Igrot Kodesh · Letter 1164 — Tzedakah

By the grace of Hashem,

1 Elul 5711,

Brooklyn,

To the Rav, distinguished chassid* who fears Hashem,

Rav Nachman Dov[1],

Greetings and blessings,

I am replying to your letter of the 26th of Menachem Av, in which you inform me that your son Chaim Dovid Note has become Bar Mitzvah. I therefore extend to you my berachah that you may have from him, in every respect, Yiddishe and chassidishe nachas*. You will lead him to Torah, to chuppah*, and to maasim tovim*, in tranquility of mind and body.

I learned with pleasure from your letter that you give a shiur* for the young men in shul*. There is no need to fear that Chassidus* will exceed their understanding, for in our days it is expressed in terms that can be understood by every category of Yidden*. It is sufficient, then, to find the maamar* or the sichah* best suited.

The purpose of a mashpia* is precisely to determine the formulation most suited to his audience. And Chazal* describe in Midrash Shemos Rabbah, ch. 2 par. 2[2], how Moshe Rabbeinu* knew how to find, for each category of his flock, the grass best suited to it[3].

Enclosed is an excerpt from the sichah*[4] delivered at the farbrengen* of Shabbos Mevarchim*[5] Elul. You will surely disseminate it in the best manner.

I also enclose a letter for your son. It is briefly composed, and I rely on your judgment to determine whether it requires further explanation.

With my berachah for hatzlachah* in your work, and wishing you to be inscribed and sealed for a good year,

Notes

[1] Rav Nachman Dov Wichnin.

[2] Midrash Shemos Rabbah, ch. 2 par. 2 — Moshe Rabbeinu's tending of Yisro's sheep, Hashem's testing of him as a future shepherd of Yisroel.

[3] He would therefore graze them in three groups: the older animals, the younger ones, and finally those in the prime of life.

[4] See letters no. 1158 to 1161.

[5] The Shabbos which blesses the coming month.

א'קסד

ב"ה, א' אלול, תשי"א ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מהו"ר נחמן

דוב שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ו מנ"א, בו מודיע אשר נעשה בנו חיים דוד נטע שי' בר מצוה, הנני בזה לברכו שיקבל ממנו אידישן נחת חסידישן נחת בכל הפרטים ויגדלו לתורה חופה ומעשים טובים מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף...

נהניתי לקרוא במכתבו ע"ד לימודו שיעור עם נערים, ובביהכנ"ס, ואין מה לפחד מה שלימוד דא"ח הוא למעלה מהבנתם והשגתם, כיון שבימינו אלה ניתנה תורת החסידות גם באותיות כאלו המובנים לאיזה סוג שיהי' מבני ישראל, אלא שצריך למצוא המאמר והשיחה המתאימים, וזהו מתפקידו של המשפיע למצוא את המתאים לפי ערך קהל השומעים, ועל דרך מארז"ל בשמו"ר (פ"ב, ב) לענין משה רבינו, איך שהי' מחפש את העשבים המתאימים לכל סוג וסוג שבעדרו.

מוסג"פ קטע משיחת ההתועדות דש"ק מברכים אלול. ובטח יפרסם זה באופן המתאים.

כן מוסג"פ מכתב לבנו שי' ובאם נצרך בזה ביאור נוסף הרי על בינתו אשען שיבאר לו מ"ש בקצרה.

בברכת הצלחה בעבודתו וברכת כוח"ט.

א'קסד
מהו"ר נחמן דוב: וויכנין.