Igrot Kodesh · Letter 1141 — Teshuvah

By the grace of Hashem,

22 Menachem Av 5711,

Brooklyn,

Greetings and blessings,

I am replying to your letter. For various reasons, I have been unable to do so until now. You inform me of what has happened to you and to your wife, and you ask me how the two of you can repair the situation:

A) You will set aside, for tzedakah*, 26 2/3 sela* of the Torah, for yourself, and the same amount for your wife. You will not necessarily do it all at once. This setting aside may be progressive. It would be good for you to give it in forty installments.

You can establish, in your city, the value of a sela of the Torah by inquiring about the amount that is given for pidyon haben*. For this is equal to five sela.

B) You will make a particular effort, with your wife, in the domain of shalom bayis*. You will be particularly careful in this matter. Our Sages say, in fact, that a woman masters herself less easily, weeps quickly[1]. You must therefore yield and accede to her request, especially for everyday concerns.

If our Sages underscore at every moment the importance of peace in the home, how much more do they do so when it concerns Erev Shabbos. Now, we all find ourselves in the afternoon of the eve of the Shabbos of Creation[2]. Very soon, our exile will reach its end and our righteous Mashiach* will come.

C) You doubtless know that the Tikkunei Zohar* are divided into forty paragraphs, which correspond to the period from the eve of Rosh Chodesh Elul to Yom Kippur. You will read, then, each day, the paragraph that corresponds to it.

D) Obviously, until Yom Kippur, you will study scrupulously the three daily passages that concern everyone — those of the Chumash*, of Tehillim*, and of Tanya* — instituted by my father-in-law, the Rebbe.

Presumably it is paragraph B above, relating to shalom bayis, that will pose the most difficulty for you. But the importance of peace is known, and it is said of the Torah that "all its ways are ways of pleasantness and all its paths are peace"[3]. How much more so is it thus in this last exile, the reason for which, as our Sages say in tractate Yoma 9b, is the lack of peace[4].

The more one approaches the end of the exile, the more the forces opposed to the realm of holiness struggle to prevent peace from being established in the world in general, and between a man and his wife in particular — for they correspond to the masculine element and the feminine element, as they exist in the celestial spheres. But the result one can expect is to the measure of the effort, and it is certain that one receives all the necessary forces to surmount the trial. You will also consult the Kuntres Heichaltzu*[5].

Thanks to what has just been said, what occurred will be effaced and your sin redeemed, all the more so since it is not really certain, according to what your letter says.

It would be good for you to transmit the content of this letter to your wife, for she herself is doubtless saddened by what happened to you. Hashem will grant that you may convey good news to me on this question in particular, and on all that concerns you, materially and spiritually, in general. As you asked me, I have mentioned your names at the tziyun* of the Rebbe.

With my blessing,

א'קמא

ב"ה, כ"ב מנ"א, תשי"א ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו - שמפני כמה סבות נתאחרה המענה עד עתה - שבו מודיע על מקרה שקרה עם זוגתו תחי' ומבקש תקון בעדו ובעדה:

א) הנה יפריש לצדקה 3/2 סלעים של תורה לצדקה בעבורו וכן כסכום הזה לצדקה בעד זוגתו תחי', ואצ"ל זה בבת אחת, ויוכל לסלק זה מעט מעט, ומה טוב אם יוכל ליתן זה כארבעים פעמים. שיעור הסלע של תורה יוכל להודע במחנו ע"י השיעור שנותנים לפדיון הבן שזהו חמש סלעים.

ב) ישתדל בהשתדלות היותר גדולה בענין של שלום בית בינו ובין זוגתו תחי' היינו שיזהר בזה בתכלית הזהירות, וידוע מרז"ל נשים דעתם קלה ואשה דמעתה מצוי' ולכן טוב שיהי' הוא המוותר מצדו להפיק רצונה ובפרט במילי דעלמא, ואם בכל עת הפליגו רז"ל במעלת השלום בית, עאכו"כ בעש"ק, ואנו עתה כולנו בעש"ק לאחר חצות, כי קרב קץ גלותנו וביאת משיחנו.

ג) בטח ידוע לו שהתקוני זהר מחולק לארבעים חלקים החל מער"ח אלול עד יוהכ"פ, ויאמר בימים אלו את השיעור המגיע לכל יום ויום.

ד) מובן מעצמו, שעד לאחר יוהכ"פ צריך הוא להזהר ביותר בקיום ג' השיעורים השוים לכל נפש, בחומש תהלים ותניא, מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר.

יש לשער שההעלם וההסתר ביותר יהי' אצלו בנוגע לסעיף הב' היינו בנוגע לשלום בית; כי ידוע שגדול השלום וכל התורה כולה דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ובפרט בגלות זה האחרון שכמרז"ל ביומא ט' ע"ב בא בסיבת העדר השלום, וכל כמה שמתקרב קץ הגלות הרי ההתאבקות מצד שכנגד הוא ביותר בנוגע שלא להניח לעשות שלום בעולם כלל ובין איש ואשתו דלמטה שהם בדוגמת איש ואשה דלמעלה בפרט, אבל לפום גמלא שיחנא, ובודאי נותנים הכחות ע"ז לעמוד בנסיון. ועייג"כ קונ' החלצו.

וע"י כל הענינים הנ"ל הנה בטח סר וכו' וחטאתו תכופר. ובפרט שאינו אלא ספק בעלמא כפי הנראה ממכתבו.

מהנכון למסור כללות תוכן מכתבי גם לזוגתו תחי' כי בטח גם היא נעצבה לבה מהמקרה אשר קרה להם והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט בכל הנ"ל בפרט, וממצבו בגו"ר בכלל. - כבקשתו הזכרתים על הציון.

בברכה.