Igrot Kodesh · Letter 1075 — Chinuch

B'ezras Hashem,

Motzaei Shabbos 3 Tammuz 5711,

Brooklyn, New York,

In the letter which he wrote[1] for the first celebration of 12-13 Tammuz, in 5688[2], my father-in-law, the Rebbe, explained the meaning of his liberation: "It is not only me whom the Holy One, blessed be He, liberated on 12 Tammuz, but also all those who cherish our holy Torah, observe the mitzvos*, or even those for whom Israel is only a surname."

This expression designates all the categories of the Jewish people: those who possess Torah and mitzvos, those who have acquired one or the other, those who know neither one nor the other, and those for whom Israel is only a surname.

It is known that a surname conceals and obscures the real identity of the one who bears it. It may quite possibly not be his true name, nor a contraction of it, nor even its commentary, not even in another language. A surname may also not be personal, but designate an entire family[3].

For all that, such persons may indeed be designated by the term Israel[4], which, in this letter, applies to "every Jew whose heart is whole for Hashem and His Torah," whatever, moreover, his situation may be with regard to the observance of mitzvos.

Such persons were all liberated on this day, in this year 5687[5]. Each year, when this date returns, the same effect is produced anew.

A liberation delivers from the restrictions, from the limits imposed by the materiality and coarseness of the body and of the nefesh habahamis*.

For this, we must prepare ourselves, in order to be receptacles capable of receiving such a brochah*, of integrating it deeply, and of applying it concretely, in our thoughts, our words and our deeds, after the festival of liberation.

In this manner, we shall experience the Geulah*, with all the children of Israel, a complete and true Geulah, very soon and in our days, amen,

Menachem Schneerson,

Notes

[1] The Rebbe notes at the bottom of the page: "It is printed in the kuntres put out for 12 Tammuz 5708, kuntres no. 59, on page 27."
[2] 1928, one year after the liberation.
[3] The Rebbe notes at the bottom of the page: "Concerning these details relating to the surname and the name, see Midrash Vayikra Rabbah, ch. 30, par. 12; Tikkunei Zohar, p. 15a; the Meorei Or, ch. 24; the Tur and Shulchan Aruch, section Even HaEzer, ch. 129, par. 16, with its commentaries; the Kav Naki, principle 38; the Sdei Chemed, collection of laws, under the article 'get,' par. 7; the chassidic discourse of 19 Kislev 5710, in kuntres no. 73, par. 2."
[4] The Rebbe notes at the bottom of the page: "The quality of Israel is described by the Midrashim of our Sages commenting on the verse Vayishlach 32:29; the Zohar, vol. 1 p. 174a, vol. 2 p. 126b, vol. 3 p. 210b; Torah Or Mikeitz p. 36c and beginning of Parshas Shemos; Likkutei Torah Shelach 50b and Tavo 42c."
[5] 1927.

א'עה

ב"ה,
1במכתבו לחגיגת יב-יג תמוז הראשונה - בשנת תרפ"ח - ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר ענין גאולה זו, אשר "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה".

אשר בזה נכללו כל סוגי בני ובנות ישראל: אלו שיש בהם תורה ומצות, אלו שיש בהם תורה או מצות, אלו שאין בהם לא תורה ולא מצות ורק אשר בשם ישראל יכונה .

וכידוע אשר כינוי הוא דבר ושם המעלים ומכסה על ענינו של הנקרא בכנוי זה, עד שאפשר שאינו שמו העצמי, גם לא קיצור שמו, גם לא פירוש שמו, גם אפילו לא בלשון שנקרא שמו, גם לא כינויו מצד עצמו אלא שנקרא כך רק על שם 2משפחתו.

ובכל זה גם הם עכ"פ יכונו בשם 3 ישראל , כי, בלשון מכתב הנ"ל "כל איש ישראל (מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצות) לבו תמים עם ד' ותורתו",

ולכל סוגים אלו נמשכה גאולה ביום זה בשנה ההיא (שנת תרפ"ז), וחוזרת ומתעוררת המשכה זו בכל שנה ושנה בזמן זה.

גאולה פירושה - יציאה מן המיצר המדידה וההגבלה של הענינים החומריים והגשמיים ושל הגוף ונפש הבהמית,

אך עלינו להכון להיות כלי לקבלת המשכה זו, לקלוט אותה בפנימיות, ובמילא - להביאה בפועל, במחשבה דבור ומעשה, בימים יבואו אחרי חג גאולה זה,

ואז גאולה תהי' לנו, לכלל בני ישראל, גאולה השלימה והאמתית, במהרה בימינו אמן.

מנחם שניאורסאהן
מוצש"ק ג' תמוז, ה'תיש"א, ברוקלין, נ. י.

א'עה
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 287 ובלקו"ש ח"ח ע' 330. 2) פרטים הנ"ל בענין כנוי וענין השם בכלל - ראה ויקרא רבה פ"ל, יב. תקוני זהר דף טו, א. מאורי אור כ' כד. טוש"ע חלק אה"ע סקכ"ט סט"ז, ונ"כ. קב נקי כלל לח. שדי חמד אסיפת דינים מע' גט ס"ז.

מאמר י"ט כסלו ה'שי"ת (קונטרס עג) פ"ב. 3) מעלת שם ישראל ראה מדרז"ל ע"פ וישלח לב, כט. זח"א קעד, א. זח"ב קכו, ב. זח"ג רי, ב. תו"א מקץ לו, ג. שם ר"פ שמות. לקו"ת שלח נ, ב. שם תבוא מב, ג. ובכ"מ.