Igrot Kodesh · Letter 1191 — Chinuch

B'ezras Hashem,

13 Elul 5711,

Brooklyn, New York,

The history of Chai Elul*[1] and of the third day of Selichos* was presented in the introduction of the kuntres* edited for Chai Elul 5710[2], composed from the manuscripts of my father-in-law, the Rebbe. I also reproduced therein those letters which indicate in what manner one should serve Hashem, beginning from Chai Elul.

Describing the specific contribution of Chai Elul to the avodas Hashem*, my father-in-law, the Rebbe, who cites the elder Chassidim, explains[3] that Chai Elul is the day that introduced and continues to introduce vitality[4] into the month of Elul.

* * *

The month of Elul is that of the cheshbon* of the year that has just passed and of preparation for the year to come.

This is the reason why one finds, in the name of this month, all the elements constituting its content for avodas Hashem, enabling one to regret and rectify the past, to commit oneself for the future.

Our Sages say[5] that the name Elul is constituted of the initial letters of the words forming the verse: "He guided his hand and I shall set you a place where he shall flee." This refers to the cities of refuge, which, regarding man's effort, correspond to Torah. It is said[6], indeed, that "one takes refuge in the words of Torah."

The name Elul is also formed from the initial letters of the words constituting the verse[7]: "Ani l'Dodi v'Dodi li*" ("I am to my Beloved and my Beloved is to me"), which alludes to tefillah*[8], especially in our era, since we have only the avodah* of the heart[9], that is, tefillah[10], which enables one to attach[11] the children of Israel to their Father in Heaven.

The name Elul is, furthermore, formed by the initial letters of the verse "ish l'rei'eihu u'matanos l'evyonim*" ("a man to his fellow and gifts to the poor")[12], introducing ma'asim tovim*.

Finally, Elul appears in the initial letters of the verse "and Hashem your Almighty shall circumcise your heart and that of your descendants"[13], alluding to teshuvah*.

* * *

There are various manners of vivifying the avodah of the Creator. But, in these latter generations of ikvesa diMeshicha*[14], the world has sunk into intense and deep gloom and darkness.

There therefore remains only one path, which can be taken by all, which has been opened by our holy masters, to access true life in avodas Hashem. One must devote oneself to the deep teaching of Torah, which is its soul[15], and, in particular, to Chassidus*.

Chai Elul is the date of the birth of the founder of general Chassidus, the Baal Shem Tov*, and of the founder of Chabad Chassidus, the Alter Rebbe*.

Each year, when this day returns, all of this shines forth anew[16].

By studying their teaching and adopting the practices that they transmitted to all the children of Israel, one infuses a soul and vitality into all the forms of avodas Hashem. One introduces chai*[17] into all the domains alluded to by the letters constituting the name Elul: teshuvah, Torah, tefillah and ma'asim tovim.

And thus one reveals the geulah*, to which these letters forming the name Elul also refer.

Our Sages say, indeed, that Elul is constituted of the initial letters of the verse "For Hashem, and they said: I will sing"[18], indicating[19] that all the sparks of Divinity left the exile[20].

This is what our Righteous Moshiach* shall accomplish, very soon and in our days, Amen.

Menachem Schneerson,

[1] This letter was composed as a foreword to the kuntres edited for Chai Elul 5711. It appears in Sefer HaMa'amarim 5711, page 318. See also letter no. 518.
[2] 1950, of the Frierdiker Rebbe. The Rebbe notes: "This is kuntres no. 81."
[3] The Rebbe notes: "In the sicha of Chai Elul 5705, printed in kuntres no. 25, printed for Chai Elul 5706."
[4] Chai, living, has the numerical value of 18.
[5] The Rebbe notes: "Pri Etz Chaim, Sha'ar Rosh Hashanah, ch. 1; Sha'ar HaPesukim, Shemos 21:13. See also Likkutei Sichos, vol. 2, page 623."
[6] The Rebbe notes: "Tractate Makkos 10a."
[7] The Rebbe notes: "Pri Etz Chaim, ibid.; Sha'ar HaPesukim, Shir HaShirim 6:3."
[8] The Rebbe notes: "See Sefer HaMitzvos of the Rambam, positive commandment 5, and other sources."
[9] But not the avodah of Hashem proper that is the korbanos, which are currently replaced by tefillah.
[10] The Rebbe notes: "Tractate Ta'anis 2a."
[11] The Rebbe notes: "See Rashi on the verse Bereishis 30:8 and Ohr HaTorah, ibid."
[12] The Rebbe notes: "See Arugas HaBosem, citing the Amarkal."
[13] The Rebbe notes: "Baal HaTurim on Devarim 30:6."
[14] Just before his actual revelation.
[15] The Rebbe notes: "Zohar, vol. 3, page 152a."
[16] The Rebbe notes: "The Lev David, of the Chida, explains all this at length, in chapter 29, according to what Rabbi Moshe Zacuto says in Tikkun Shovavim. Everything is revealed anew when the same period of the year returns. Chassidus proves it, citing the Mishnah at the end of chapter 3 of Tractate Gittin: One checks the wine... when the buds appear."
[17] That is, chai, the vitality.
[18] Excerpt from the Shiras HaYam.
[19] The Rebbe notes: "Pri Etz Chaim, ibid."
[20] From Egypt, after having been transformed by the servitude of the children of Israel, exiled in that country.

א'קצא

ב"ה,
פרשת הימים דח"י אלול וג' דסליחות נתבארה בהקדמה לקונטרס ח"י אלול ה'שי"2ת ע"פ מה שמצאתי בכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר. כן העתקתי שם מכתבים אלו ג"כ אודות ענין עבודת הימים מן ח"י אלול ואילך.

בנוגע לפעולת יום ח"י אלול עצמו בעבודה - 2אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם חסידים הזקנים, אשר ח"י אלול הוא היום אשר הכניס ומכניס גם עתה חיות באלול.

* * *

והנה חודש אלול הוא חודש החשבון על שנה העברה, וחודש ההכנה לשנה הבאה.

ויש לומר אשר לכן נרמזו בשמו של חודש זה עקרי סוגי עבודת האדם, אשר בהם צריכים להיות החרטה והתיקון על העבר והקבלה טובה על להבא.

וכמאמר רז"ל: אלול - ר"ת אנה לידו ושמתי 3לך, ענין ערי מקלט. ובעבודת האדם זהו קו התורה , כי דברי תורה קולטין 4הן.

אלול - ר"ת: אני לדודי ודודי 5לי, קו העבודה היא 6התפלה, ובפרט בימינו אלו שאין לנו אלא עבודה שבלב זו 7תפלה, 8התופל ומחבר את ישראל לאביהם שבשמים.

אלול - ר"ת: איש לרעהו ומתנות 9לאביונים, קו דגמילות חסדים .

ובתור הקדמה ויסוד לכל קוין אלו

אלול - ר"ת: (ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך) - ענין התשובה .

* * *

והנה הי' הי' כמה דרכים איך להכניס חיות בעבודת האדם לקונו. אבל בדורותינו אלו האחרונים דעקבתא דמשיחא, אשר נתרבו ההעלמות וההסתרים וימש בעולם חשך כפול ומכופל

זאת היא דרך הרבים והיחיד, דרך סלולה על ידי רבותינו נשיאינו הק', להגיע לחיים אמיתיים בעבודת הוי' והוא ע"י העסק בפנימיות התורה, נשמתא 1דאורייתא, בכלל, ותורת החסידות בפרט

- אשר יום ח"י אלול הוא יום הולדת את מייסד תורת החסידות הכללית - כ"ק הבעש"ט, ויום הולדת את מייסד תורת החסידות חב"ד - כ"ק רבנו הזקן,

שגילוים אלו חוזרים ומתעוררים בכל שנה ושנה ביום 12זה -

וע"י לימוד תורתם והליכה בדרכי החסידות אשר הורו לכל בני ישראל מכניסים נשמה וחיות בכל סוגי העבודה, מכניסים ח"י בא'ל'ו'ל': בתשובה, בתורה, בעבודה, בגמילות חסדים.

ועל ידי כל זה מביאים גם כן את הגאולה, וכנרמז ג"כ בר"ת אלול וכמאמר רז"ל:

אלול - ר"ת: להוי' ויאמרו לאמר אשירה, כי אז יצאו כל ניצוצין מהגלות,

ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

מנחם שניאורסאהן י"ג אלול, תיש"א, ברוקלין נ.י.

א'קצא
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 318 ובלקו"ש חי"ד ע' 348. לתוכנה השוה לעיל ח"ג אגרת תקיח. 1) קונטרס פא. 2) שיחת ח"י אלול תש"ה (לקוט כה. הנדפס לח"י אלול תש"ו). 3) פרי עץ חיים שער ר"ה פ"א. שער הפסוקים שמות כא, יג. ראה ג"כ לקו"ש ח"ב ע' 623. 4) מכות י, א. 5) פע"ח שם. שער הפסוקים שה"ש ו, ג. 6) ראה ספר המצות להרמב"ם מ"ע ה': ובכ"מ. 7) תענית ב, א. 8) ראה רש"י בראשית ל, ח, ובאור התורה שם. 9) בס' ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל. ) בעל הטורים דברים ל, ו. ) זוהר ח"ג קנב, א.) בארוכה עד"ז ראה ס' לב דוד - להחיד"א - פכ"ט ע"פ מש"כ הרמ"ז בס' תקון שובבים. וגם בגשמיות הדברים - הענינים מתעוררים לתקופת השנה. וכמובא בדא"ח הראי' ממשנה ספ"ג דגטין: בודקין את היין.. ובהוצאת סמדר וכו'.) פע"ח שם. זכה נעשית : יומא עב, ב.

וראה תו"א ו, ג. שדברי תורה נמשלו לאש : ברכות כב, א. שהתורה אין מקבלת : וצ"ע ממש"כ בהל' ת"ת לרבנו הזקן פ"ד ס"ג, אשר ע"י תשובה "מוציא מהקליפה כל התורה" שלמד מקודם, ועייג"כ תניא פי"ז. ואולי יש לחלק בין טומאה לירידה לקליפות, ואכ"מ. והנה לימוד : ראה קונטרס עץ החיים פ"ה ואילך. בלי יראת שמים : כ"מ בש"ס שם, וכ"כ בהל' ת"ת שם. ומש"כ בריטב"א להתגדל ולהתגדר, הוא לכאורה דלא כמש"כ בהל' ת"ת, אבל עיין בהקדמת הרח"ו ובקונטרס עה"ח פי"ב.