Igrot Kodesh · Letter 1213 — Chinuch

B'ezras Hashem,

Third day of Selichos* 5711,

Brooklyn, New York,

You will doubtless strive to study these Chassidic discourses with friends[1]. For at every moment, our Sages emphasize the importance of not learning Torah alone[2]. But how much more do they emphasize this when it concerns the days preceding Rosh Hashanah, this Yom Tov* itself, then the Aseres Yemei Teshuvah*. To gather with friends is then particularly important.

Chassidus*, commenting on the verse "Atem nitzavim hayom kulchem*" ("You are all standing today")[3], remarks that this parshah is always read before Rosh Hashanah, as the word hayom (today) indicates, alluding to that day. Then, all the parcels of souls rise up and ascend toward their source, "before Hashem." They must therefore all gather and unite, "your tribal heads..., your drawers of water."

My father-in-law, the Rebbe, concludes his analysis[4], which he received from his father, in these terms: "Each Rebbe relates to his successor that the Alter Rebbe*, when he found himself in Mezritch, learned from his Rebbe, the Maggid*, who he truly was. He then knew that the mission entrusted to him consisted of revealing and elucidating the teaching of the Baal Shem Tov*, regarding the love of Hashem and one's fellow, of disseminating Chabad Chassidus. And his Rebbe, the Maggid, citing his own master, the Baal Shem Tov, made clear that one had to show particular attention toward simple persons. One must love a Jew solely because he is a Jew."

He further explains[5] that "the Baal Shem Tov showed the deep interweaving of the love of Hashem, the love of Torah, and the love of one's fellow. The Maggid of Mezritch explained this concept and established the connection that exists between these three loves and the three manners of loving Hashem: with all your heart, with all your soul, and with all your might. Finally, the Alter Rebbe showed that everyone has the power, the obligation, and the necessity to feel these three loves concretely. He made clear that the gate enabling the elevation was ahavas Yisroel*. On it is inscribed, in luminous letters: this is the gate of elevation."

When we shall all unite together, Hashem shall choose us as a people, on this day of Rosh Hashanah, and He shall be ours. He shall illuminate us with an eternal light, will redeem us[6], at the true and complete geulah*, very soon and in our days.

Menachem Mendel ben Chana Schneerson,

[1] This letter of the Rebbe was written as a foreword to the kuntres containing Chassidic discourses of the Frierdiker Rebbe, edited on the occasion of Rosh Hashanah.
[2] The Rebbe notes: "Tractate Berachos 63b. See also Hilchos Talmud Torah of the Alter Rebbe, ch. 4, par. 10. According to this text, one must strive to gather ten persons. The same affirmation appears in Iggeres HaKodesh, ch. 23."
[3] The Rebbe notes: "In the Likkutei Torah, beginning of Parshas Nitzavim."
[4] The Rebbe notes: "In the note on Nitzavim 5707."
[5] The Rebbe notes: "In the sicha of Lag BaOmer 5708."
[6] The Rebbe notes: "In the Midrash Tanchuma, beginning of Parshas Nitzavim."

ב״ה ,ימי הסליחות ,ה׳תשל״ד

ברוקלין ,נ.י.

אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום

ה׳ עליהם יחיו

שלום וברכה!

אחד הענינים העיקריים של ראש־השנה ,הוא שזה היום שבו נברא

האדם .לפיכך משמש ראש-השנה גם כיום הדין של האדם ,וכן של העולם

כולו ,שנברא בשביל האדם ובאופן שהאדם ״יכבוש״ אותו וינהיג אותו.

זה גם הטעם לכך שראש־השנה הוא יום ההכתרה ,שבו מכתירים

בני ישראל את הקב״ה כמלך ישראל ומלך העולם ,ומבקשים ממנו בכל

תפילות ראש-השנה :מלוך על העולם כולו ,תוך בטחון מלא שייעתר

לבקשה ויקבל את ההכתרה.

מובן מאליו שההכתרה צריכה להיות בלב שלם וצריכה להיות

ההכתרה :ראש השנה טז ,א )תמליכוני עליכם( ,בתפילת העמידה דראש השנה )על

העולם כולו( - .וראה דיבור המתחיל יום טוב של ראש השנה תש״ג.

כמלך ישראל . .מלן העולם :עיין לקוטי תורה דברים נו ,ג .ועוד.

ככל התפילות :וחתימת הברכות -גם דקידוש והפטורה :מלך על כל הארץ )אלא שזה

נמשך גם ביום הכפורים(.

בטחון מלא :שהרי מברכין :ברוך אתה ה׳ מלך על כל הארץ ״והרי ספק ברכות להקל

משום חשש ברכה לבטלה אלא אין כאן שום ספק כלל״)אגרת התשובה פרק יא(.

חדות עמוקה :ראה דיבור המתחיל יום טוב של ראש השנה תש״ג.

בכל אחד מימי השנה :ובפרט שכולם נכללים ביום דראש השנה ואחר כך צריכים להיות

מודרכים ממנו שלכן נקרא ראש )ול א -תחלת השנה .עטרת ראש בתחלתו(.

ובכל פרט מחיי יום יום :כמו שכתוב בכל דרכיך דעהו)טור ושולחן־ערוך אורח־חיים

סימן רלא(.

אני נבראתי . .קוני :קידושין פב ,א.

עבדו . .בשמחה :תהלים ק ,ב .וראה רמב״ם סוף הלכות לולב.

התוכן כד :ראה תניא ריש פרק לו .לקוטי תורה ריש פרשת פקודי .תקעו תרס״ז.

לעשות לו יתברך דירה בתחתונים :תנחומא נשא טז .בראשית רבה סוף פרשה ג .במדבר

רבה פרשה יג ,ו.

ובאור תורה להרב המגיד :בהוצאת קה״ת)תשס״ו( סימן ט.

דיבור המתחיל . .תש״ג :ספר המאמרים תש״ג עמוד 7ואילך.

דיבור המתחיל ..תש״ג :ספר המאמרים תש״ג עמוד 6ואילך.

כמו שכתוב :משלי ג ,ו .וראה דמב״ם הלכות דעות סוף פרק ג.

תקעו תרס״ז :המשך יום טוב של דאש השנה תרס״ו עמוד שמח ואילך.

-מ תו רג מו ת)יא׳רכט(

מלאה ,כלומר -יחד עם רגש של יראת הרוממות מפני מלך העולם ,ועם

חדוה עמוקה על כך שהקב״ה קיבל את ההכתרה,

ויחד עם החלטה איתנה על נאמנות ומשמעת למצוותיו ,לקיימן

יום־יום ,בכל אחד מימי השנה אליה נכנסים עתה וגם לאחר מכן.

ההחלטה הכללית והעיקרית היא להתנהג -בכלל ובכל פרט מחיי

יום יום -בהתאם לתכלית בריאתו של האדם ,שהיא ,כביטוי חכמינו

זכרונם לברכה במשפט קצר :אני נבראתי לשמש את קוני ,לשמש אותו

בשמחה כציווי :עבדו את ה׳ בשמחה.

התוכן ,העיקר והתכלית של שימוש זה הוא :לעשות לו יתברך דירה

בתחתונים ,כלומר ,להתנהג בצורה כזו שכל פרט בעולם שמסביב ,ועל

אחת-כמה-וכמה כל פרט בחיי האדם ,נעשה ל״דירה״ לאלקות,

דבר המבוצע על ידי חיי יום יום של תורה ומצוות.כל זה נדרש מכל בן ישראל ,איש או אשה ,צעיר או זקן ,בלי הבדל

בין כל מעמד ומצב שבו הוא שרוי ,כפי שהדבר גם מודגש בפסוק הקשור

עם ראש השנה; אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלקיבם ,ראשיכם . .

עד שואב מימיך .מכל יהודי ,ללא יוצא מן הכלל ,נדרש ומצופה שיגיע

לדרגת אתם נצבים לפני ה׳ אלקיכם ,התייצבות איתנה ,מבלי להתחשב

כיצד עברה השנה שחלפה.

כאן מתעוררת השאלה :איך אפשר לדרוש מכל יהודי להגיע לדרגה

כזו ,ועוד -באמת ובשמחה ,ובמיוחד כשמביאים בחשבון ,מצד אחד,

שמדובר על ״דירה״ בעולם תחתון ברוחניות ,עולם חומרי וגשמי ,עולם בו

בני ישראל הם -בגשמיות -המעט מכל העמים ,ומצד שני -הדבר נדרש

ראש השנה אתם נצבים :לקוטי תורה דיבור המתחיל אתם נצבים .וראה טור ושולחן־

ערוך אורח-חיים סימן תכח.

אתם נצבים . .שואב מימין :דברים כט ,ט .וראה לקוטי תורה שם.

התייצבות איתנה :נצבים מלשון נצב מלך )אור התורה להצמח צדק ריש פרשת נצבים

עמוד אירא .ועוד(.

בעולם תחתון :שאין תחתון למטה ממנו)תניא פרק לו .וראה שם סוף פרק ו מעץ חיים

שער מב פרק ד .לקוטי תורה פקודי שם(.

המעט מכל העמים :דברים ז ,ז.

הבטחון . .יסוד בתורה :ראה חובת הלבבות שער הבטחון.

בתורה . .הוראה :ראה רד׳׳ק לתהלים יט .ח .ספר השרשים שלו ערך ירה .גור־ארי׳

תחילת פרשת בראשית בשם הרד״ק .וראה זוהר חלק ג נג .ב.

תשב״ ו -תשל״ה

3 1 9

מן היהודי כפי שהוא שרוי במצב שבו צרכים חמריים ,שבלעדיהם אי

אפשר לו להתקיים ,כאכילה ,שתיה ,שינה ,עיסוקי פרנסה ,וכיוצא בהם,

תופסים חלק גדול מאד מזמנו וכוחו ,כך שרק זמן מועט נותר לעניני

רוחניות וקדושה?

ההסבר לכך -הסבר המובן לכל אחד ואחת ,כאמור לעיל -נמצאבענין הבטחון בקב״ה,

שהוא יסוד בתורה ,תורת חיים ,הוראה בחיים,

כפי שהדבר מודגש במזמור הנאמר פעמיים ביום במשך כל חודש

אלול -חודש ההכנה לשנה החדשה -וגם בתחלת השנה ,בחלקו הגדול

של חודש תשרי :לדוד ,ה׳ אורי וישעי ,ממי אירא גד.

הבטחון בה׳ אותו מבטא דוד המלך בשמו של כל איש ישראל,

ההסתמכות המוחלטת על עזרת הקב״ה ,מקיף הן את הענינים הגשמיים

שבחיים והן את הרוחניים ,עד לכדי השגת הדרגה העליונה ביותר בעבודת

ה׳ ,כפי שניתן לראות גם מהמשך פסוקי המזמור הנזכר ,עד לפסוק

האחרון :קוה אל ה׳ ,חזק ויאמץ לבן וקוה אל ה׳.

ענין הבטחון הוא -הרגשה של ודאות והשתכנעות שהקב״ה יסייע

להתגבר על כל קשיי החיים ,חומריים ורוחניים ,משום שהוא ״אורי

וישעי״ ,ובודאי יהיו כל אחד וכל אחת מסוגלים לבצע שליחותם בעולם

לדוד . .אירא :תהלים כז ,א.

קוה . .ה׳ :תהלים שם ,יד .וראה ברכות לב ,ב.

ורוחניים :וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה בזה דהקב״ה עוזרו)סוכה נב ,ב .וראה תניא

פרק יג(.

ובודאי . .שליחותם :ראה אור תורה להרב המגיד תהלים ד״ה ברוך הגבר)פ ,ד(.

א נ י . .לי :שיר השירים)ו ,ג(.

חכמינו זכרונם לברכה :בית חדש לטור אורח־חיים סימן תקפא דיבור המתחיל והעבירו,

כתבי האריז״ל וכר שאני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול וסופי תיבות nיודין -מ׳ ימים

שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים.

מי לי . .ולבבי :תהלים עג ,כה־כו .וראה סוף דיבור המתחיל משכני)הא׳ והב׳( תר״ל.

ספר המצוות להצמח צדק שרש מצות התפלה סוף פרק מ.