Igrot Kodesh · Letter 1089 — Faith & Bitachon

B'ezras Hashem,

6 Tammuz 5711,

Brooklyn, New York,

To the distinguished chassid who fears Hashem, of manifold

knowledge and devoting himself to communal needs,

Rav Y.[1],

Greetings and blessings,

I duly received your letter of the first day of Tammuz, with the checks that were enclosed with it, and I thank you. Our Sages say that "the wine belongs to its owner, but one thanks the one who serves it"[2]. I am therefore grateful to you for your efforts on behalf of the Kollel in Eretz Yisroel — may it be rebuilt and restored. Surely, you will broaden them and redouble them in the future, in conformity with the needs of the moment, all the more so since, as you yourself underscore in your letter, the collection has been reduced by more than half this time. You are therefore in your right to ask an effort from those who, this year, diminished their participation or even suppressed it.

In fact, everything that is alive should go forward and not diminish, chas v'shalom*. Addition and enlargement are signs of life, whereas reduction and contraction go in the opposite direction. The one who increases his participation receives an increased brochah*, and concerning tzedakah*, our Sages say that "the one who causes others to give is greater than the one who gives himself," which has a broader scope than the affirmation according to which "the wine belongs to its owner, but one thanks the one who serves it."

In this connection, a question is well known[3]. If it is established that "the wine belongs to its owner, but one thanks the one who serves it," why is avodah zarah* forbidden? The stars are nevertheless charged with conveying the Divine influence here below[4], as it is said: "by the harvests that the sun ripens and by those of the moon."

The answer to this question is quite evident. The sun, the moon and all the celestial hosts have no free will and are therefore "like the axe in the hand of the woodcutter." It is quite clear that there is no place to thank the axe. It is not the same for the one who serves the wine, who indeed possesses free will. He himself takes the decision to be the emissary in revealing the good in a concrete manner. Consequently, he merits gratitude.

Likewise, the angels have no free will, as the Tanya* says at the beginning of chapter 39. Among the creatures of this world, only the children of Israel possess it, and it is therefore solely for them that the principle according to which "one thanks the one who serves it" applies.

Obviously, only the Creator possesses, properly speaking, free will, since He undergoes no constraint. His choice is therefore truly free, which cannot be totally the case for creatures, since in the end, their nature, their intellect, their will, their desire lead them to undertake a certain action and not the one opposed to it.

Even if the constraint comes from his own person, it cannot truly be a matter of free choice, which therefore only Hashem possesses, in all His Essence, since He is the highest perfection. Here below, free will is entrusted to man, who is created in His image. Now, "you are called 'men.'"

I thank you for the few lines you write to me about the relief fund. As you know, no subsidy was granted, this year, for the institutions of my father-in-law, the Rebbe, functioning in Europe, to which full support was previously assured. This time, they did not obtain a single cent, while funds were transferred to Europe for Romania.

I hope, and I am convinced, that you will set yourself to repair this injustice as quickly as possible, so that these institutions lack for nothing. They were created by my father-in-law, the Rebbe, and he therefore watches attentively over them, even at the present hour. He seeks their good and arouses Divine mercy that they know success in all areas.

May Hashem grant that we announce to one another only good news.

With my brochah,

Notes

[1] Rav Yosef Flyer. See, in his regard, letter no. 816.
[2] In this case, the one who has striven to collect the funds of others.
[3] See, in this regard, letter no. 980.
[4] To serve them would therefore be the means of "thanking" them.

א'פט

ב"ה, ו' תמוז, ה'תיש"א
ברוקלין, נ. י.
הוו"ח אי"א נו"מ איש אשכולות עוסק

בצצ"ב וכו' וכו'

מוהר"י שי'

שלום וברכה!

בת"ח קבלתי מכתבו מיום א' תמוז, עם ההמחאות המוסגרות בו, וחמרא למרא וטיבותא לשקייא - יישר כחו בעד השתדלותו הטובה לטובת הכולל בארה"ק ת"ו, ובטח גם להבא יוסיף אומץ להגדיל ולהוסיף בזה כפי דרישת השעה, ובפרט אחרי אשר כלשונו במכתבו כמעט שפחות מחצי נאסף הפעם, הרי בצדק יכול לתבוע מכל אלו אשר בשנה זו השתתפו בסכום קטן יותר או שלא השתתפו כלל. ואדרבה, בדבר חי הרי צריך להיות הולך וגדול הולך ומוסיף ולא ח"ו הולך ופוחת, שכן הוספה והגדלה סימני חיות משא"כ כיווץ וצמצום שהם להיפך. וכל המוסיף מוסיפין לו, ובענין של צדקה הרי אמרו רז"ל גדול המעשה יותר מן העושה, שזהו עוד יותר ממרז"ל חמרא למרא טיבותא לשקייא.

דרך אגב ידועה הקושיא שמאחר שאומרים חמרא למרא טיבותא לשקייא, א"כ למה אסורה עבודת כוכבים ומזלות שעל ידיהם ג"כ נמשכת ההשפעה למטה, וכמו שכתוב וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים. והתירוץ פשוט, אשר השמש והירח וכל צבא השמים אינם בעלי בחירה ואינם אלא כגרזן ביד החוצב שאין מקום לנתינת תודה לגרזן, משא"כ אם השקייא הוא בעל בחירה, שאז בצורנו הטוב נעשה שליח להביא הטוב בפועל ממש, הרי מגיעה לו נתינת תודה. יוצא מזה ג"כ שכיון שהמלאכים אינם בעלי בחירה, וכמו שהובא בתניא פ' ל"ט בהתחלתו, וגם בברואי מטה אין הבחירה חפשית מצוי' אלא בבני ישראל, הנה ענין טיבותא לשקייא אינו שייך לאמיתתו אלא בבני ישראל.

- ומובן הדבר כי בחירה חפשית לגמרי אינה אלא בבורא עצמו, שהוא אין דבר מכריחו ח"ו, ולכן בחירתו חפשית, משא"כ בכל הנבראים שאי אפשר שיהיו חפשים לגמרי, כיון שסו"ס טבעם או שכלם או רצונם ותאותם מכריחים אותם לעשות פעולה זו ולא הפכה. וגם אם ההכרח בא מבפנים, הרי גם אז אין הבחירה חפשית. וכיון שאין בחירה חפשית שייכת אלא במהות ועצמות א"ס ב"ה שהוא תכלית השלימות, הרי גם למטה אין לזה מקום אלא באדם הנעשה בצלמנו כדמותנו, אשר אתם דוקא קרואים אדם. -

ת"ח על השורות האחדות שכותב בענין דקרן ההצלה, אשר כידוע לו, הנה בשנה זו לא נתנו מאומה בעד מוסדות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר באירופא, תמורת זה אשר בשנים לפנים הנה כל תמיכתם היתה למוסדות הנ"ל, ובשנה זו לא נתנו אף פרוטה הגם שנתנו עזר לאירופא במדינת רומיניא... ותקותי ובטחוני אשר ישתדל בהקדם לתקן המעוות באופן שלא יחסר למוסדות הנ"ל, אשר הם מוסדות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ובודאי משגיח הוא עליהם בעינא פקיחא גם עתה ומתענין לטובתם ומעורר רחמים רבים מלמעלה שיהיו כל עניניהם בהצלחה.

ויהי רצון שנוכל לבשר איש לרעהו אך בשורות טובות.

בברכה.

א'פט
מוהר"י: פלייער. אגרות נוספות אליו - לעיל תתטז, ובהנסמן בהערות שם. הקושיא : ראה גם לעיל אגרת תתקפ, ובהנסמן בהערות שם.