah. See, regarding this, letter no. 481.
[2] But to take pride in it.
[3] Because, for example, one has lost a coin which was found by a poor man.

א'רכג

ב"ה, שלהי אלול, תיש"א

שלום וברכה!

נתקבל מכ' פ"נ שלו. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכת הצלחה בלימודים ביראת שמים,

מ. שניאורסאהן
* * *

בשאלתו בענין הנסיעה לכאן - לדעתי אם הביאתו ההשגחה העליונה להאיר אור הדא"ח באווסטראליע יעבוד בזה עכ"פ במקצת. ואח"כ יחפש "געשמאקע" עבודות.

ומה שמסופק אם הזולת נוגע לו באמת ולכן אולי יפסיק מהעבודה בזה - ח"ו. וידוע שצדקה אפילו שלא לשמה מחי' את העני, ואפילו כשלא מתכוון וכו'.

* * *

מה שהעיר אשר בתניא פמ"ו מביא ראי' כי הקב"ה בעצמו ירד למצרים ממה שנאמר וארד להצילו ולא כמוש"כ בעל ההגדה ממש"כ ועברתי בארץ מצרים וגו'.

הנה מש"כ התניא הוא ע"פ דרז"ל בשמו"ר פל"ב, ח, ובפסיקתא חדתא (נדפס בבית המדרש ח"ו): ומרוב אהבתם שחבבם ירד הוא בעצמו להצילם ממצרים כו', משא"כ בלימוד בעל ההגדה אשר י"ל שזהו מפני טומאת מצרים לא הי' באפשר למלאך לירד (ולא מפני חיבת ישראל) וכמוש"כ בלקוטי תורה צו (יב, ג), ובתניא עיקר כוונתו להדגיש חיבת ישראל, ובהגדה - לשלול מלאך כו' אחר (עיי"ש בלקו"ת) ולכן כאו"א הביא הכתוב המפרש ענינו ביחוד.

א'רכג
כללי-פרטי. בשאלתו.. מתכוון וכו ': חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 471 וחלקה שם ע' 547.

מה שהעיר.. ביחוד : נדפסה בקובץ יגדיל תורה ירות"ו גליון יב ע' 15 ובהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ז ע' קנו).