Igrot Kodesh · Letter 1174 — Faith & Bitachon

[3 Elul 5711]

In due time, ... conveyed to me your regards and your contribution to tzedakah*, which I transmitted to the office of discreet realizations, enabling the needs of indigent persons to be provided for without it being made known — which is one of the highest forms of tzedakah. Enclosed is the corresponding receipt.

This chassid* also told me that you have just turned 81, l'aricht yamim u'shanim tovos*. May Hashem grant you long life, and may you continue your contribution to tzedakah, continue to read Tehillim*, to fix a time for limud HaTorah*, to take part in public shiurim*. Through all this, you will strengthen your bond with Hashem Elokeinu, the Source of life[1], as it is said[2]: "V'atem ha'deveikim baHashem Elokeichem chaim kulchem hayom" — "And you who are bound to Hashem your Elokim, you are all alive today."

You doubtless know the minhag*, going back to the time of the Baal Shem Tov*, of reading the kapitel* of Tehillim corresponding to the number of one's years[3]. From now on, then, you will doubtless read, in the morning after davening*, kapitel 82, which happens to be the "Shir shel Yom" of Tuesday, the third day of the week.

Chazal* say that the pasuk*[4] "Yechayeinu m'yomayim — He will revive us after two days" alludes to this world and the World to Come. The same pasuk concludes: "On the third day He will raise us up, and we shall live before Him." In this sense, the third day alludes to the period that will follow the coming of Moshiach Tzidkeinu*, to techiyas hameisim*, which transcends Olam HaBa*, which is Gan Eden*.

From this there follows a teaching for avodas Hashem*. This world is dominated by businessmen, who devote the major part of their time to their affairs. Nevertheless, their conduct is regulated by the Torah. Such is the mission entrusted to the tribe of Zevulun.

Olam HaBa is that of Torah scholars, of those who devote themselves to its study, who make it their main occupation. Such is the mission entrusted to the tribe of Yissachar.

The third day combines these two levels at once. It allows the body and the soul to participate in avodas Hashem with the same enthusiasm. In fact, Adam HaRishon, before the cheit*, made no distinction between his body and his soul, as it is said[5]: "V'lo yisboshashu — and they were not ashamed." Likewise will be realized the promise[6] "Es ruach hatumah a'avir min ha'aretz" — "And I shall remove the spirit of impurity from the earth." Then the body will be more elevated than the soul, and such is indeed the ultimate purpose.

Each one of us can already attain such an accomplishment — to serve Hashem with one's body without being a victim of its passions, which is even more important than putting into practice the directive[7] "Bechol derachecha da'eihu — In all your ways know Him." Reaching an advanced age, when the desires of the body are weakened and one is closer to truth, it is easier to fulfill all this.

May Hashem grant that you have a pleasant old age, that you derive much pleasure and satisfaction from your avodas Hashem, in tranquility of body and soul.

א'קעד

[ג' אלול, תשי " א ]

בשעתו מסר לי... פ"ש ממנו, וכן השתתפותו בקופת הצדקה אשר מסרתי נדבתו ללשכת חשאין, היינו שממנה עוזרים לאנשים שצריך לפרנסתם מבלי פרסום, שזהו מהמעלות היותר נעלות במצוה הצדקה, ומוסג"פ הקבלה.

כן מסר לי הרה"ח וכו' הנ"ל בשעתו, אשר נמלאו לו לאריכות ימים ושנים טובות פ"א שנה, ויהי רצון אשר יברכו השי"ת באורך ימים ושנים טובות ויוכל להמשיך בעזרתו לעניני הצדקה, באמירת תהלים, בקביעות עתים לתורה ובהשתתפות ג"כ בשיעורים הנלמדים ברבים, אשר על ידי כל זה יתחזק הדביקות וההתקשרות שלו בה' אלקינו הוא אלקים חיים, וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום.

בטח יודע מהתקנה עוד מימי הבעש"ט לומר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, ובודאי יאמר מכאן ולהבא בבקר אחר התפלה הקאפיטל פ"ב , שהוא הוא ג"כ שירו של יום השלישי.

נודע במרז"ל אשר עוה"ז ועוה"ב ע"ז נאמר יחיינו מיומים, וסיומו של הכתוב - ביום השלישי יקימנו נחי' לפניו - יום השלישי מדבר בעולם שיהי' לאחר ביאת משיח צדקנו, עולם התחי' שזהו למעלה גם מעולם הבא, היינו גן עדן.

ובעבודה הוא, אשר העולם דעוה"ז הוא הענין דבעלי עסקים, שרוב עסקם בעניני עוה"ז אלא שהנהגתם הוא עפ"י תורה, והוא העבודה דשבט זבולון. עוה"ב הוא הענין דבעלי תורה ויושבי אהל, שרוב עסקם הוא בלימוד תורה, וזהו ענין העבודה דשבט ישכר. וביום השלישי הוא העבודה בשניהם יחד, היינו שהנשמה והגוף משתתפים בהתלהבות שוה בעבודת השם, וע"ד אדם הראשון קודם החטא שלא הי' חילוק אצלו בין הגוף והנשמה, וכמ"ש ולא יתבוששו, ועד"ז יהי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ והגוף יהי' עוד יותר נעלה מהנשמה, אשר זהו תכלית המכוון.

ובכל אחד ואחד מאתנו, יכול להיות מעין זה גם עתה. היינו שנעבוד את השי"ת בעניני הגוף מבלי להרגיש בזה הנאת הגוף. שזהו עוד יותר נעלה מהעבודה דבכל דרכיך דעהו. ולעת הזקנה כאשר תאוות הגוף נחלשה און מי איז נעהנטער צום אמת, הנה בקל יותר להגיע לעבודה זו.

ויהי רצון מהשי"ת אשר ינוב בשיבה דשן ורענן יהי' וישבע רוב נחת וענג בעבודתו את השי"ת במנוחת הנפש ומנוחת הגוף.

א'קעד
נדפסה בלקו"ש חט"ו ע' 563.