Igrot Kodesh · Letter 1142 — Chinuch

By the grace of Hashem,

22 Menachem Av 5711,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am replying to your letter of the 11th of Menachem Av, in which you put questions to me.

A) You speak to me of your function as educator and teacher (mechanech*), which you have defined precisely in a previous letter, and you ask me what I think of it.

This activity is very positive. It has been so at all times, constituting a mission entrusted by Hashem, as our Sages underscore in commenting on the verse "and those who are wise shall shine like the brightness of the firmament, and those who lead the multitude to righteousness, like the stars forever and ever"[1]. How much more so is this occupation determinative in the present time, near the end of the exile, when it is fitting to prepare the Jewish people for the coming of the Mashiach*.

It was the same at the revelation at Har Sinai. Our Sages underscore that the absence of a single one of the six hundred thousand Jews would have compromised the giving of the Torah, chas v'shalom*[2]. They also say that, to leave the exile, all must be virtuous[3]. And the merit of those who contribute to obtaining such a result is inestimable.

B) You ask me how to atone for your own situation. You surely keep the studies that concern everyone — those of the Chumash*, of Tehillim*, and of Tanya* — instituted by my father-in-law, the Rebbe. Moreover, you will give tzedakah* every day — three coins in the morning and three more before Mincha*, except, of course, Shabbos and the festivals.

You will adopt all this without making a binding vow (bli neder*), until Yom Kippur. You will also accustom yourself to pronounce, to the fullest extent possible, words of Torah and of prayer, when you walk in the street.

With my blessing that you may convey good news in all these domains,

א'קמב

ב"ה, כ"ב מנ"א, תשי"א ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"א מנ"א, בו מודיע ושואל חוו"ד:

א) בנוגע להתעסקות... כמדריך ומורה אשר באחד ממכתביו הקודמים ביאר הפרטים בזה, ושואל חוו"ד:

הנה נכון הדבר במאד ואם בכל העתים ובכל הזמנים היתה מלאכה זו מלאכת שמים ורז"ל דרשו ע"ז את הכתוב והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים כו' לעולם ועד. עאכו"כ בזמננו זה אשר קרב קץ הגלות וצריך להכין את עם ישראל לביאת המשיח, ובדוגמא כמו שהי' בעת מ"ת הנה ארז"ל שאם הי' ששים רבוא חסר אחד הי' זה עכוב ח"ו במתן תורה. הרי גם ביציאה מהגלות ידוע דרז"ל שצ"ל כולו זכאי וכו' וזכות המתעסקים בזה הוא עד אין שיעור.

ב) שואל תקון בנוגע לעניניו: הנה בטח שומר השיעורים השוים לכל נפש והם בחומש תהלים ותניא שהם מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר. ונוסף ע"ז יפריש לצדקה בכל יום - כמובן לבד שבת ויום טוב - ג"פ בבקר וג"פ לפני מנחה. וכ"ז בלי נדר ועד אחר יום הכפורים הבע"ל, וכן יתרגל להרבות באותיות של תורה או של תפלה בהליכתו ברחוב...

בברכה שיב"ט בכהנ"ל.