Igrot Kodesh · Letter 1078 — Chinuch

B'ezras Hashem,

4 Tammuz 5711,

Brooklyn,

To the young man, distinguished chassid who fears Hashem,

Rav Meir[1],

Greetings and blessings,

I received in due time your letter of the first day of Rosh Chodesh* Tammuz. I learned with pleasure that the Torah class has been re-established at the shul*. I thank you for having given me news of the members of the community and for telling me how Shabbos Mevarchim*[2] passed. I hope that you will succeed in having them adopt the other practices of this Shabbos Mevarchim, for example the recitation of Tehillim*[3].

You will surely transmit to them what was said during Shabbos Shelach[4], concerning the sin of the spies, who were upright men, as Rashi underscores. Despite this, they refused to enter Eretz Yisroel.

Chassidus* explains what their error was. When they found themselves in the wilderness, they devoted themselves to Torah, to spirituality. Indeed, they nourished themselves on the manna, drank the water of the well of Miriam. Their garments grew with them, as Rashi explains, commenting on the verse "your garment did not depart from you." They therefore did not wish to devote themselves to the concerns of this world.

Now, finding themselves in Eretz Yisroel, they would have had to modify their way of living, work the land or engage in commerce. Certainly, the Torah indicates the manner in which one must conduct such activities, by guarding oneself from theft, from unfair competition, by tithing, by observing the seventh year[5] and the agricultural levies. Nevertheless, these occupations reduce the time for the study of Torah and for prayer.

The spies therefore said to themselves: "Why should we exchange the refined activity which is ours in the wilderness for that of Eretz Yisroel, where one must do without the manna and grow fruits, dwell alongside other peoples instead of the solitude of the wilderness? Such a land will swallow up those who inhabit it, will efface the spirituality and the holiness of Yisroel."

Such a conception was an error on their part. The Torah affirms that "this land is exceedingly, exceedingly good," even if the work there is rough and coarse, for such is the will of Hashem. It must be evident that the most banal act, accomplished by a Jew in the manner that befits him, is more precious to Hashem than the study of Torah in the wilderness.

There is here a lesson for all of us. We find ourselves in a very bitter exile, which prevents us, for various reasons, from studying Torah for eight hours each day. We must therefore content ourselves with taking part in the public shiurim* organized at the shul[6]. Moreover, these do not bear upon the most profound passages of Torah, but upon the laws of the Kitzur Shulchan Aruch*[7], the stories of our Sages, or of the tzaddikim*.

All this should therefore not be discouraging. One must always remember that "this land is exceedingly, exceedingly good," that one must not be affected by all the difficulties, that one must adopt the conduct of a Jew. It is in this manner that one puts into practice the will of Hashem, as if one were studying Torah in the wilderness. Such a manner of acting, when it is, in addition, joyful, is particularly precious.

I would be grateful to you for transmitting my greetings to all those who participate in these shiurim. May Hashem grant that they be fruitful and that one draw from them a Yiddishe warmth, which one can then take home with oneself.

With my brochah,

Notes

[1] Rav M. Witski, of Akron, Ohio.
[2] The last Shabbos of the month, during which the following month is blessed.
[3] Of the entire Tehillim, before the morning prayer, according to the practice instituted by the Frierdiker Rebbe.
[4] At the Rebbe's chassidic gathering.
[5] The Sabbath of the land, when cultivation is forbidden (shemittah).
[6] Which is the subject of the beginning of this letter.
[7] The abridged code of Jewish law.

ב״ה ,י״ד תמוז ,תשי״א

ברוקלין.

שלום וברכה!

שמחתי לשמוע ממר . . .שי׳ אודותו ואודות עבודתו הטובה לעניני

יהדות ,ומר . . .כותב לי גם שכעת הוא ]הנמען[ זקוק כעת לרפואה;

כשהייתי ביום שני שעבר ,י״ב תמוז ,על ציון חמי כ״ק אדמו״ר

זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע ,הזכרתי אותו לרפואה ,ואקוה שיוכל לבשר לי

בשורה טובה שכבר מרגיש יותר טוב ,ואודה לו על הבשורה הטובה בזה.

רצוני לעורר אותו על התקנה של חמי כ״ק אדמו״ר זצוקללה״ה

נבג״מ זי״ע ,לומר כל יום לאחר התפילה בבוקר שיעור תהלים יומי)כפי

שהתהלים נחלק לימי החודש( כך שבמשך חודש יסיימו לפחות פעם אחת

אמירת כל התהלים .וגם ללמוד כל יום פרשה חומש עם פירוש רש״י,

ואקוה שישתדל בלי נדר לקיים זאת ־״ אמירת התהלים ולימוד חומש עם

פירוש רש״י ״ מכאן ולהבא ,ששני הענינים של שיעורים אלו ממשיכים

ברכה והצלחה בחייו של יהודי.

בפרשת השבוע שעבר שקראו בשבת ,הפסוק הראשון הוא זאת חקת

התורה ,בתורת החסידות מבואר שלמלה חקת יש משמעות נוספת ,מלשון

חקיקה ,שזהו רמז שיהודים צריכים ללמוד תורה ולקיים מצוות באופן של

חקיקה ,לא כענין של כתב ,שהדיו הוא דבר נפרד והדבר שעליו כותבים הוא

דבר נפרד ,ורק לאחר זמן הם מתחברים וקשורים זה עם זה ,אלא צריך שיהי׳

-לימוד התורה וקיום המצוות -באופן של חקיקה ,כפי שחוקקים אותיות עלאבן ,שהאותיות הן מאותה אבן עצמה ,לא דבר זר שנוסף ,כך גם בקיום

המצוות ולימוד התורה ,צריך להיות כענין החקיקה ,שהוא והתורה והמצוות,

הם דבר אחד .ואז ,אומרת התורה ,אם בחקותי -מלשון חקיקה ״ תלכו ,אזי,

ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וגר.